נגיש למשתתפים דפים ועפרונות צבעוניים. נשמיע את השיר ‘הסנה בוער’ של אהרון רזאל. המשתתפים מתבקשים לשרבט על הדף כרצונם לאורך שמיעת השיר. אין צורך לצייר דבר-מה מציאותי אלה לתת דרור לאצבעות לזרום יחד עם המוזיקה.

מי שירצה יתאר בקצרה את החוויה שהיתה לו, מה גרם לו השיר להרגיש או אילו מחשבות עלו לו.

א. נקרא יחד את הפסוקים:

(א) וּמשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה: (ב) וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה’ אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל: (ג) וַיֹּאמֶר משֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה: (ד) וַיַּרְא ה’ כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר משֶׁה משֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: (ה) וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא: (ו) וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וַיַּסְתֵּר משֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים:

                                                                                                                             (שמות, ג)

ב.      נשוחח על נבואת משה רבנו- אבי הנביאים, פנים בפנים, אספקלריא המאירה.

ג.       נחלק לתלמידים שישה ציורים הממחישים את הסנה. (אפשר למצוא בקישור ). נשוחח קצת באופן כללי על ציורי תנ”ך כסוג של פרשנות יחד עם הערות על הזהירות שיש לנהוג בשימוש בהם, ועל היתרונות שבכך.

ד.      כעת נבקש מהתלמידים לעבור על כל היצירות, כל תלמיד יכתוב לגבי כל יצירה מה היא האירה לו וחידדה לו בהבנת מעמד הסנה. איזו נקודה מיוחדת באה לידי ביטוי ביצירה. נבקש מהתלמידים לשתף את מחשבותיהם במליאה.

ניתן דף לעבודה ביחיד או בזוגות:

התגלות ה’ למשה בסנה

1.הקב”ה מתגלה אל משה מתוך הסנה הבוער. נסי לדמיין התגלות זו- מה את רואה, כיצד את מדמיינת את הסנה? כיצד את רואה משה בעיני רוחך? נסי לתת הסבר- מה משמעותה של ההתגלות מתוך הסנה?

מדרש תנחומא, שמות פרק י”ד, פסוק ב’

למה בלבת אש? כדי ללבבו (להרגילו) כשיבא לסיני ויראה אותה האש שלא יתירא ממנה
ד”א ולמה בלבת אש? משני חלקיו של סנה ולמעלה. שהלב נתון משני חלקיו של אדם ולמעלה
ולמה מתוך הסנה ולא מתוך אילן גדול ולא מתוך תמרה? אמר הקב”ה כתבתי בתורה עמו אנכי בצרה (תהלים צא) הם נתונים בשעבוד ואף אני בסנה ממקום צר לפיכך מתוך הסנה שכלו קוצים:

מתוך הסנה – ילקוט שמעוני רמז קס”ט

שאל גוי אחד את ר”י בן קרחה מה ראה הקב”ה לדבר עם משה מתוך הסנה?
א”ל, אלו מתוך חרוב או מתוך שקמה כך היית שואלני. אלא להוציאך חלק אי אפשר- למה מתוך הסנה? ללמדך שאין מקום פנוי בלא שכינה אפילו סנה.
… רבי אליעזר אומר מה הסנה שפל מכל האילנות שבעולם כך היו ישראל שפלים וירודים למצרים לפיכך נגלה עליהם הקב”ה וגאלם שנאמר וארד להצילו מיד מצרים
רבי יוסי אומר כשם שהסנה קשה מכל האילנות וכל עוף שנכנס לתוך הסנה אין יוצא בשלום כך היה שעבוד מצרים קשה לפני המקום מכל השעבודים שבעולם…
רבי יוחנן אמר מה הסנה הזה עושין אותו גדר לגנה כך ישראל גדר לעולם
ד”א מה הסנה הזה גדל על כל מים כך ישראל אינן גדילים אלא בזכות התורה שנקראת מים שנאמר (ישעיה נה) הוי כל צמא לכו למים
ד”א מה הסנה הזה גדל בגינה ובנהר כך ישראל הם בעוה”ז ובעוה”ב
ד”א מה הסנה עושה קוצין ועושה וורדין כך ישראל יש בהן צדיקים ורשעים
א”ר פנחס הכהן ב”ר חמא מה הסנה הזה כשאדם מכניס ידו לתוכו אינו מרגיש וכשהוא מוציאה מסתרטת כך כשירדו ישראל למצרים לא הכיר בהן בריה כשיצאו יצאו באותות ובמופתים ובמלחמה
…
וירא והנה הסנה בוער באש … הראה לו הקב”ה למשה בענין הזה לפי שהיה מחשב בלבו ואומר שמא יהיו המצריים מכלין את ישראל לפיכך הראהו הקב”ה אש בוערת ואיננו אוכל א”ל כשם שהסנה בוער באש ואיננו אוכל כך המצריים אינן יכולין לכלות את ישראל .

2.בעקבות המדרשים– כתבי ארבע סיבות שונות מדוע ה’ דיבר אל משה דווקא מתוך הסנה והציעי שני הסברים לביטוי ‘בלבת אש’

3.תגובתו של משה לקריאת ה’- הנני. מה מתחבא מאחורי המילה “הנני”?

4.חשבי לאלו קריאות היית מוכנה לענות בפשטות: “הנני”?

5.מה מבטאת לדעתך הסתרת הפנים של משה?

6.נסי לדמיין, אילו היית זוכה להתגלות שכזו- מה היתה תגובתך?

7.הסבירי את המחלוקת המובאת במדרש בעניין זה.

מדרש רבה, שמות פרשה ג’ פסקה א’

ויסתר משה פניו אמר, “אלהי אבי עומד כאן ואיני מסתיר פני?”
ר’ יהושע בן קרחה אומר, לא יפה עשה משה כשהסתיר פניו, שאילולי לא הסתיר פניו גלה לו הקב”ה למשה מה למעלה ומה למטה ומה שהיה ומה שעתיד להיות . ובסוף בקש לראות שנאמר (שם לג) הראני נא את כבודך. אמר הקב”ה למשה, אני באתי להראות לך והסתרת פניך, עכשיו אני אומר לך כי לא יראני האדם וחי. כשבקשתי לא בקשת. וא”ר יהושע דסכנין בשם ר’ לוי, אעפ”כ הראה לו בשכר ויסתר משה פניו (שם) ודבר ה’ אל משה פנים אל פנים ובשכר כי ירא (שם לד) וייראו מגשת אליו ובשכר מהביט (במדבר יב) ותמונת ה’ יביט
ור’ הושעיא רבה אמר, יפה עשה שהסתיר פניו. א”ל הקב”ה, אני באתי להראות לך פנים וחלקת לי כבוד והסתרת פניך; חייך שאתה עתיד להיות אצלי בהר מ’ יום ומ’ לילה לא לאכול ולא לשתות ואתה עתיד ליהנות מזיו השכינה שנאמר (שמות לד) ומשה לא ידע כי קרן עור פניו

8.מדוע לדעתך מצוה ה’ על משה לחלוץ את נעליו?

9.חלצי נעלייך ועמדי על האדמה- כיצד את מרגישה?

10.באלו שתי דרכים מסביר הרלב”ג את חליצת הנעליים?

הרלב”ג

התועלת השביעי הוא במידות, והוא שראוי לאדם שינהג בקדושה במקומות הנכבדים. ולזה נצטוה משה שיסיר מנעליו מעל רגליו לפי שהמקום שהיה עומד עליו היה קדוש ונכון אל שידבק בו השפע האלהי.
של נעליך מעל רגליך – אמר לו זה כדי שירגיש במה שידרוך בו וכאילו אמר לו שיתבונן בזה המראה אשר ראה אותו כי הוא מעיר על ענין לא יובן ממנו בתחילת המחשבה. וכזה תמצא בהרבה מהנביאים שיראו מראה לא יֵדעו כוונתו, ואחר כן יתבאר להם זה, כמו מה שראה ירמיה סיר נפוח ופניו מפני צפונה (ירמיהו א, יג). והנה הודיעו ה’ יתעלה שזה המראה היה על ענין עבדות ישראל והתענותם תחת יד מצרים, ואז התבאר למשה ענין זה המראה אשר היה נבוך בו.
.

ב. לאחר השלמת דף העבודה על ידי התלמידים, נתכנס לשתף בתובנות ומסקנות. נבאר את דברי הרלב”ג:

הרלב”ג- חליצת הנעלים מלבד היותה דרך כבוד למקום הקדוש, יש בה גם קריאה למשה להתבוננות מעמיקה במראה הגדול שראה. אדם החולץ נעליו מרגיש טוב יותר את המקום שעליו הוא עומד, וכך נדרש משה להתבונן היטב במראה שראה. אין המראה משמש רק כפיתוי למשה שיקרב למקום הקדוש אלא יש במראה גם משמעות פנימית אותו נדרש משה לפענח. אמנם, משה היה נבוך במראה והקב”ה ביאר לו את משמעות המראה בהמשך הדברים.

ג. נסיים בפרשנות נוספת ל’של נעליך מעל רגליך’: ‘הסר את מנעוליך מעל הרגליך’

• נדון: מה דעתכם על פרשנות זו? מה הערך בשינוי הרגלים? האם הרגל הוא דבר רע? כיצד ניתן לשנות הרגלים? מה הקשר למעמד הסנה: מדוע משה נדרש לשינוי הרגלים בעת התגלות ה’ אליו?

באמרה זו יש קריאה להיפתח למשהו חדש, לשינוי, לראייה לא מקובעת של העולם.

נבקש מכל אחד לחשוב ולכתוב על מקרה בו הוא שינה הרגל מחשבתי, תפיסה- והפיק מכך תועלת לעצמו ולאחרים. המקרה יכול להיות גם מקרה של אדם אחר (לאו דוקא אדם שמכירים). נכוון את המשתתפים לעניינים הקשורים ביחסים בין אנשים או נושאים הקשורים בהתקדמות רוחנית (ופחות להרגלים של יום-יום).

מי שרוצה ישתף.

קראנו את פסוקי ההתגלות ובחנו יצירות אומנות שבכל אחת פרשנות שונה לטקסט וביטוי של רעיונות שונים. באמצעות דף העבודה התבוננו לעומק במשמעויות האפשריות של ההתגלות בסנה ודוקא בו ובמשמעות התגובה של משה והקשר שלו עם הקב”ה. ראינו שהקריאה להשיל את הנעלים היא קריאה להשיל גם הרגלים ולהתבונן לעומק במה שמתגלה באמצעות תחושה בלתי-אמצעית. קראנו למתתפים לחשיבה על מקרים בהם שינוי תפיסה מוביל להתקדמות.