ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

תפילתו של מי מתקבלת?

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
תפילתו של מי מתקבלת?
לב השיעור
פתיחה
מפגש
לימוד בקבוצות והצגה
התבוננות
העמקת הלימוד
הפנמה
אסיף
דף מקורות ללימוד
בן איש חי - לימוד
הרב יוסף חיים, בן יהוידע, תענית שם
ומקרינא לבני עניי כבני עשירי. נראה לי בס”ד מדה כנגד מדה, הוא השוה עניים ועשירים ביחד, יבא המטר בזכותו, שהמטר משקה העניים והעשירים בהשוואה אחת. גם עוד בעבור שהוא משחד התינוקות בדגים כדי שלא יצטרך להכותם, יבא המטר בזכותו שהוא שלום בעולם, כי בעלי שדות וכרמים שמשקין מן הנהר הם תמיד בפלוגתא, זה מכה את זה בעבור המים, שכל אחד ירצה לעצמו, אך המטר יורד מלמעלה על כל השדות בהשוואה אחת, ואין אומר ואין דברים. גם עוד הוא שיחד התנוקות ללמוד תורה בדגים שהם גדלים במים ומכוסים מן העין, כן יבא בזכותו הגשם שיוצא מן האדים שבים, ופעולתו מכוסה מעין האדם, וקמא קמא נבלע בקרקע ואינו נראה.
טבלה לניתוח הסיפורים
צדקה - יצאת צדיק
מקורות צדקה
רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי, (היה נותן פרוטה ואחר כך מתפלל) אמר: דכתיב: ‘אני בצדק אחזה פניך’ (בבא בתרא י ע”א).
טוב ליתן פרוטה לעני קודם כל תפלה שנאמר אני בצדק אחזה פניך: (יורה דעה, רמ”ט, יד)
” קודם שהאדם יסדר תפילתו בבית הכנסת, מפרשת העקידה ואילך, צריך שיקבל עליו מצות ואהבת לרעך כמוך. ויכוין לאהוב כל א’ מבני ישראל כנפשו, כי עי”ז תעלה תפילתו כלולה מכל תפילות ישראל, ותוכל לעלות למעלה ולעשות פרי ” (האר”י)
דרמה
מה הקשר בין אישיותו ומעשיו של האדם לקבלת התפילה לפני ה'? דרך העיון בסיפורי גשם בגמרא, ננסה ללמוד מהם הערכים והמעשים הרצויים בפני הקב"ה.
לב השיעור: כיצד משפיעה התפילה?
פתיחה: סוגי תפילה

התפילה בסידור היא אחידה וקבועה לכאורה, אך ידוע כי ישנם סוגים רבים וצורות רבות של תפילה – בתוך הסידור ומחוצה לו.

נציין את סוגי התפילה הבאים, ונשאל את המשתתפים איזה מבין סוגי התפילות הבאות עדיפה לדעתם ומתקבלת יותר לפני ה’ ?

  • יחיד מול ציבור.
  • אריכות בתפילה מול תפילה וקצרה.
  • תפילה בזמנה ללא כוונה, מול תפילה לא בזמנה בכוונה.
  • נשאל: איזה פרמטרים נוספים לדעתכם קשורים לקבלת התפילה לפני ה’?

נפתח את השאלות לדיון קצר.

מפגש: לימוד בקבוצות והצגה

נחלק את הכיתה לשלוש קבוצות. כל קבוצה תקבל מקור אחד להעמקה ושאלות נלוות (דף מקורות). לאחר מענה על שאלות ההעמקה בקבוצה, נבקש מכל קבוצה להכין הצגה על בסיס המקור שלהם. לאחר מכן נחזור למליאה, ומשתתפי כל קבוצה יציגו את המקור שהם קיבלו בפני כל הכיתה.

במהלך הצפייה בהצגות נבקש מהצופים לכתוב:

1. מי הן הדמויות בכל הצגה?

2. מהו המקרה?

3. שאלה שעולה לי בעקבות הצפייה.

נערוך סבב בין המשתתפים ונתייחס לכתיבה שלהם במהלך הצפייה בהצגות.

נערוך דיון משותף על המקורות שהצגנו ונשאל:

  • מפני מה התפילה מתקבלת בכל אחד מהמקורות?

[מקור מס’ 1: חוני – עשה עצמו כבן שמתחטא לפני אביו. מקור מס 2: אילפא – נתן יין לקידוש והבדלה לעניים, (שליח ציבור – מלמד תינוקות עשירים ועניים, לא לוקח כסף ממי שאין לו ולא מעניש תלמידים מהר). מקור מס 3: חנן הנחבא – בעל ענווה על פי הגירסא הראשונה או בעל צניעות בבית הכסא על פי הגירסא השניה ברש”י ].

התבוננות: העמקת הלימוד

כעת נשאל את עצמנו: מהם ההבדלים בין הסיפורים?

על מנת לעמוד על ההבדלים, נבקש מהתלמידים להשלים טבלה זו (ניתן לעבוד כעת באופן פרטני).

נשאל:

האם ועם איזו דמות מבין הסיפורים אתם מזדהים יותר? חוני, אילפא, שליח הציבור, או חנן הנחבא?
מהו לדעתכם הקשר במקור מס’ 2, בין המעשים של אילפא ושליח הציבור לירידת הגשמים ?

נקרא יחד את המקור של הבן איש חי שעונה על השאלה האחרונה:

הרב יוסף חיים, בן יהוידע, תענית שם
ומקרינא לבני עניי כבני עשירי. נראה לי בס”ד מדה כנגד מדה, הוא השוה עניים ועשירים ביחד, יבא המטר בזכותו, שהמטר משקה העניים והעשירים בהשוואה אחת. גם עוד בעבור שהוא משחד התינוקות בדגים כדי שלא יצטרך להכותם, יבא המטר בזכותו שהוא שלום בעולם, כי בעלי שדות וכרמים שמשקין מן הנהר הם תמיד בפלוגתא, זה מכה את זה בעבור המים, שכל אחד ירצה לעצמו, אך המטר יורד מלמעלה על כל השדות בהשוואה אחת, ואין אומר ואין דברים. גם עוד הוא שיחד התנוקות ללמוד תורה בדגים שהם גדלים במים ומכוסים מן העין, כן יבא בזכותו הגשם שיוצא מן האדים שבים, ופעולתו מכוסה מעין האדם, וקמא קמא נבלע בקרקע ואינו נראה.

על פי הבן איש חי מהי הסיבה שבגינה אילפא והשליח ציבור נענו?
מהו הקשר בין כל הדמויות ובין העמדות הנפשיות דרכן הן פונות בתפילה לגשם?
[ארבע הדמויות מייצגות קשר של ענוה ונתינה, הבנה של המקום של האדם אל מול קונו ושאיפה לטוב. התפילה לגשם מגיעה ממקום נפשי של ענווה, קבלה ונתינה].

ניתן להציע שחוני וחנן הנחבא מייצגים עמדה של בקשה מתוך ענוה וקשר, מתוך קרבה ואהבה. האדם העניו והצנוע בדומה קצת לעמדה של בן מול אביו, נמצא בקרבה והבנה של פער וכבוד בינו לבין אביו. אילפא ושליח הציבור ביחסם לסובבים אותם באופן שווה ובעשיית חסד, מתחברים למהות הגשם שיורד באופן שווה לכולם ומשכין שלום, ובכך מביאים את הגשם.

להבנת משמעותה של מצוות הצדקה, נצפה בסרטון מתוך התכנית ‘יצאת צדיק’, ונשאל בעקבותיו:

  • האם הייתם נוהגים באותה צורה?
  • מה אפשר ללמוד מהאיש הזה? האם הייתם עושים משהו אחרת?
    [במהלך הסרטון אפשר לראות את האיש “הצדיק” עושה מעשה טוב וגם מברך ברכת המזון].

חז”ל מלמדים ישנו קשר מהותי בין מצוות צדקה לתפילה. הגמרא מביאה את מעשה רבי אלעזר :

רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי, (היה נותן פרוטה ואחר כך מתפלל) אמר: דכתיב: ‘אני בצדק אחזה פניך’ (בבא בתרא י ע”א).

בעקבות כך, נפסק להלכה בשולחן ערוך:

טוב ליתן פרוטה לעני קודם כל תפלה שנאמר אני בצדק אחזה פניך: (יורה דעה, רמ”ט, יד)

הסבר אפשרי לקשר בין תפילה וברכה לצדקה, מובא בשם האר”י ותלמידיו :

” קודם שהאדם יסדר תפילתו בבית הכנסת, מפרשת העקידה ואילך, צריך שיקבל עליו מצות ואהבת לרעך כמוך. ויכוין לאהוב כל א’ מבני ישראל כנפשו, כי עי”ז תעלה תפילתו כלולה מכל תפילות ישראל, ותוכל לעלות למעלה ולעשות פרי “.

כאשר האדם עומד להתפלל כפרט בפני עצמו, התפילה שלו כביכול לא עולה למעלה. על פי האר”י והמדרשים שלמדנו, האדם צריך לתקן את מעשיו, ולהיות חלק מכלל עם ישראל ע”י כוונתו ומעשיו. כאשר אדם מתפלל כשהוא אוהב את כל האדם תפילתו יכולה לשאת פרי (להתקבל).

הפנמה: הפנמה דיאלוגית

בחרו את אחת הדמויות עליה למדנו, וכתבו לה שאלות על הדרך שלה ונקודות שאתם מקבלים ממנה.

נסו לחשוב, איך נמצאים בענווה וברצון ושאיפה לטוב? מה יכול לעזור לנו להגיע למקומות כאלה?

חשבו על מקרה או מפגש בו הרגשתם את אחת התכונות שדיברנו עליהם (קשר אב ובן, ענווה, עשיית חסד) באופן חזק ונוכח. האם תוכלו להבין מה גרם לתחושה זו? האם יש דרך להגדיל את המציאות של התכונות האלה בחיים שלכם?

כתבו תפילה על הגשם שמבטאת את הרעיונות שעלו מהסיפורים.

אסיף: חזרה לשאלה

בשיעור עסקנו בסוגים שונים של תפילה, וביכולת שלה לחולל שינוי ולהשפיע על העולם. למדנו על תפילתם של ארבע דמויות מהתלמוד, ערכנו הצגה וניסינו להבין בעזרת מקורות נוספים כיצד פעולתם מביאה לירידת גשמים. לסיום ניסינו להתבונן ולראות מה אפשר לקחת מהסיפורים לדרכינו האישית.

לפעמים ישנה תחושה שאם עשיתי מעשה לא טוב או לא הגון – לא קמתי בזמן, כעסתי או רבתי עם מישהו, דברתי רכילות וכו’ אז כבר אין למה להתפלל ,ה’ כבר לא רוצה בתפילתי. כעת נשאל – על פי מה שלמדנו – האם תפילתו של אדם שעבר עברה לא רצויה ולא מתקבלת לפני ה’ ?

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!