במערך זה נתיחס לפרשנות שונה של הבקשה המופיעה במוקד השיר .זו פרשנות מן ההיבט האישי, המשקפת את הרקע ההיסטורי של התקופה. הבקשה ע"פ פרשנות זו הינה אישית - לאומית.

מאז ראשית הדורות עסוק העולם בהגדרת המושג העדין והחמקמק "אהבה". בשיר זה מנסה הדובר להבין מהי האהבה וכיצד חמקה מן האני-הדובר בשיר. בשיעור זה נתייחס למבנה השיר ולמשמעותו על סמך אחת הפרשנויותשל השיר "הכניסיני" הטוענת כי השיר עוסק בבקשה של הדובר באהבה ובקשר אנושי. הבקשה היא בעלת משמעות אישית - אוניברסלית. יחידה זו בנויה משני מערכים.

השיר 'בראשית ברא אלהים' מהקובץ הקולות לקראתם (תשמ"ב) הוא אחד משיריה הידועים של רבקה מרים, שיר זה עוסק ביחס שבין העולם לשמים (כייצוג של מטאפיסיקה) ומנסח בסופו עמדה רדיקלית ביחס לתפקידו של האדם במערכת זו.

הצעה להוראת השיר "הערבית שלי אילמת", מאת אלמוג בהר. שיר זה מניח כי יש קשר הדוק בין זהות לשפה ומתמודד עם הפער שבין רגשות חמים וקרובים לשפת ההורים הסבים והסבתות, לבין רגשות קשים של ריחוק ושנאה לשפת האויב. מתוך כך מתמודד השיר עם הזהות המסוכסכת העולה מפערים אלו.

הצעה לשיעור עבור תלמידים שטרם הכירו ולמדו אודות המשוררים והסופרים המופיעים על גבי השטרות החדשים: נתן אלתרמן, שאול טשרניחובסקי, רחל המשוררת ולאה גולדברג.

בשיעור זה נלמד את השיר 'אחר חצות' של שלמה אביו העוסק בקשר אל עולם שאבד. נחשוב על האפשרות ועל אי-האפשרות להתחבר עם צלילים ומראות רחוקים מאתנו בזמן ובמרחב. נחשוב כיצד אפשר לחיות, לחלום, לקוות ולהתגעגע אל מול הנתק. נעורר דיון בשאלות של זהות ושייכות קרבה וניכור, נברר מהם גבולות הישראליות, ומה היחס שלנו לתרבויות מהם צמחה ישראליות זו.

המתח בין פעולת האדם לבין נוכחות ה׳ מלווה אותנו מאז ומעולם. בין החשש מכוחי ועוצם ידי לבין ריפיון ידיים הנובע מהסתמכות על הנס וציפיה למשיח. עם ישראל לדורותיו מושך לכאן או לכאן לאורך ההיסטוריה וחג החנוכה הוא הזדמנות להתבונן על המתח הזה מקרוב.

שירי שואה רבים עוסקים בהתמודדות של הניצול עם זכר השואה. ידוע שניצולים רבים בחרו בשתיקה ובהדחקה כדרך התמודדות. שיר זה מציג את כאב הניצול והבחירה בשתיקה כדרך חיים וגם את הכאב של המביט מן הצד וחוסר היכולת שלו לחזור אל השגרה הרגילה והניטראלית.

כיצד נראית הארץ בעינינו? מהן הנופים הישראליים שהם מתחברים אליהם ומרגישים שייכות אליהם? נבחן את ארץ ישראל מנקודת מבט פיזית - נופי טבע, ומנקודת מבט חברתית-אנושית: מתוך התבוננות במרקם החברה המגוון בארצנו.

השיר מתאר את תחושותיו של הדור החלוצי הצעיר, בימים שקדמו להקמת המדינה. דור זה ראה בביטול את מורשת הוריו שחיו באירופה, אך ככל שעבר הזמן והסכנה נשקפה ליהדות אירופה, רבים מהחלוצים החלו לחוש את הגעגועים וההתרפקות למשפחתם ולדרך בה התחנכו.

עיון בשיר 'עץ הכוכבים'. השיר עוסק ביחס שבין קניינים רוחניים לגשמים, ובין ערכי הדור המבוגר לעומת ערכי הדור הצעיר, המקדש את החומרנות.

ביאליק מציג בשירו את מערכת יחסיו עם העולם ואת הצורך להתנתק, לעיתים, מן העולם כדי להיות קשוב לתהליכים פנימיים המתרחשים בתוכו. על האדם לזכור כי רק בכוחו לגלות את האוצרות הגנוזים בו.

בשיעור נעסוק בשירו של עלי מוהר, "שיעור מולדת". מתוך השיר נראה את הערגה של המשורר לארץ ישראל היפה של 'פעם', בדור בו הוגשם החלום הציוני. בשיעור נלמד באיזו מידה תמונת העולם של דור המייסדים שגויה, ומה בכל זאת ניתן להוסיף ולקבל ממנה.

עיון בשירו של אריק אינשטיין "ארץ ישראל". על הפער בין החלום הציוני להגשמתו, ובין הצורך לקביעת יעדים נוספים להמשך קיומו של המפעל הציוני.