ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נתחיל תרגיל דמיון ומחשבה: נסתכל על רצף תמונות ב”זום אאוט” כשכל תמונה היא למעשה פרט קן מתוך התמונה שאחריה. נציג לתלמידים תחילה את התמונה הראשונה בסדרה, בה נראית צורה בלתי ברורה, ונבקש מהם לנחש מה הם רואים, על סמך התמונה הזו בלבד. נרשום את תשובותיהם השונות על הלוח, ואז נראה להם את התמונה השניה, שמגלה את הכתם בהקשרו הרחב, וחושפת את העובדה שמדובר בתרנגול.
ניתן להמשיך כך עוד ועוד ברצף התמונות המוצע כאן, בכל פעם לבקש מהתלמידים לנסות לנחש מה ההקשר הרחב יותר שיובא בתמונה הבאה.
הכל הוא חלק ממארג גדול יותר, וההקשר מסוגל לשנות כליל את ההסתכלות שלנו עליו, ואת ההבנה. כך למשל, יש מנהגים שעד שלא ניתן להם הסבר רחב יותר, ההבנה שלנו לגביהם היתה שונה לגמרי.
נדגים כאן מתוך חווית הגילוי האישית שלנו, כשלמדנו מקור וטעם של מצווה או מנהג והגילוי שינה את התפיסה שלנו לגביו כליל.
אפשר לערוך סבב כזה, או רק לשמוע כמה סיפורים בודדים, ואז לסכם את הדיון עד כה ולומר שבדפים שאנחנו עתידים ללמוד יחד מובאות מחלוקות ושאלות רבות הנוגעות לזמן המדויק והנכון של כל תפילה ותפילה. אבל לפני שאנחנו צוללים לתוך האבחנות הדקות, נדמה שיש שאלה יסודית יותר שכדאי להתבונן בה, שעל גבה מתבססים החכמים המשתתפים בדיונים שבגמרא שלפנינו, ועליה הם סומכים את דעותיהם השונות.
שאלת זמני התפילה נובעת מהשאלה הגדולה:
בשאלה זו נעסוק יחד בשיעור הקרוב, ומתוך ההבנה שמקור המעשה משנה את היחס שלנו כלפיו מאד, נבקש להבין את הדיון בשאלה הזאת לעומק, ולהבין מתוכו מה אנחנו חושבים ומבינים לגביו.
בלימוד, נפתח בהצגת המחלוקת היסודית בגמרא (דף כ”ו ע”ב):
נבאר יחד את השאלה ונבהיר מה משמעות כל דעה. נשלים את פערי הידע עליהם מתבססות הדעות בגמרא (מהם התמידים, אילו תפילות האבות תיקנו ומניין לנו שכך עשו, וכו’)
כהרחבה, בכתות המסוגלות להאריך בלימוד, ניתן לקרוא את הברייתות המובאות לשיטת ר’ יוסי ולשיטת ר’ יהושע כדי להנהיר את הנקודה:
נתעכב על הביטוי “תניא כוותיה” ונבהיר את תפקידו בדיון, תוך עמידה על סדר חשיבות המקורות התנאיים והאמוראיים. וכמובן, כדאי להחליט האם להתייחס כאן להבדל בין משנה ובין ברייתא, ולהתייחסות לפתיח “תניא” כסימן, או להשאיר את זה לשיעור קרוב אחר.
כדאי לבחור מראש כמה לשהות בדיון הפנימי בברייתא (לעמוד על ההבדל בין תפילת ערבית שאין לה זמן ויתר התפילות, לעסוק בתמידים עצמם ובמקצב והחוקיות שלהם, וכו’).
נדון ונעלה תהיות עומק:
נגיע יחד להבנה ששורש החיוב הוא חשוב, המקום שממנו היא נובעת משפיע על אופי התפילה, על ההלכות המתלוות אליה ועוד.
נחלק לחצי מהכתה דפים עליהם מופיעה הכותרת “תפילת שחרית תוקנה במקום קורבן תמיד של בוקר ולכן התפילה צריכה להיות…” ולחצי מהכתה מקבלת דפים עליהם מופיעה הכותרת “תפילת שחרית תוקנה בזכות מעשיו ותקנותיו של אברהם אבינו ולכן התפילה צריכה להיות… “. נבקש ממתנדבים משני סוגי הדפים לקרוא מהדברים שכתבו ונרשום מילות מפתח על הלוח בטבלה בה עמודה אחת תהיה תחת הכותרת: “קורבנות” ועמודה אחת תהיה תחת הכותרת: “אבות”.
אחרי שכתבנו משני צידי הלוח, נבקש משני מתנדבים להדגים בפנטומימה לכתה כיצד נראה אדם שמתפלל שחרית בעקבות אברהם, וכיצד נראה אדם שמתפלל זכר לקורבן תמיד. נעמוד על ההבדלים הדקים והמשמעות של מקור המצווה לאופן שבו היא מבוצעת. נעמיק ונטען שבאופן כללי, כשהמעשים שלנו נובעים מאיזה שורש ברור גם האופי שלהם ברור יותר, מכוון יותר ומדוייק יותר.
לחילופין או בנוסף, ניתן לחלק לתלמידים דף ולבקש מהם לצייר אדם מתפלל לשיטת ר’ יוסי, ואדם מתפלל לשיטת ר’ יהושע. (האם יש הבדלים בין תפילותיהם? במראה שלהם? בהבעה על פניהם וכו’).
אחרי שהשלימו את שני הציורים נבקש מהם להניח אותם על הרצפה, ולשוטט בין הציורים בכתה. בשלב מסוים נפסיק את השיטוט ונבקש מכל אחד לעצור ליד צמד הציורים שהכי קרובים אליו (פיזית.) בסבב, נבקש מכל תלמיד לנחש לגבי צמד הציורים שלידו נעמד, איזה מהשיות מבטא כל ציור, ולהסביר מדוע הוא מניח כך.
נסכם את עיקרי הדברים והמאפיינים שיזכירו בדבריהם.
בכתות בהן הרחבה והעמקה כזאת אפשריות ורצויות, ניתן להמשיך עם דבריו של הראי”ה קוק, בעין אי”ה:
הקטע קשה ומצריך ביאור צמוד, ואולי ניתן לשקול שכתוב שלו במילים פשוטות יותר. מכל מקום, יש להעמיד יחד עם התלמידים את הרעיון המרכזי אותו הוא מביע כאן. הטענה שהאבות תיקנו את התפילות נובעת מהצד הפרטי שבתפילה, מההזדמנות לפניה ולשיחה אישית בין האדם לקונו, הנפתחת בכל תפילה. ואילו הטענה שהתפילות תוקנו כנגד הקורבנות, נובעת מהצד הכלל ישראלי המתקיים בתפילה. מההזדמנות והאפשרות לבקש על כלל ישראל, על הארץ, על המדינה, וכו’.
הרב קוק מבקש בדבריו לכלול את המחלוקת יחד, ולהצביע על האמת, שלמעשה התפילות תוקנו גם על ידי האבות, כתפילות אישיות, וגם כנגד הקורבנות, כתפילות לאומיות, ואלו שני צדדים בתפילה המתקיימים יחד, תמיד. לצורך המחשה, ניתן לפתוח יחד בתפילת שמונה עשרה, ולהדגים מתוך נוסח התפילה כיצד התפילה היא בו זמנית אישית ולאומית (רפאנו- בתוך שאר חולי ישראל, למשל, ועוד).
נבקש מהתלמידים לזכור את השאלה המכוננת הזאת בבואנו אל הלימוד של הדפים הקרובים ובכל סוגיה שנידרש אליה. נזמין את התלמידים להרהר בשאלה היסודית הזאת במהלך השבוע, כשהם מתפללים, ולהביא הוכחות לשיטה שהם נוטים להסכים איתה מנוסח התפילה. בשיעור הבא נידרש לחויית התפילה השונה שכל שיטה מחוללת בלב.
פתחנו בתרגיל זום אאוט כדי לחדד את ההבנה שמאחורי כל פסיקת הלכה יש רקע מקדים רחב. למדנו על המקור של התפילות ועל המחלוקת האם היא כנגד קורבנות או האם האבות תיקנום. הרב קוק לימד אותנו מה הטעם של כל גישה וסיימנו עם משימה לבירור מה כל שיטה מחוללת בלבנו.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא