אמה של מנסב עוזבת את הבית והמשפחה לחודשיים, כדי לטוס לאתיופיה ולקבל טיפול רפואי בראש. לראשונה בחייה, מגלה מנסב, שאמה סובלת מכאבים כבר 18 שנים. מופתעת מבחירתה של אמה לחזור לאתיופיה, מקבלת מנסב את הגזירה בלי שאלות, ולוקחת אחריות על עבודות הבית וטיפול בכל המשפחה. הסרט מלווה את תהליך התבגרותה המהיר, את הקשיים במילוי תפקידה של אמא והדאגה הבלתי פוסקת למצבה הבריאותי. הסרט משקף בעדינות את השקט הקיים בתרבות העדה האתיופית, תרבות בה לא שואלים שאלות, אלא מקבלים את הדברים כמו שהם. (“שחר חדש” מושב יונתן רמת הגולן, תיעודי, 15:00 דקות)