מהברייתא עולה שהשאלה אם אדם ירוויח או יפסיד אינה תלויה בשאלה אם הוא זריז או עצלן, אלא בשאלה אם הוא עושה מלאכה בערב שבת או לא. סוגייתנו נתנה דוגמא של הימנעות ממלאכה בערב שבת, אך מכאן לומדים את הכלל- מתי טוב להיות זריז ומתי טוב להיות עצלן.

התבוננות במגמות השונות ביחס לאיסור אכילה בערב הפסח בין הבבלי לירושלמי.

התבוננות והקשבה למהלך הגמרא בתחילת פרק עשירי

רקע של תורה שבכתב – מגמות בפרשיות התורה, ומצע לעולמם של חכמים במשנה ובגמרא

דף עבודה המצביע על מגמת חכמים בעיצוב חג הפסח במעבר בין תקופת המקדש לתקופת החורבן.

הרעיון הוא לקחת את הסוגיות הרבות שיש בפרק ולאתר בהן משפטי מפתח שנלמדו בהקשר המקומי ולתת ללומד את האפשרות לחפש איפה המשפט הזה מתקיים במרחב האישי שלו.

חלק מההכנה לסעודה מתבטאת ברצון של חז"ל להביא את האדם לסעודה כשהוא במצב האופטימלי. חלק מההכנות מתבטאות בהפסקת אכילה בשלב מוקדם של היום. לאחר הלימוד ננסה לגעת במצבים של 'רעב' ו'שובע' בקיום המצוות.

הגמרא דנה בכל מיני מקרים בהם תיתכן אפשרות שיש ספק לגבי מעמדו של בית ( נקי מחמץ או עם חמץ). מספר מקרים מובאים ומנסים לפשוט את הספקות ממקרים אחרים .

מתוך עיון במהלך הסוגיא הראשונה אנו לומדים גם על משמעות עומק נוספת של פסח - גאולת הדיבור.

הגמרא דנה על נוסח הברכה של בדיקת חמץ . ישנה מחלוקת אמוראים האם מברכים "על ביעור" או "לבער" אגב בירור הדעה לגבי הנוסח הנכון , בודקים את הנוסח של מספר מצוות נוספות. לימוד זה בונה יסוד רעיוני לגבי משמעות של ברכה לפני עשיית מצוה.