בשיעור זה נכיר את השיר "ישנה בחיק ילדות", שיר קודש הנועד לשמש כמבוא לתפילה הנאמרת בשחרית לשבת וחג. נשמע את קריאתו של המשורר להתנער מכל הדברים המגבילים אותנו בעולם הגשמי, ולשאוף להתעלות, אל על, לעולם הרוחני.

במהלך הלימוד של פיוט זה, העוסק בתקופות שונות בעם ישראל בהם עם ישראל נגאל מיד אויביו, כשהגאולה בבית האחרון עוסקת בימי החשמונאים, ועל שם בית זה מושר הפיוט כולו בחג החנוכה, נגלה עוד רבדים הקושרים אותנו באופן אישי לקורות עמנו.

מידי שבוע אנו מקבלים את השבת בפיוטו הקדום של הפייטן ר' שלמה אלקבץ. מה משמעות הפיוט המיוחד הזה שכל קהילות ישראל אימצו? מה משמעותה וכוחה המיוחד של השבת בכלל? מטרת המערך היא לערוך הכרות עמוקה עם הפיוט המוכר ועם כוחה המיוחד של השבת לפרט ולכלל בעם ישראל. שימו לב, המערך מכיל רעיונות רבים, יתכן ויחידה זו תארך מספר שיעורים.

הפיוט ידיד נפש רצוף אהבה וחיבה וחברות וקרבה. הוא מפתיע בתיאור העוצמתי של פשטות הידידות בין אדם לאלוקים, מבלי משים מבקש המשורר לספר על טיב קשריו החבריים עם הא-ל הגדול , הגיבור והנורא. אמנם התבוננות מעמיקה בפיוט מגלה שבין שורות השיר זועק המשורר את תביעתו המהדהדת על היעדרותו של אלוקים ויותר מכך דווקא בשל האהבה האינסופית שרוחש המשורר לידיד נפשו הוא דורש ממנו לפזר את ערפל קיומו ולהתגלות במלוא עוזו

מהי העמדה הנפשית המתבקשת לאדם העומד מול ה'? מהן התחושות המתלוות לעמידה זו? מהו האופן שבו על האדם לתפוס את עצמו ואת יחסיו עם ה'? האם ישנה דרך רצויה? מעיון בשיר "שפל רוח" נוכל להסיק שהמשורר-הפייטן רשב"ג היה בעל תפיסת עולם מאד מדויקת בנושא זה.

פיוט זה מלא אהבה והשתוקקות של עם ישראל לקב"ה. נעיין בפיוט דרך הכינויים והשיבוצים שבו, נפתח לתלמידינו פתח להתבוננות בסוגי הקשר השונים הקיימים בינינו לבין הקב"ה, וניתן להם לפגוש בתוכם וגם להביע את הבקשה לקרבת אלוקים בחיינו. שימו לב- זהו פיוט חובה ביחידה בסיסית בספרות, נוסף לכך, המערך מתייחס לשתי דרכי עיצוב בולטות ואופייניות לשירת ימיה'ב- כינויים ושיבוצים. כמובן שישנן עוד דרכי עיצוב שיש להתייחס אליהן במהלך למידת הפיוט.