נכתוב על הלוח את המילים להבה וברוש, ונבקש מהתלמידים שיעלו אסוציאציות שונות למילים הללו.
נקרא את השיר-
כאן מעלים התלמידים אפשרויות שונות: שני סוגי בני אדם, אותו אדם בזמנים שונים של חייו, מינון שונה באישיות של אותו אדם, ודת לעומת חילוניות ומביאים דוגמאות שונות.
שאלה בזוגות או במליאה (תלוי בכיתה ובזמן המוקצב. עדיף להגיד בזוגות ולהביא כמה דוגמאות למליאה, כך כולם מבצעים את המטלה) –
נלמד את השיר לעומק, ונתייחס לאמצעים האמנותיים הבאים: (מתוך האתר של אלוני יצחק)
לשון ציורית– הלהבה והברוש. מקור הלהבה ביסוד האש ומקור הברוש ביסוד האדמה. מדובר בשני יסודות חזקים המייצגים רבדים שונים באישיות האדם. הלהבה מטאפורית ליסוד המתפרץ שבאדם והברוש מטאפורי ליסוד המאופק של האדם. השניים משלימים זה את זה, אך גם מתעמתים זה עם זה. בכל סיטואציה נתונה נדרש האדם להכריע בין היסוד הדוחק בו להגיב, לפעול, להשתולל לבין היסוד העוצר בו, המעודד אותו להבליג ולשתוק.
מטאפורה– “הממסד ששמו תקופות השנה”. הממסד הוא סמל הסדר, הארגון, הקביעות והשמרנות. כינוי הממסד בשם תקופות השנה מחזק את משמעותו של הגוף הזה האחראי על שמירת גבולות המסגרת המכילה בתוכה את החיים. הרצון לשרוף את הממסד מעיד על הדחף למרד, שקיים במהות הלהבה.
אנאפורה– (= מילה או צירוף מילים החוזרים בראשי שורות רצופים). “בלי שמץ של…” לעומת “שיש בו”. האנאפורה הראשונה מדגישה את תדהמת הלהבה שמתקשה להבין כיצד מסוגל הברוש לעבור את החיים בלי שמץ של טירוף, רוחניות, דמיון וחירות – כאשר הדגש הוא על המילה “שמץ”, כלומר קצת מכל אלו. האנאפורה השנייה מדגישה את ביטחונו של הברוש שיודע “שיש בו” טירוף, חירות, דמיון ורוחניות. באמצעות האנאפורה מודגש העימות בין שני היסודות השונים.
ניגוד והשלמה– בין הלהבה והברוש קיימים יחסים של ניגוד והשלמה. לכאורה, קיים ניגוד במהותם (היא משתוללת – הוא שותק), אך למעשה הם מהווים שני צדדים לאותו המטבע. בשניהם קיימים הטירוף, הרוחניות, הדמיון והחירות – אך הם מביעים אותם בדרכים שונות. ההשלמה ביניהם מתבטאת באיזון הנעשה בין התפרצות לאיפוק.
(אפשר להדגים את ההשלמה ביניהם ע”י ציור סכמטי של להבה וברוש על הלוח, הם נראים כמעט אותו דבר)
כמו כן, ניתן להקריא לתלמידים את הסיפור המיתולוגי על איקרוס ודדלוס ולדון בבקשת החופש והמרחב מול סכנות החיים.
בהקשר זה אפשר לציין או להביא את השיר “עוף גוזל“ שהם מכירים היטב, וגם בו מצוי המתח בין היציאה לחיים, המרחבים ופרישת הכנפיים לבין “גור לך יש נשר בשמים” שמסמל את הסכנות השונות.
נשמיע את השיר רואים רחוק רואים שקוף:
גם בשיר זה יש אש לעומת עץ שתול על מים, חיפוש מול שורשים, פרישת כנפיים לעומת קשר עם הבית או עם אדם אהוב. (אפשר לשאול- עם איזו שורה אתם מזדהים, וכך לפתח נושא זה שמאפיין מאוד את גיל ההתבגרות.)
ניתן לחזור שוב לדיון על להבה וברוש, (ניתן לחזור לשיחה בזוגות ולאחר מכן שיתוף במליאה) ולשאול-
פתחנו את השיעור בהעלאת אסוציאציות למילים להבה וברוש. משם יצאנו לקריאת שירה של זלדה ‘שני יסודות’, שאלנו מי הם הם הברוש והלהבה, ועם איזה יסוד כל אחד מהתלמידים יותר מזדהה? לאחר מכן התייחסנו לאמצעים האמנותיים בשיר, ודנו במערכת היחסים המנוגדת והמשלימה בין הברוש והלהבה. סיימנו את השיעור בהאזנה לשיר ‘רואים רחוק רואים שקוף’, ערכנו השוואה בין שני השירים, ובשיחה בזוגות דנו על ההזדהות עם הברוש ו/או הלהבה, ומה מערכת היחסים בין שני היסודות אצל כל אחד.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא