ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
כי הנה כחומר ביד היוצר
נספר לתלמידים שהיום נלמד פיוט עתיק הנאמר בתפילת ערבית של ליל יום הכיפורים בקהילות אשכנז. נבקש מהתלמידים לדמיין את רגע התפילה ביום הכיפורים ונשאל:
נכתוב את התשובות על הלוח סביב דמות מצויירת של תלמיד.
נכתוב גם הפעם את התשובותסביב דמות נוספת של תלמיד.
נשקף את הפער בין הדמויות / המצב בעיתויים השונים ונשאל:
נסביר כי היכן שמתגלה הרצון הפנימי שלנו בטוב ובקרבת ה’ -שם הזהות שלנו. גם אם קשה לה לחול ביום יום.
נזמין שני מתנדבים שיציגו לנו את הדיון. אחד ייצג את הצד של אלול (שהוא מביא את האדם להיות הכי אמיתי שיש) ואחד ייצג את הצד של שאר השנה והשגרה (שהם חושבים ששם האדם מתגלה בצדדים האמיתיים שלו).
נקרא יחד את הפיוט: “כי הנה כחומר”. לפני קראת הפיוט נכוון את התלמידים למצוא את המבנה הקבוע החוזר בכל בתי הפיוט. נבקש לחשוב ממה כל בית בנוי.
נבאר מילים וניתן רקע מהאתר הזמנה לפיוט. ננסה להגדיר יחד את המבנה הקבוע החוזר לפי השורות:
1-2 תיאור של בעל מלאכה העושה בחומר כרצונו, באופן של דימוי-משל.
3 – ה’נמשל’ עם ישראל בידי ה’ כמו החומר ביד האומן.
4 – פניה בבקשה לה’ שיתייחס לברית ולא ליצר.
ננסח יחד את הרעיון המרכזי של הפיוט: הדוברים בפיוט הם עם ישראל המבטאים את כוחו העצום ושליטתו של הקב”ה בנו כרצונו, בדומה לבעל מלאכה השולט ועושה בחומר כרצונו*. מתוך ההכרה בכוחו, ומנגד מתוך עמדת האפסות שלנו למולו (שמתחדדת בגלל יצרנו) אנחנו פונים לקב”ה בבקשה שינהג בהתאם לברית במידת הרחמים ולא בדין כפי שראוי לנהוג כלפי מי שהלך אחר יצרו וחטא.
אפשר לחוש נמיכות רוח בחווית ה’חומר ביד היוצר’ וממילא הרגשת תלות ובקשת רחמים שנובעת מתוך אפסות וחולשה (ואולי גם זריקת אחריות). מצד שני אפשר לראות את ה’חומר ביד היוצר’ כזכות שיש לנו לקבל רחמים היכן שמעדנו מתוך הכרה בגדולתו ואמונה בכוחה של תשובה. ואת בקשת הרחמים כהבעת הרצון הפנימי גם מצידנו להיות קשורים לברית ולא ליצר.
הברית הנזכרת כאן כפי הנראה מכוונת לברית יג מדות רחמים שנערכה לאחר חטא העגל. (ומציפה את ברית המילה, ברית בין הבתרים והקשת כמובן). היא מתבטאת בפיוט גם בכינויים לה’ הלקוחים מתוכה (‘חסד נוצר’ ועוד) וגם בהתאמתה לרעיון המרכזי.
נקרא יחד את הפסוקים המתארים את חטא העגל (ניתן לערוך כדף עבודה ללימוד בזוגות/קבוצות בהתאם לרמת הכיתה):
נזכיר את הרקע של הסיפור ונבקש מהתלמידים לחפש בפסוקים כיצד מתבטאים פסוקי יג מידות בפיוט על ידי סימון המילים המשובצות בפיוט.
נקרא יחד את מדרש תנחומא סימן לא המסביר שאלה זו:
נסביר: לאחר חטא העגל משה רבנו מבקש את ההתגלות העליונה ביותר שיכולה להיות, ואז הקב”ה מראה לו את כבודו ומתגלה אליו ב-יג מידות רחמים. הוא מגלה למשה את הנהגת ה’ את העולם בכלל ואת הנהגתם של ישראל בפרט, וכל זה קורה ביום הכיפורים – ולכן זהו היום של הסליחה והמחילה. זה היום בו התגלו יג מידות הרחמים ואיתם הסליחה והמחילה לעם ישראל, וממילא זה גם היום בו בכל שנה אנו זוכים לסליחה ומחילה מהקב”ה.
כעת מובן שהפנייה לה’ מבוססת על סליחתו לעם ישראל לאחר חטא חמור כחטא העגל. החזרה לברית זו שנאמרה לאחר גילוי י”ג מידות הרחמים מעצימה את כוחו הפלאי של ה’ למחול לאדם על מעשיו שנובעים מהיצר. נחדד שבקשת הסליחה מה’ באמת נובעת מהרצון להיות טובים ונאמנים לו. מה שמתגלה באלול ועשי”ת זה האני האמיתי כיון שאז הרצון הפנימי מכיר ביותר שההליכה אחר היצר אינה רצויה גם לאדם שחטא.
נעסוק באמצעים אומנותיים ותרומתם לפיוט.נסביר כי מחבר הפיוט משתמש בדרכי ביטוי מילוליות כדי להביע את הרעיון שלו. נגלה בפיוט שלושה אמצעים מרכזיים: כינויים, שיבוצים מקראיים ודימויים.
כינויים:
נשמיע את אחד מהלחנים של הפיוט, ונבקש מהתלמידים לסמן תוך כדי שמיעה את הכינויים בפיוט (תומך עני ורש, אל קנא ונוקם וכו’…). נבקש מכל זוג להתמקד בכינוי אחד ולנסות למצוא הסבר למשמעותו.
נאסוף את ההסברים ונבאר יחד. לאחר מכן נדון:
נבקש מכל זוג לכתוב לגבי הביאור שכתב איך הוא מדגיש את הרעיון המרכזי של הפיוט. לדוגמה: ממציא למזור תרף- לה’ יש את היכולת לרפא כל חולי, ואנחנו פונים אליו שיראה בהליכה אחר היצר כמו ‘חולי’ שבכוחו לרפא ואנו מבקשים את רפואתו .)
שיבוצים מקראיים:
נכתוב על הלוח חמישה פסוקים שמתוכם לקוחים שיבוצים המופםיעים בפיוט:
נבקש מהתלמידים למצוא היכן הם משובצים בפיוט. לבחור בשיבוץ אחד ודרך עיון בתנ”ך לנסות לכתוב מה משמעות הפסוק לפי הקשרו. בסופו של דבר נבקש לכתוב מה מוסיף ומחזק הפסוק להבנת הרעיון המרכזי של הפיוט. (לדוגמה – מקור 1: מדברי ה’ לירמיהו מופיע בהקשר של נבואה הניתנת בבית היוצר. הקב”ה מראה לירמיהו יוצר שהכלי שהכין מחומר נשחת, ולאחר ניסיון נוסף מצליח ליצור כלי שישר בעיניו. הנמשל למראה הזה מוסבר על ידי הקב”ה: “הֲכַיּוֹצֵר הַזֶּה לֹא-אוּכַל לַעֲשׂוֹת לָכֶם, בֵּית יִשְׂרָאֵל–נְאֻם-ה’; הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, כֵּן-אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית יִשְׂרָאֵל“, ומפרט שיכול לשוב בו מפורענות בעקבות תיקון המעשים של העם ולשוב בו מטובה בעקבות חטאיהם. הפסוק מדגיש את היותו של הקב”ה כל יכול, במשל ליוצר המקרב הכרה זו להבנתנו. ההקשר של הפסוק מוסיף לפיוט את המשמעות של יכולת ההשפעה שלנו על הנהגת ה’ איתנו על ידי מעשינו. כל יכולתו של ה’ אינה עריצית ורודנית חלילה כי אם קשובה ומותאמת למעשינו).
דימויים:
הדימויים הם אמצעי אומנותי מרכזי בפיוט. נחלק את הכיתה ל-7 שולחנות/קבוצות עבודה. על כל שולחן נשים:
לסיכום, נאסוף תשובות מהתלמידים וכל תלמיד יציג את התוצר שלו.
נבקש מהתלמידים להשלים בבית את דף ההנחיה במידה ולא סיימו.
פתחנו בדיון על הפער בין איך שאנחנו ביום הכיפורים לבין מי שאנחנו בשגרה. דרך הפיוט ועיון בי’ג המידות המוזכרים בו למדנו על התפילה שלנו לה’ שישים לב למי שאנחנו דווקא ביום כיפור ושיזכור לנו ברית ראשונים. ראינו שי’ג המידות הם מעין תזכורת לה’ שזהו יום של מחילה וכפרה ומבקשים ממנו לנהוג עמנו כך. סיימנו במציאת אמצעים ספרותיים וביצירת מיצג של המילים “כחומר ביד היוצר” ותפילה אישית.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא