ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
התפילה בסידור היא אחידה וקבועה לכאורה, אך ידוע כי ישנם סוגים רבים וצורות רבות של תפילה – בתוך הסידור ומחוצה לו.
נציין את סוגי התפילה הבאים, ונשאל את המשתתפים איזה מבין סוגי התפילות הבאות עדיפה לדעתם ומתקבלת יותר לפני ה’ ?
נפתח את השאלות לדיון קצר.
נחלק את הכיתה לשלוש קבוצות. כל קבוצה תקבל מקור אחד להעמקה ושאלות נלוות (דף מקורות). לאחר מענה על שאלות ההעמקה בקבוצה, נבקש מכל קבוצה להכין הצגה על בסיס המקור שלהם. לאחר מכן נחזור למליאה, ומשתתפי כל קבוצה יציגו את המקור שהם קיבלו בפני כל הכיתה.
במהלך הצפייה בהצגות נבקש מהצופים לכתוב:
1. מי הן הדמויות בכל הצגה?
2. מהו המקרה?
3. שאלה שעולה לי בעקבות הצפייה.
נערוך סבב בין המשתתפים ונתייחס לכתיבה שלהם במהלך הצפייה בהצגות.
נערוך דיון משותף על המקורות שהצגנו ונשאל:
[מקור מס’ 1: חוני – עשה עצמו כבן שמתחטא לפני אביו. מקור מס 2: אילפא – נתן יין לקידוש והבדלה לעניים, (שליח ציבור – מלמד תינוקות עשירים ועניים, לא לוקח כסף ממי שאין לו ולא מעניש תלמידים מהר). מקור מס 3: חנן הנחבא – בעל ענווה על פי הגירסא הראשונה או בעל צניעות בבית הכסא על פי הגירסא השניה ברש”י ].
כעת נשאל את עצמנו: מהם ההבדלים בין הסיפורים?
על מנת לעמוד על ההבדלים, נבקש מהתלמידים להשלים טבלה זו (ניתן לעבוד כעת באופן פרטני).
נשאל:
האם ועם איזו דמות מבין הסיפורים אתם מזדהים יותר? חוני, אילפא, שליח הציבור, או חנן הנחבא?
מהו לדעתכם הקשר במקור מס’ 2, בין המעשים של אילפא ושליח הציבור לירידת הגשמים ?
נקרא יחד את המקור של הבן איש חי שעונה על השאלה האחרונה:
על פי הבן איש חי מהי הסיבה שבגינה אילפא והשליח ציבור נענו?
מהו הקשר בין כל הדמויות ובין העמדות הנפשיות דרכן הן פונות בתפילה לגשם?
[ארבע הדמויות מייצגות קשר של ענוה ונתינה, הבנה של המקום של האדם אל מול קונו ושאיפה לטוב. התפילה לגשם מגיעה ממקום נפשי של ענווה, קבלה ונתינה].
ניתן להציע שחוני וחנן הנחבא מייצגים עמדה של בקשה מתוך ענוה וקשר, מתוך קרבה ואהבה. האדם העניו והצנוע בדומה קצת לעמדה של בן מול אביו, נמצא בקרבה והבנה של פער וכבוד בינו לבין אביו. אילפא ושליח הציבור ביחסם לסובבים אותם באופן שווה ובעשיית חסד, מתחברים למהות הגשם שיורד באופן שווה לכולם ומשכין שלום, ובכך מביאים את הגשם.
להבנת משמעותה של מצוות הצדקה, נצפה בסרטון מתוך התכנית ‘יצאת צדיק’, ונשאל בעקבותיו:
חז”ל מלמדים ישנו קשר מהותי בין מצוות צדקה לתפילה. הגמרא מביאה את מעשה רבי אלעזר :
בעקבות כך, נפסק להלכה בשולחן ערוך:
הסבר אפשרי לקשר בין תפילה וברכה לצדקה, מובא בשם האר”י ותלמידיו :
כאשר האדם עומד להתפלל כפרט בפני עצמו, התפילה שלו כביכול לא עולה למעלה. על פי האר”י והמדרשים שלמדנו, האדם צריך לתקן את מעשיו, ולהיות חלק מכלל עם ישראל ע”י כוונתו ומעשיו. כאשר אדם מתפלל כשהוא אוהב את כל האדם תפילתו יכולה לשאת פרי (להתקבל).
בחרו את אחת הדמויות עליה למדנו, וכתבו לה שאלות על הדרך שלה ונקודות שאתם מקבלים ממנה.
נסו לחשוב, איך נמצאים בענווה וברצון ושאיפה לטוב? מה יכול לעזור לנו להגיע למקומות כאלה?
חשבו על מקרה או מפגש בו הרגשתם את אחת התכונות שדיברנו עליהם (קשר אב ובן, ענווה, עשיית חסד) באופן חזק ונוכח. האם תוכלו להבין מה גרם לתחושה זו? האם יש דרך להגדיל את המציאות של התכונות האלה בחיים שלכם?
כתבו תפילה על הגשם שמבטאת את הרעיונות שעלו מהסיפורים.
בשיעור עסקנו בסוגים שונים של תפילה, וביכולת שלה לחולל שינוי ולהשפיע על העולם. למדנו על תפילתם של ארבע דמויות מהתלמוד, ערכנו הצגה וניסינו להבין בעזרת מקורות נוספים כיצד פעולתם מביאה לירידת גשמים. לסיום ניסינו להתבונן ולראות מה אפשר לקחת מהסיפורים לדרכינו האישית.
לפעמים ישנה תחושה שאם עשיתי מעשה לא טוב או לא הגון – לא קמתי בזמן, כעסתי או רבתי עם מישהו, דברתי רכילות וכו’ אז כבר אין למה להתפלל ,ה’ כבר לא רוצה בתפילתי. כעת נשאל – על פי מה שלמדנו – האם תפילתו של אדם שעבר עברה לא רצויה ולא מתקבלת לפני ה’ ?
מעוניינים בתיאום פגישה, הזמנת חומרים, ליווי לבית הספר, או כל שאלה אחרת, אנא פנו אלינו כאן ואחד מנציגינו יחזור אליכם בהקדם.
לב לדעת – המכללה האקדמית הרצוג, אלון שבות 90433
[email protected]
לקבלת עידכונים שוטפים
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא