גם בדרך השניה הדגש יהיה על לימוד עצמי של המקורות והתנסות של התלמידים, אך אופי הלימוד יהיה שונה: הלימוד יהיה אישי (בחברותות) ולא קבוצתי. יושם דגש על מתן חופש לימוד ויצירה לתלמידים – תוך פיתוח מיומנויות של קריאת טקסט, שימת לב לפרטים, הנסות ביסודות של 'ניתוח ספרותי' של אגדה, ובעיקר – חשיבה עצמית של התלמידים על משמעויות הסוגיא.

מטרת השיעור הנוכחי הוא לסכם את סוגיה 9 בתוכנית לבגרות, תוך כדי למידת הגמרא בסוף הסוגיה ("'מתחיל בגנות ומסיים בשבח' מאי בגנות... פתח ואמר עבדים היינו").

מהי ההגדרה של מצוות מגיד הנזכרת במפורש בתורה והינה עיקר ליל הסדר שעל שמה נקראת ההגדה כולה? מה היחס בין לספר את הסיפור לבין לזכור את העבר .מה כוחה של האמירה בפה?

הסוגיא בונה את ההכנות לקראת ביעור החמץ, ראשית דרך הבדיקה ולאחר מכן דרך הביטול, שמסתבר שהינו בעל מעמד גבוה יותר של דאורייתא. אך דווקא ב"שחרור" הבדיקה ממעמד של חובה מדאורייתא, היא מקבלת מעמד מיוחד של טקס ניקיון הבית מחמץ, בנוכחות כל המשפחה.

הלימוד יבוסס על לימוד עצמי שיתנהל בקבוצות. המורה יכוון את הלימוד בעזרת דפי עבודה: הדגש הלימודי יהיה על השוואה בין מקורות מקבילים בעזרת שאלות הכוונה. בדרך זו ה'חופש' של התלמידים יתבטא בעיקר בשלב האחרון, בו הם ינהלו דיון ביניהם על משמעותה של הסוגיא. בשלבים הראשוניים הלימוד יהיה מכוון ע"י המורה להבנה מסוימת של משמעות הסוגיא.

מהברייתא עולה שהשאלה אם אדם ירוויח או יפסיד אינה תלויה בשאלה אם הוא זריז או עצלן, אלא בשאלה אם הוא עושה מלאכה בערב שבת או לא. סוגייתנו נתנה דוגמא של הימנעות ממלאכה בערב שבת, אך מכאן לומדים את הכלל- מתי טוב להיות זריז ומתי טוב להיות עצלן.

במוקד הסוגיא עומדת השאלה - "המשכיר בית לחברו בארבעה עשר על מי לבדוק"? מתוך דיון בשאלה זו עולה שאלה כללית יותר הקשורה לזיקת האדם לבית: מתי אדם נחשב כ'בעל הבית'? מה המשמעויות המצוותיות והמשפטיות של מעמד זה?

המערך המופיע כאן הינו מערך שאינו תואם למקורות המופיעים בחוברת המקורות לבגרות, והוא עוסק בשאלה 'היכן ומהי התשובה לשאלת 'מה נשתנה'.

שינוי ממנהג המקום שמחמיר מעבר להלכה

מתוך הלימוד על החובה לאכול מצה בלילה הראשון אנו לומדים גם על ה'רשות' לעשות זאת בשאר ימים. מהו בכלל המקום של הוספת מצוות שאינן חובה בעבודת השם ?

בשיעור זה נלמד על כמה דרכים לזיכרון יציאת מצריים. מתוך דרכים אלו נעמוד על משמעויות שונות של מצוות המגיד.

בגמרא אנו מוצאים שתי פעולות עיקריות ביחס לחמץ. בדיקה וביטול. הבדיקה היא פעולה פיזית-אקטיבית הדורשת מהאדם לבדוק שאין לו חמץ בבית והביטול הוא פעולה רוחנית או מילולית שמבטלת את החמץ מליבו של האדם באופן כלשהו. סוגיא זו יושבת על התפר בין עולם המעשה המחייב ביעור פיזי של החמץ לבין עולם הרוח שלפיו ההתמודדות המשמעותית עם החמץ קשורה בליבו של האדם.

ההצעה המופיעה כאן כוללת לימוד של קטעי גמרא מהפרק העשירי, תוך עיבוי והרחבה שלהם, בקבוצות.

המערך להלן מכוון לעסוק במשמעות המילה 'קידוש' ולהעמיק במהות פועלת ההקדשה? האם יש כאן גם צורך של המקדש לקדש כדי שהדבר יהיה קדוש או שמא קדושתו לא תלויה במקדשים?

שתי התפיסות עולות מהסוגיא ביחס לקדושה בכלל - אחת הקושרת את מושג הקדושה אל הנשגב, הרוחני והנבדל מהאדם והשנייה מראה, שהקדושה מתגלה דווקא דרך העשייה והחווייה המוחשית.