ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשחק ”סבתא סורגת”: משחק בו חוט צמר ”מולבש” על ידיהם של שניים, ועליהם להשתחרר זה מזה. בפועל הם רק ”נכבלים” זה לזה יותר ויותר, וכל תנועה משפיעה על הקשרים שעל ידיהם של המשחקים. (הצעה של חניתה לרנר, מורה ומדריכה ארצית לספרות)
תרגיל כתיבה יוצרת: נכתוב על הלוח (כשהתלמידים עדין אינם מכירים את השיר)- “שלומי קשור בחוט אל שלומך…” והמשימה היא לכתוב המשך לשורה זו. (הצעה של חניתה לרנר, מורה ומדריכה ארצית לספרות)
משחק – נעמוד במעגל, נחזיק סליל של חוט צמר. הראשון מחזיק את הקצה ומעביר לתלמיד אחד שעומד מולו את הסליל. המשימה שלו היא לומר משהו משמעותי למי שהוא מעביר לו- משפטים כגון: משהו שלמדתי ממך….., משהו טוב שרציתי לומר לך….זיכרון שיש לי ממך….וכו’. מי שקיבל, מעביר את החוט לתלמיד הבא ומצרף משפט וכו’ עד שנוצר סבך של חוטים. ניתן להתבונן על הסבך ואז להקריא את השיר: “שלומי”. (הצעה של אדווה פלק, מורה ומדריכה לספרות)
נביא סוגים שונים של חוטים- צמר, כיפה, ניילון, פשתן, חוט חשמל וכו’.כל אחד בוחר חוט אחד ועל נייר לבן מבטא את המשפט: “שלומי קשור בחוט אל שלומך”.(הערה שלי: רצוי לפעילות כזו להביא גם חומרים אחרים וצבעים, כדי לאפשר יותר הבעה של רעיונות, חוץ מהחוט עצמו). (הצעה של אדווה פלק, מורה ומדריכה לספרות)
נפרוש לפני התלמידים תמונות שונות, גם תמונות טבע, ונבקש מהם לבחור תמונה שמבטאת בעיניהם זוגיות ולהגיד מדוע. רצוי ששאר התלמידים ינסו להגיד מדוע נבחרה התמונה לפני הסברו של התלמיד, וכך “נרוויח” פרשנויות רבות לנושא הזוגיות. זאת תהיה הטרמה טובה לבית השני של השיר, בו תקופות השנה ומזג האוויר מהווים גם מטאפורות ליחסים בין בני הזוג. (הצעה של מירב ראובינוף)
נגזור כותרות מעיתונים וניתן לתלמידים לבחור כותרת המבטאת זוגיות, ולהגיד מדוע. זה דומה להצעה הקודמת אך בצורה אחרת.
באמצעות התרגיל הזה הם יראו שכפי שדרך התמונות או הכותרות עלו פרשנויות שונות לנושא הזוגיות, כך זלדה ע”י שימוש במילים מסוימות, פתחה אפשרויות שונות לפרשנות של נושא הזוגיות. (הצעה של מירב ראובינוף)
נקרא את השיר-
בשלב זה אפשר לבקש מהתלמידים לצייר תמונה מתוך השיר, ולהסביר אותה לתלמידים האחרים. היתרון של הדרך הזאת הוא שכל אחד יבחר מילה, משפט או שורה ויצייר אותה אחרת מחבריו וכך תועבר ההרגשה שהשיר משאיר פתח לפרשנויות שונות. החיסרון הוא שבדרך זו אין דיון מסודר עפ”י שורות השיר אלא עפ”י התמונות שהתלמידים יצרו, למרות שאפשר אחר כך לחזור למבנה הכללי של השיר.
כעת נדון בשיר לפי סדר השורות. השיר “שלומי” הוא שיר פתוח, מכיוון שכל שורה בו ניתנת לפרשנויות שונות. צריך לפתוח את הדיון על כל שורות השיר כמה שיותר, לשאול שאלות פתוחות , לבקש מכל התלמידים להגיד מה הם מרגישים בכל שורה, ואלו דוגמאות הם יכולים לתת למה שכתוב בשיר מהחיים הפרטיים שלהם.
בית ראשון:
האם זהו קשר של הדדיות, שכל אחד מרגיש מה שקורה לשני, או שזה קשר תלותי? האם זה קשר חזק, כי הם מחוברים או שזהו קשר חלש ופגיע כמו חוט שיכול להיקרע? אולי זה בעצם רומז ליחס של שניהם עם הקב”ה כמו שנכתב בסוף השיר: “אני ואתה ובורא השמים שאילן להם חוף”, ולכן זה “החוט המשולש שלא במהרה ינתק” (קהלת).
וכך לאורך כל השיר, אפשר להגיע עם התלמידים לפרשנויות רבות, וכולן מבורכות כל עוד הן נובעות מהשיר עצמו, ואפשר להוכיחן מהכתוב בשיר…
בית שני:
המילים: אהובים, נפלאות, אוצר, נותנות לנו הרגשה אופטימית. אנו מרגישים את היופי של התקופות המשותפות שעברו על הדוברת בשיר ובן זוגה.
אפשר לראות ערפל או שלג פתאומי או טל גם כפשט, הזוג עובר יחד פעמים רבות את כל עונות השנה, ואפשר לראות זאת גם כמטאפורה להפתעה ביחסים, או לערפל מסוים של חוסר ידיעה או סתם לתקופה יותר קרה ולא ברורה ביחסים בין בני הזוג, וכן אפשר לראות במילה טל יחסים של פיוס אחרי ה”שלג והקור” או חזרה להרגל אחרי משהו פתאומי.
יש לשים לב להפעלת החושים:
ריח – אוצר ריחות
ראיה – פרחים, פרי, עלים, ערפל
מישוש – רוחות, מטר, שלג, טל
נשאל-
ניתן לפרש בצורות שונות!
בית שלישי:
לאורך הבית כולו מופיעה חזרה שהיא גם אנאפורה של המילים “אני ואתה ו..” .דבר זה מדגיש את הזוגיות החזקה, בה יש הרגשה שכל דבר שקורה, הם עוברים יחד, גם דברים טובים וגם דברים פחות טובים…
רמז למחשבתה של הדוברת בעניין זה ניתן למצוא בקטע מתוך הספר “ציפור אחוזת קסם” שיצא לאחרונה, ושיש בו קטעים שהתפרסמו רק עתה. כותבת שם זלדה:
נמשיך בשיר-
גם כאן יש אפשרות לפרש בצורות שונות:
האם הקשר של שניהם לקב”ה נותן ליחסים ביניהם ערך מוסף, רוחניות, שיתוף, מטרה משותפת וכד’ כמו שאומרים חז”ל “זכו שכינה ביניהם” ? ואז הפסיחה מדגישה את הרחבות והאינסופיות של הקב”ה.
או אולי זה משל לזוגיות הרחבה ש”אין לה חוף” והגבלה? האם זה נותן ביטחון, או שמא הרגשה קשה של חוסר גבולות? יש כאן הפתעה כי הביטוי הרגיל הוא “שמים שאין להם סוף”, כאן יש עירוב של מים(חוף) ושמים, מעין חזרה לימים שהמים העליונים והמים התחתונים היו מהות אחת…
המילה “חוף” כתובה בשורה נפרדת. ‘בורא השמיים שאין להם חוף’- הפיצול תורם לעובדה כי הזוגיות האני והאתה מעניק תחושת ביטחון חוף מבטחים במצבים קשים” (חלי מלכה).
מבנה השיר:
שלושה בתים, בית קצר שמהווה מעין כותרת, בית ארוך יותר המתאר בנוסטלגיה את האירועים המשמחים יותר של החיים בשורות קצת יותר ארוכות, מלבד הטל המופיע כמילה בודדת בשורה, ובית שלישי הארוך ביותר עם שורות קצרות ופסיחות רבות. הפסיחות הרבות לאורך השיר מאפשרות זרימה, אך גם חשיבה לגבי משמעותן.(כפי שפורט לעיל).
פרופסור טליה הורביץ במאמרה טוענת שיש קשר בין הצורה והתוכן של השיר- הבית השני מתחיל בשורה קצרה, מתרחב, ונגמר בשורה קצרה. לדעתה, מבנה זה מזכיר צורה של הריון, שזלדה לא זכתה לו. כל השיר כולו לדעתה הוא סוג של קינה על הזוגיות שאבדה, ועל ההיריון שלא היה. היא קובעת שהשיר מסתיים בפואנטה של המוות, ולפיכך גם חוט הכמיהה, קשור לבעל שאיננו ולכמיהה לילד שלא הגיע.
נחלק את הכיתה לקבוצות. כל קבוצה מכינה קריאה של השיר כפי שהיא הרגישה אותו. זו אינה הצגה של השיר (עם תנועות), אלא רק שימוש בקולות. אפשר לחזור על משפטים, לקרוא בתפקידים, לקרוא במקהלה, להדהד, לזמזם שיר ברקע וכד’.
לאחר הקריאה, כל קבוצה מנסה לזהות מה הדגישה הקבוצה השנייה.
מי שלא השתמש בהתחלה בתרגיל כתיבה, יכול עתה להגיד לתלמידים לכתוב שורה שמצאה חן בעיניהם מתוך השיר, ולכתוב מתחתיה קטע כרצונו.
שלומי – שלום , שלם, חוט, זוגיות, אמונה, בורא השמים – העולם, שבת, חידה, טבע , כמיהה, מוות. חברו שיר המשלב את מילות המפתח המופיעות לעיל או את חלקן.
לפתיחת השיעור הצענו מספר אפשרויות- משחק, תרגיל כתיבה, יצירה ועוד, העוסקות בדימוי של מערכת היחסים הזוגית לחוטים. משם יצאנו לקריאת שירה של זלדה ‘שלומי’, וכל תלמיד התבקש לבחור מילה או משפט ולהגיב אליו בציור, כך נחשפנו לתגובות מגוונות לשיר. לאחר מכן העמקנו בשיר באמצעות קריאת כל שורה בשיר ודיון קצר אודותיה, ראינו את השימוש בחוט כדימוי לקשר בין בני הזוג, את הכמיהה שלהם זה אל זו, את האנאפורה המדגישה את הזוגיות החזקה, את הפסיחות בסוף השיר, ואת הפרשנות של השיר כשיר קינה על הזוגיות שאבדה ועל ההריון שלא היה. סיימנו את השיעור בתרגיל כתיבה ו/או בתאטרון קריאה.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא