לב השיעור: מה קושר בינינו ובין מערת המכפלה?
פתיחה: דילמה - קבלת החלטה
נזמין שני תלמידים להציג סיטואציה. נקדים ונאמר כי בסיטואציה הזו ישנה ילדה שצריכה עזרה בקבלת החלטה:
בביתה של גילי, ילדה בערך בגילכם, נערכים בימים אלה שיפוצים. היא יושבת בחדרה עם חפציה הרבים מסדרת וממיינת אותם. לפתע, הגיעה אימה,
גילי: את יודעת, החלטתי לתת את אוסף הבובות לרינה (אחותה הקטנה).
אמא: נהדר, היא צעירה ממך ותהינה מהם מאוד. רק שכחת עוד בובה אחת שם בצד.
גילי: לא אמא, את זו אני רוצה להשאיר אצלי.
אמא: אבל בשביל מה?
גילי: אמא, הבובה הזו שמורה אצלי מגיל שש. חסכתי הרבה זמן מטבע למטבע עד שאספתי מספיק כסף כדי לקנות אותה.
אמא: בכל זאת, השיפוצים זו הזדמנות להיפטר מחפצים מיותרים שלנו, אני מציעה לך למסור גם אותה.
גילי עומדת מול האוסף שלה ומאוד מתלבטת- האם כדאי לה לזרוק את הבובה ההיא, או לא?
- מה ההתלבטות של גילי?
- מה תציעו לה לעשות?
- האם אתם קרובים יותר לדעתה או לדעת האם? מדוע?
מפגש: לימוד - קניית מערת המכפלה
נקרא יחד את הפרק הראשון של פרשת חיי שרה, פרק כג:
נשתף בקריאה שלושה תלמידים: ניתן להם את דף הקריאה ונבקש מהם לבחור עבורם דמות – בני חת, אברהם או עפרון. (כל אחד מופיע בצבע שונה).
המורה יהיה הקריין (בשחור).
וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים–שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה.
וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן–בְּאֶרֶץ כְּנָעַן;
וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ. וַיָּקָם, אַבְרָהָם, מֵעַל, פְּנֵי מֵתוֹ; וַיְדַבֵּר אֶל-בְּנֵי-חֵת לֵאמֹר:
גֵּר-וְתוֹשָׁב אָנֹכִי, עִמָּכֶם; תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת-קֶבֶר עִמָּכֶם, וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי.
וַיַּעֲנוּ בְנֵי-חֵת אֶת-אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ: שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי, נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ–בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ, קְבֹר אֶת-מֵתֶךָ; אִישׁ מִמֶּנּוּ, אֶת-קִבְרוֹ לֹא-יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ.
וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם-הָאָרֶץ, לִבְנֵי-חֵת וַיְדַבֵּר אִתָּם, לֵאמֹר: אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי–שְׁמָעוּנִי, וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר וְיִתֶּן-לִי, אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ: בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי, בְּתוֹכְכֶם–לַאֲחֻזַּת-קָבֶר.
וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב, בְּתוֹךְ בְּנֵי-חֵת; וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת-אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת, לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ לֵאמֹר: לֹא-אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי–הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ; לְעֵינֵי בְנֵי-עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ, קְבֹר מֵתֶךָ.
וַיִּשְׁתַּחוּ, אַבְרָהָם, לִפְנֵי, עַם הָאָרֶץ וַיְדַבֵּר אֶל-עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם-הָאָרֶץ, לֵאמֹר:
אַךְ אִם-אַתָּה לוּ, שְׁמָעֵנִי: נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, קַח מִמֶּנִּי, וְאֶקְבְּרָה אֶת-מֵתִי, שָׁמָּה.
וַיַּעַן עֶפְרוֹן אֶת-אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ: אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי, אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל-כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה-הִוא; וְאֶת-מֵתְךָ, קְבֹר.
וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל-עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת–אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר.
וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן, אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה, אֲשֶׁר, לִפְנֵי מַמְרֵא: הַשָּׂדֶה, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ, וְכָל-הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, אֲשֶׁר בְּכָל-גְּבֻלוֹ סָבִיב לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה לְעֵינֵי בְנֵי-חֵת, בְּכֹל בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ.
וְאַחֲרֵי-כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, אֶל-מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל-פְּנֵי מַמְרֵא–הִוא חֶבְרוֹן: בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן. וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ, לְאַבְרָהָם–לַאֲחֻזַּת-קָבֶר מֵאֵת, בְּנֵי-חֵת.
נסביר את שקראנו (ניתן לכתוב זאת כדו- שיח על הלוח). ננסה לדמיין ולתאר מה אנו רואים לפני שמתחיל השיח: מי הנוכחים שם? היכן הם?
אברהם אבינו נמצא בקרית – ארבע הנקראת גם חברון. שרה נפטרה והוא ניגש לבני המקום העם החיתי. נראה שרבים מהם נמצאים שם (‘בני חת’) כנראה בגלל שהגיעו לנחם אותו.
- מה מבקש אברהם מבני חת?
- מה הם עונים לו?
- כיצד משיב אברהם להצעה?
אברהם מבקש מבני חת שטח לקבור בו את שרה. אלה עונים לו: אתה “נשיא אלקים”, אנחנו רואים כי אתה נביא ולכן בוא וקבור את שרה אצלנו, היכן שנקברים המכובדים. אברהם מבקש שיקראו לעפרון כי הוא רוצה לקנות את המערה שבשדה שלו. עפרון מגיע ואומר: לא בכסף, אלא אני אתן לך את המערה וגם את השדה.אברהם מתעקש ואומר שהוא רוצה לשלם עבורם.
התבוננות: דיון - הסיבה להתעקשות על הקניין
נשאל:
- מדוע לדעתכם רצה אברהם לקנות את המערה?
- למה לא לקבל בחינם כשאפשר?
נאזין לתשובות השונות ונלמד יחד את דברי המדרש בפרקי דרבי אליעזר:
“ר’ יהודה אומר שלשה אבות כרתו ברית עם עמי הארץ ואלו הם אברהם יצחק ויעקב. אברהם כרת ברית עם עמי הארץ.. כשנגלו עליו המלאכים היה סבור שהם אורחי הארץ ורץ לקראתם ורצה לעשות להם סעודה גדולה ואמ’ לשרה לעשות להם סעודה גדולה.. ורץ להביא בן בקר וברח מלפניו בן הבקר ונכנס למערת המכפלה ונכנס אברהם אחריו ומצא שם אדם הראשון ועזרו שוכבים על המטות וישנים ונרות דולקות עליהן וריח טוב עליהם כריח ניחוח – לפיכך חמד המערה לאחוזת קבר אמר.. לקנות מהם את מערת המכפלה במכר טוב בזהב ובכתב לאחוזת קבר עולם..”
- מתי התחיל הקשר למערת המכפלה לפי המדרש?
- אחרי שקראנו את הדברים, מדוע לדעתכם היה חשוב לאברהם לקנות דווקא את מערה זו?
- מה קורה בסופו של דבר?
- מדוע אברהם קונה את מערת המכפלה לעיני רבים מבני חת – כשמסביבם אנשים רבים?
נסכם:אברהם רצה שרבים יראו את קנייתו את המערה כדי שיזכרו ויהיו עדים לכך שהיא באמת שייכת לו. הוא קונה את המערה והשדה ב’ארבע מאות שקל כסף’ שהוא סכום גדול מאוד לאותה תקופה, והאזור הופך להיות שלו. אם היה מקבלה ללא תמורה- היה סיכוי שבעתיד תילקח המערה ממנו, אך אם ידוע ומפורסם שהוא קנה אותה ‘בכסף מלא’ ללא שום הנחה- זה נשאר שלו לעולם.
הפנמה: הלכה למעשה - שטח בבית הספר
נזמין את התלמידים לבחור להם ‘חלקת אדמה’ בשטח של בית הספר. בחלקה הזו, נשקיע ככיתה. והיא תוגדר כשטח האדמה שלנו. נבחר יחד עם התלמידים מה אנחנו ככיתה רוצים לעשות בשטח זה כיצד ‘נקנה’ אותו בעבודתנו על מנת שנרגיש שהוא שלנו. ממומלץ בשטח זה לשתול צמחים שבוחרים יחד כל התלמידים/ לעשות פינת ישיבה וכו’.
נסכם: כמו שראינו בפתיחה, דבר שאדם טרח ושילם עבורו – שווה בעיניו יותר ממשהו שקיבל במתנה. גם גילי שילמה על בובתה ‘כסף מלא’ ולכן היא קשורה אליה יותר מלמשחק אחר. קנייתו של אברהם את שטחה של מערת המכפלה מלמדת אותנו על ההשקעה שצריך לעשות על מנת להיות קשר לארץ.
אסיף:
פתחנו את השיעור בהתלבטות לגבי הבובה של גילי. ראינו שגילי קשורה אליה במיוחד בגלל שהיא בעצמה עמלה על מנת לקנות אותה. דרך הסיפור על קניית מערת המכפלה והמדרש על אדם וחוה ראינו שלאברהם היו סיבות טובות לקנות את המערה בכסף רב ולא לקבלה בחינם. מתוך הכרה כי האבות הראשונים, אדם וחווה היו קבורים בה, הוא רצה שהיא תהיה שייכת לעמ’י לדורות! סיימנו בתכנון ‘שטח אישי’ בבית הספר, מתוך הבנה שכשאנו משקיעים, אנו נקשרים.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא