איסור אונאת דברים הוא הימנעות מגרימת צער לאחֵר בדיבור. יש ביטויים שונים לאונאת דברים, ואנו נעמוד על אחד מהם: אסור לשאול מוכר שאלות על מחיר סחורה שהוא מבקש למכור, כשהקונה לא מתכוון כלל לקנות או שכוונתו שלא לקנות באופן מידי . האם משמעות הדבר היא שאין אפשרות לקיים סקר שווקים לפני קניית מוצר על מנת לברר מחיר, תנאי שירות ופרטים נוספים?

מחלוקת רבי יהודה וחכמים במשנה מציפה עמדות שונות בחז"ל בנוגע לגבולות התחרות המסחרית. המשנה שלנו נשנית כחלק מרצף דיני אונאה במקח וממכר בפרק רביעי בבא מציעא אולם יש לה הדים גם במסגרת דיני שכנים במסכת בבא בתרא (בבא בתרא בדף כא ע"א). באמצעות נקודת מפגש זו של דיני האונאה ודיני השכנים, בשתי הסוגיות, והראשונים עליהן ננסה ללמוד ולתחום את העמדות השונות בנוגע לתחרות מסחרית.

סוגיית אונאת דברים עוסקת בענייני כוח הדיבור והשפעתם. הגמרא מתייחסת להיבטים רבים של כח הדיבור הן בהיבט הכלכלי (מצד הקונה ומצד המוכר) והן בהיבט הריגשי- רוחני. הסוגיה שלנו מעבירה את מושג האונאה מההיבט הממוני להיבט הריגשי. המשנה והגמרא דנות על מה מותר לדבר תוך כדי משא ומתן. סוגיה זו היא סוגיה מרתקת בעיקר בגלל הדינמיקה שבין הרצון לשמור על השוק החופשי ועל כוחו של הצרכן ומאידך ההבנה המדהימה של חז"ל שהמוכר גם הוא בן אדם.