פלייסמנט "יהיה בסדר" מהווה פלטפורמה לשיח מלווה לליל הסדר לאור ימי מלחמת חרבות ברזל. ניתן להשתמש בליל סדר בכיתה ולהדפיס לתלמידים להדהד את השיח גם עם המשפחה בבית.

כיצד נראה שולחן הסדר במספר הגדות שונות, ומה זה מלמד אותנו על שולחן הסדר שלנו?

בעקבות סיפורו של רבי נחמן מברסלב, 'תבואה משוגעת', נטייל בין ערמות של תבואה ומשמעויותיהן השונות, נתבונן במשוגעים, בשיגעון ובסימנים שונים בעולם, וננסה להבין מה קורה בעולם שהשתגע.

טיול וירטואלי ביצירות אומנות, כהכנה לשולחן ליל הסדר

שאלות על סדר ההגדה - לדיבור ולשיתוף סביב שולחן הסדר.

מדוע דווקא ארץ ישראל ניתנה לעם ישראל?

בשיעור זה נעסוק בשיר 'תסריט' אותו כתבה לאה נבנצל, (1942-) ילדת מסתור שהוחבאה במהלך השואה בבית משפחה פולנית. שיר זה מתמודד עם שאלות של גורל ובחירה.

מתוך הלימוד של הפיוט "דיינו", העוסק בהודיה לקב"ה על כל הטובות שגמל איתנו, נלמד גם אנחנו כיצד להודות על הטוב בחיינו בדרכים שונות.

נושא השיעור הינו חירות כחיבור לעצמיות. השאלות המרכזיות שינחו את הדיון לאור המקורות הן: מהי העצמיות שלנו? כיצד נכיר אותה? כיצד נדע להיות נאמנים לה? מהם הכוחות שמרחיקים אותנו מהעצמיות שלנו? כיצד נתגבר עליהם?

מטרת השיעור ללמוד לשמוח ולהודות על מה שיש. נדגיש כי בפסח עם ישראל מודה על כל החסדים הקטנים שנעשו עמו כשיצא ממצרים ומפורטים בפיוט "דיינו". הודיה והלל נמצאים במקום מרכזי בהגדה.

דווקא לפני "שולחן עורך", כשכולנו כבר משתוקקים לאכול, מופיע המרור. בשיעור נעסוק בתפקידו של המרור בליל הסדר כמשל לאתגרי החיים עצמם, ועל הצמיחה מתוך ה"מרור" האישי שלנו.

בשיעור זה נראה שהמכות שבאו על מצרים, הגיעו להם גם כעונש על שיעבוד ישראל וגם כדי לעורר אותם לשוב ממעשיהם הרעים ולהכיר בגדלות ה'.

בשיעור זה נעסוק בחלק ממושגי השואה דרך ספרה של ג'ודי טל קופלמן: "המגירה השלישית של סבא". הסיפור כתוב מנקודת מבטו של ילד, נכד לסבא וסבתא ניצולי שואה. ספר זה מבקש להנגיש ולתווך את נושא השואה לילדים ולגילאי יסודי.

נבקש לחולל בין התלמידים והמקור מפגש חדש, קרוב ואישי, מתוך הזדהות ומתוך התייחסות לעובדה שהמלים בו כוללות את כל הדורות כולם, ואותנו בתוכם. נתעכב בעיקר על מילות המשפט הראשון בפיוט, ונכיר לחנים וביצועים שונים שיתווכו לנו את משמעויותיו.