נלמד יחד את החלק הראשון של הפרק:

1. קריאה משותפת של פסוקים א- טו

הבנת פשט הכתובים. אפשר לארגן לפי: האירוע, התקלה, העצירה, התיקון

2. שאילת שאלות:

• מה אתם מרגישים כלפי האירוע הזה? מה דוד מרגיש? (יש לשים לב: ‘ויחר לדוד’ לפי פרשנים רבים במשמעות של עצבות ולא כעס)

נכוון את התלמידים להעלות שאלות משלהם: ניתן לשאול את השאלות באופן של שאלות הפונות לה’, לדוד, לעוזה או לבני ישראל המשתתפים, ולכתוב אותן על הלוח לפי הנמענים השונים.

עבודה בזוגות: מציאת תשובות דרך מקורות שהמורה ייתן ודרך השוואה בין שני אירועי העלאת הארון.

כל זוג יבחר מקור לקריאה ויחפש על אילו שאלות יכול לתת מענה. בנוסף, מספר זוגות יכולים לערוך עבודת השוואה בין שני האירועים ולהסיק מההשוואה מסקנות. לחלופין את משימת ההשוואה ניתן לתת לכיתה כולה.

• הצעה למקורות: רש’י, אברבנאל, רד’ק, מלבי’ם, דברי הימים א, טו. ראה בנספח.

• משימת ההשוואה:

א. ציירו את שתי ההעלאות על פי הכתוב, או

ב. ערכו השוואה בכתב תוך התייחסות לקריטריונים הבאים: צורת נשיאת הארון, תיאור מעשי דוד וישראל, כלי הנגינה בכל אירוע. ניתן להוסיף קריטריונים.

הסקת מסקנה:

• מתוך הנחה שההעלאה השנייה מהווה ניסיון לתיקון הראשונה- מה השינוי הבולט ביותר בין שני אירועי ההעלאה? מה ניתן להסיק מכך לגבי הסיבה למות עוזה?

בסיום העבודה בזוגות – כל זוג מציג את תשובותיו ומסקנותיו מהמקורות ומההשוואה.

כדאי להתייחס לכך שהאירוע בפרקנו מזכיר את חטא נדב ואביהוא בחנוכת המשכן, גם שם בשיא הדבקות בא העונש באופן חד ומסייג את הקרבה אל הקודש. [בכיתות מסויימות ניתן יהיה לתת משימת השוואה לבית]

נסכם מתוך דברי התלמידים ובעזרתם את הלקח העיקרי מאירוע העלאת הארון.

ניתן להיעזר בדבריו של הרב יעקבסון ‘חזון במקרא’ כרך א: “הלקח המשותף ששני הסיפורים באו להורות לדורם ולדורות זה הוא: דרך עבודת ה’ אינה תלויה ב’כוונה רצויה’ (כפי הגדרת ריה’ל) שהיא בוודאי היתה גם במעשה נדב ואביהו וגם בהתנהגות של עוזה, אלא בציות לדבר ה’ ורק עשיית המצוה בדרך ובאופן שציווה ה’ זהו ‘מעשה נרצה’ בעיני השי’ת

לימוד החלק השני של הפרק:

 קריאת הפסוקים טז-כג.

בפסוקים כ-כב ניתן לבקש משני תלמידים או תלמיד והמורה להמחיז את הדו-שיח בין דוד למיכל.

לחשוב יחד: באיזה טון יש לקרוא את דברי מיכל? יש לכוון את התלמידים לבסס את דעתם מתוך הפסוקים (הנימה כפי הנראה קרובה לציניות, לגלוג. ניתן למצוא לכך סימוך ב’נשקפה בעד החלון’ המבטאת ריחוק ועליונות, ‘ותבז לו’)

. מציאת ביטוי מנחה:   

 נבקש מהתלמידים למצוא ביטוי החוזר בדברי דוד למיכל. הסבירו כיצד הוא מדגיש את עמדתו ותפיסתו את המלכות? (הביטוי הוא ‘לפני ה’, מדגיש את הביטול של המלך וכבודו כלפי ה’. כדברי חז’ל על ענוותנותו של דוד: ‘מלכות לית ליה מגרמיה כלום’=אין לה כלום משלה)                                                                                  –

• מצאו בפרק עוד הופעות של הביטוי הזה ונסו להסביר מה משמעותן בהקשר הנוסף (הביטוי מופיע עוד שלוש פעמים: בתיאור שתי העלאות הארון השונות. אולי עוד ראייה לכך שהכוונה של דוד וישראל היתה רצויה עוד מלכתחילה, רק מעשיהם בהעלאה הראשונה לא היו מותאמים לכוונה זו)  .

*ביטוי זה הוא ‘ביטוי מנחה’- מבטא ומגלה את לב הפרק ומהותו:

העמידה לפני ה’ וההתבטלות לדברו.

מדרש רבה סדר במדבר פרשה ד: ..דָּבָר אַחֵר, אָמַר לָהּ שֶׁל בֵּית אָבִיךְ הָיוּ מְבַקְּשִׁין כְּבוֹד עַצְמָן וּמַנִּיחִין כְּבוֹד שָׁמַיִם, וַאֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כֵּן אֶלָּא מַנִּיחַ כְּבוֹד עַצְמִי וּמְבַקֵּשׁ כְּבוֹד שָׁמַיִם…  ‘אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ ‘(תהלים), כְּשֵׁם שֶׁהַתִּינוֹק הַזֶּה אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ לְהִתְגַּלּוֹת לִפְנֵי אִמּוֹ, כָּךְ שִׁוִּיתִי נַפְשִׁי לְפָנֶיךָ שֶׁלֹא נִתְבַּיַּשְׁתִּי לְהִתְבַּזּוֹת לְפָנֶיךָ לִכְבוֹדְך (תהלים קלא,ב): ‘כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי’, כְּהֵן יָנוֹקָא דְּנָפֵק מִמְּעֵי דְאִמֵּיהּ [=כמו תינוק היוצא ממעי אימו] וְאֵין בּוֹ רוּחַ גַּסָּה לִינוֹק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ, כֵּן הֲוַת נַפְשִׁי עָלַי, שֶׁאֵינִי מִתְבַּיֵּשׁ לִלְמֹד תּוֹרָה אֲפִלּוּ מִקְּטַנֵּי יִשְׂרָאֵל. 
אָמַר רַבִּי אֲדָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה שִׁוִּיתָ עַצְמְךָ לַגָּמוּל, חַיֶּיךָ כְּשֵׁם שֶׁאֵין לַתִּינוֹק הַזֶּה עֲווֹנוֹת, כָּךְ אֵין לְךָ עֲווֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב, יב, יג)  גַּם ה’ הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת, מִכָּאן אַתְּ לָמֵד שֶׁאֵין אָדָם רַשַּׁאי לִנְהֹג גַּאֲוָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, אֶלָּא צָרִיךְ לְהִתְבַּזּוֹת עַל כְּבוֹדוֹ. 

• מה עומד בעומק המחלוקת בין דוד למיכל לפי המדרש?

משימת כתיבה– התבוננות פנימית:

היזכר באירוע בו היה קונפליקט (פנימי או חיצוני) בין הכבוד שלך לכבוד שמיים.

מה הרגשת? כיצד פעלת באירוע זה? איזה מן הצדדים הכריע את הקונפליקט?

דמיין שדוד המלך פוגש אותך לאחר האירוע שקרה לך.

כתוב מה היה אומר לך על האופן שבו פעלת? השתמש באחד מהביטויים של דוד בדו-שיח שלו עם מיכל.