הצעה להוראת השיר "הערבית שלי אילמת", מאת אלמוג בהר. שיר זה מניח כי יש קשר הדוק בין זהות לשפה ומתמודד עם הפער שבין רגשות חמים וקרובים לשפת ההורים הסבים והסבתות, לבין רגשות קשים של ריחוק ושנאה לשפת האויב. מתוך כך מתמודד השיר עם הזהות המסוכסכת העולה מפערים אלו.

בשיעור זה נלמד את השיר 'אחר חצות' של שלמה אביו העוסק בקשר אל עולם שאבד. נחשוב על האפשרות ועל אי-האפשרות להתחבר עם צלילים ומראות רחוקים מאתנו בזמן ובמרחב. נחשוב כיצד אפשר לחיות, לחלום, לקוות ולהתגעגע אל מול הנתק. נעורר דיון בשאלות של זהות ושייכות קרבה וניכור, נברר מהם גבולות הישראליות, ומה היחס שלנו לתרבויות מהם צמחה ישראליות זו.

נלמד את שירו של דן פגיס 'דו רגל', נדון במשמעות השיר ובהבדלים בין אדם לחיה, ונראה כיצד האדם יכול לעיתים להתנהג כחיה, אבל רק הוא יכול להגיע לשיאים וגבהים.

נלמד את שירו של רוני סומק, 'נקמת הילד המגמגם', נחשף למצוקה של הילד החריג, ונדון בקשרים בין השיר למושגים סוציולוגיים- קטגוריזציה ודעה קדומה.

אלו שני יסודות בנפש האדם מסמלים הלהבה והברוש? מה הם חושבים אחד על השני? וכיצד הם חיים זה עם זה?

נלמד את שירה של זלדה 'כל שושנה', נעסוק במשמעות השושנה, ובסמלים הנוספים הקיימים בשיר, ונראה כיצד זלדה מבטאת את הכמיהה שלה לשלום פנימי.

כיצד בכל גיל רואים וחווים את הדרך, את מסע החיים? נראה את הזקן היושב בצד הדרך ומתבונן על החיים, לא כאוסף ימים שעוברים, אלא כימים יקרים שיש להתענג עליהם, ונישא תפילה שמבט זה של התחדשות יומיומית ילווה אותנו לאורך כל תקופות החיים.

מגוון הצעות למשחקים, יצירה ושאר רעיונות לשיעורי ספרות לקראת פורים, העוסקים בתחפושות ומסכות.

שירו של דן פגיס, דו - רגל, מנסה לענות על השאלה הנצחית: מהו מותר האדם מן הבהמה? מהי מהות האדם?

נראה שלוש דמויות המייצגות שלוש אפשריות של התבוננות על מציאות של שבר- החכם הפסימי, השוטה שמכחיש והחולם שמרגיש, ונראה כי מדובר בשלושה שלבים של התמודדות עם שבר.