ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נפתח בשאלה:
ניגון הוא סוג של מנגינה ללא מילים, בעלת אופי דתי. אופיינית ליצירה החסידית – אירופאית.
נשמיע מתוך האוסף האתנוגרפי של הספריה הלאומית, בכיתה שני סוגי ‘ניגונים’: ניגון איטי ומשתפך [ניגון ארבע בבות] וניגון שמח וצוהל [ניגון העגלה].
המשותף לניגונים הוא שהם ללא מילים. כלי הנגינה העיקריים הנם קלרינט,חליל וכינור, יש בו ביטוי של כמיהה וכיסופים, וממד של תפילה ללא תוכן מוגדר. הניגון הוא מופשט ונוגע לתוכן שמעבר למילים. להרגשות הפנימיות. הניגון גם עומד בניגוד חריף יותר למגמה החלוצית של הגשמה.
נשמיע לתלמידים את השיר ‘ניגונים’ בעודו מונח לפניהם/ מוקרן על הלוח מתוך האתר ‘בית לזמר העברי‘ של הספרייה הלאומית.
נספר קצת רקע אודות השיר.
בשלב ראשון, נתייחס יחד ללחן של השיר:
השיר כמובן בעל מאפיינים איטיים ונוגים, השתפכות הנפש וגעגוע. השיר עוסק בהשפעת הניגונים על עולמה של המשוררת, ולכן גם הלחן נושא סגנון דומה. בהמשך הלימוד נעמוד על הייחודי בבחירה זו
נסכם: נושא השיר הוא הכרה של המשוררת בכך שהמורשת שאפיינה את בבית (‘ניגונים’) נספגה בתוכה בגיל מוקדם, וכעת, בבגרותה מתגלה כי הוא ממש חלק ממנה. השיר והניגון הם סמל למסורת המשפחתית. ה’ניגון’ הוא כינוי למנגינה חסידית בעלת אופי דתי, אף אם אין בה מילים. בשיר מוזכרים גם מגילת ‘איכה’ המסמלת ניגונים בעלי אופי עצוב, ו’זמירות שבת’ המסמלים ניגונים בעלי אופי אופטימי. נראה כי הדרך בה עברה המסורת במשפחתה היתה ניגונים ושירים ולא זו שעברה בהטפה או חינוך נוקשה.
נחדד כי המשוררת משתמשת בדימויים של שתילה וזריעה, סמלים תהליכיים. באופן זה מתארת המשוררת השפעה ההולכת ונובטת משך השנים. השפעה שבתחילה לא הייתה ניכרת, אך משך הזמן הולכת ומופיעה. המשוררת מתגוררת בהתיישבות חקלאית ומשתמשת בדימויים מאותו עולם.
נסביר לתלמידים כי המשוררת, בדומה לרבים בתקופתה, עזבה בצעירותה את בית הוריה המסורתי בפולין, והצטרפה לקבוצה חלוצית, חילונית באופייה, שהקימה קיבוץ בעמק יזרעאל. פעמים רבות, עזיבת בית ההורים בחוץ לארץ סימלה עבור הדור הצעיר חלק ממרד רחב יותר כנגד אורח החיים הדתי, הישן וה’גלותי’ אותו ייצג הדור הקודם. נבקש מן התלמידים למצוא רמזים בשיר למפנה זה בחייה של המשוררת: [מתייחסת לעבר הדתי כדבר שארע בילדות, ושנשכח משך הזמן: “נִגּוּנִים, מִזְמוֹרִים שְׁכוּחִים” “נעורים ושבים” “צליל ערשי הרחוק” “קולכם הרחוק”].
נפגיש את התלמידים עם קטע מתוך שיר שכתבה המשוררת זמן לא רב אחר עלייתה ארצה. נבקש מהם למצוא קשר בין אותו שיר לבין השיר ‘ניגונים’:
נסביר לתלמידים כי שיר זה נכתב בתקופת השואה [1944]. נבקש מהם למצוא רמז לכך [‘מעל לחשכת התהום’]. כאן ניתן לפנות לתרגיל המדגיש את מודעותה החריפה של המשוררת לגורל הדור הקודם שנותר באירופה בתקופת השואה. נפנה את התלמידים לשיר ילדים שכתבה פניה ברגשטיין סמוך לזמן שכתבה שיר זה [זו הזדמנות להזכיר כי פניה ברגשטיין התפרסמה בעיקר סביב שירי הילדים שלה]. שיר זה הופיע בעיתון ‘דבר לילדים‘ שנת 1944.
נבקש מן התלמידים להתבונן בתאריך יציאת העיתון:
ננסה לחשוב יחד עם התלמידים:
נסכם: מהלך השואה נספו רבים מבני משפחותיהם של חברי קיבוץ, אשר נותרו לגור באירופה. מותם של בני המשפחה עורר תחושה של געגוע ולעתים צער על הפניית העורף למורשת ההורים. חשוב היה לדור החלוצי להדגיש כי מורשת הוריהם לא נעלמה מן העולם, וכי הם עדיין נושאים בתוכם את החינוך שספגו בילדותם.
פעמים רבות אנו מקבלים ערכים מן הבית, אך לא נוטים לייחס להם חשיבות רבה בצעירותנו, פעמים רבות מתוך חוסר מודעות, אך לעתים מתוך מאבק על עיצוב הזהות האישית והמובדלת שלנו.
בשלב ראשון נבקש מן התלמידים להכין רשימה ספונטנית ובה שלושה תחומים:
כשלב שני, לאחר כתיבה זו, נבקש מן התלמידים לבחור באחת מדרכי המבע הבאות כדי לסכם את הערכים והניגונים שקיבלו מן הבית:
נזמין לשיתוף
פתחנו בהכרת מושג הניגון וגווניו השונים. דרך השיר ראינו איך אפשר המשוררת מתגעגעת לניגוני ביתה ולדרך בה הועברו אליה מסרים שנטמעו עמוק בלב. השווינו לשיר נוסף וראינו שהרקע לשירים מהותי בהבנת המסר. סיימנו ביצירה שמנסה למצוא את ה’ניגון’ הביתי של כל אחד מאיתנו.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא