דיון במהות הזוגיות דרך לימוד על שתי פניה על-פי מדרש הנסירה החז"לל ודרישתו בזוהר.

פרשנות ועיבוד על פי שיטת קוביבי - ספרותראפיה, לאגדה משיר השירים רבה (א, ד) על גירושי הזוג מצידן.

שיר זה מתבונן במעבר בין הכרות לקרבה ובכך יכול לפתוח אפשרות לשיחה על אהבה - על התקווה שיש בה והציפיות, על הפחדים והסכנות. בשיר סצנה קצרה בה שנים יושבים זה לצד זו בבית קולנוע ולפתע הם שני אנשים היושבים זה עם זו. דרך עיון בשיר, נתייחס למעבר בין הכרות לקרבה.

מה הדבר שקושר ומחבר בין שני אנשים? מה נוצר מהחיבור בין 'אני ואתה'?

נעסוק במפגשים מהסוג המסעיר, הבלתי צפוי, בין האוהב ובין מושא אהבתו. נעמוד על המתח בין האלם והבלבול ובין הרצון לשמור על חזות מאופקת, ועל תבנית קשוחה המונעת "פירוק" ובין הצמא הגדול- ללגום מהסערה עצמה, ולהתחיות על ידה.

על שיטת קובובי, הספרותראפיה, ניתן לקרוא בהרחבה במאמרה של ד"ר ברגר המופיע באתר: https://www.levladaat.org/content/624

נלמד את השיר 'הכניסני תחת כנפך' של ביאליק, נדון בדמותה של נמענת השיר, בציפיות של הדובר ממנה, ובתפיסתו על מהי אהבה.

בשיעור זה נלמד את שירה של לאה גולדברג 'אם תתן לי חלקי', ונראה כי רק מי שתופס את הזוגיות כשלם יכול לראות את עצמו כחלק.

נלמד את שירו של יהודה עמיחי, נראה את המטאפורה המתמטית המצויה בשיר, ואת הזוגיות שהיא יוצרת.

פעמים רבות בחיים אנו נפרדים מאנשים יקרים. פרידה היא בדרך כלל דבר שקשה מבחינה רגשית, ואם לא נעשתה מרצון היא קשה אף יותר. לחלק מבני הנוער יש חבר או חברה בגיל התיכון, ולפעמים גם הם מתנסים בפרידה. שיר זה עוסק בפרידה בין זוג אוהבים.