ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

ישעיהו פרק ו’

  • רעות ברוש
רעות ברוש
תצוגת כיתה מלאה
ישעיהו פרק ו’
לב השיעור
פתיחה
דמות קרובה ודמות רחוקה
מפגש
מפגש עם פסוקי הנבואה
התבוננות
שני סוגי עמידות מול ה'
הפנמה
אסיף
הפטרת יתרו
עיבוד של שלמה גרוניך לישעיהו פרק ו'
פסוקים
ישעיהו פרק ו'
ישעיהו פרק ו
(א) בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת ה’ יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל:
(ב) שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף:
(ג) וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה’ צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ:
(ד) וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן:
(ה) וָאֹמַר אוֹי לִי כִי נִדְמֵיתִי כִּי אִישׁ טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי וּבְתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי יוֹשֵׁב כִּי אֶת הַמֶּלֶךְ ה’ צְבָאוֹת רָאוּ עֵינָי:
(ו) וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים וּבְיָדוֹ רִצְפָּה בְּמֶלְקַחַיִם לָקַח מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ:
(ז) וַיַּגַּע עַל פִּי וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָגַע זֶה עַל שְׂפָתֶיךָ וְסָר עֲוֹנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר:
(ח) וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל ה’ אֹמֵר אֶת מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֶךְ לָנוּ וָאֹמַר הִנְנִי שְׁלָחֵנִי:

הרב יוסף כרמל
היכן יש לחפש את האלוקות?
הרב יוסף כרמל, צפנת ישעיהו:
היכן יש לחפש את האלוקות? האם ביכולתנו למצוא אותו בתוכנו? או שעלינו לנסות לאתר אותו אי שם בגבוהי מרומים. האם ” מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלו-ֹה”ַּ (איוב י”ט כו) או “גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר” (קהלת ה‘ ז). החוקרים הגדירו זאת כמתח בין “אימננטיות” ל”טרנסצנדנטליות”. בהפטרה שלנו אנו מוצאים את הפסוק “וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה’ צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ” (ישעיהו ו’ ג). פסוק זה נבחר על ידי אנשי כנסת הגדולה כפסוק שמופיע הכי הרבה פעמים בכל יום בתפילותינו. פסוק זה גם שובץ במרכזו של כל חלק מחלקי התפילה המרכזיים. הוא נמצא בלב ברכות קריאת שמע, במרכזה של ה”קדושה” הנאמרת בחזרת הש”ץ של תפילת “שמונה עשרה” וגם כחלק חשוב של “קדושה דסידרא” גם בצורתו המקורית וגם בתרגום לארמית. מה מייחד פסוק זה? יתכן וההסבר הוא זה. פסוקינו פותח בביטוי “קָדוֹשׁ” ומסתיים בביטוי “כְּבוֹדו”. קדושה משמעותה ריחוק, יראהדין, איסור. בעולם מושגים זה שולט השכל והניתוח הקר. לעומתו כבוד משמעותו גילוי שכינה, קרבה, אהבה, חסד ורחמים, היתר. בעולם מושגים זה שולטים הרגש והיחס החם. המתח בין שתי הרשימות בא לידי ביטוי בפסוק “וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם” (שמות כ”ה ח). מצד אחד המקדש שיש להיזהר בו בהלכות מורא מקדש ומצד שני הקרבה הגדולה של ושכנתי בתוכם נאמר ולא בתוכו. את אותו רעיון ניתן למצוא גם בשתי ההגדרות של חכמי האמת. מצד אחד “לית אתר פנוי מיניה” ומצד שני “לית מחשבה תפיסא ביה“.

איזה עולם מושגים הוא יותר יהודי? התשובה היא ששניהם, אלא שכל יהודי עובד את אלוקיו בשתי המערכות הללו גם יחד. יש יהודי שעבודת ד’ שלו כוללת בעיקר מושגים מן הרשימה הראשונה ויש יהודי שעבודת ד’ שלו כוללת בעיקר מושגים מן הרשימה השניה. כל אחד ואחד, חייב לשאול את עצמו, מה יותר מתאים לאישיותו הוא ולפי זה לכלכל את צעדיו.

לימוד פרק ו' בישעיהו מציף שאלה גדולה בעמידה מול ה': האם יש לחפש את ה' בקדושה המרוחקת או בהתגלות בתוכנו?
לב השיעור: היכן נחפש את האלוקות?
פתיחה: דמות קרובה ודמות רחוקה

נבקש מתלמידים לחשוב על שתי דמויות משמעותיות בשבילם, אחת שהקשר איתה קרוב וחם והשניה שההשפעה שלה היא מרחוק.

נשאל:

  • מה תורם לי הקשר עם כל אחת מהדמויות? מה אני מקבל מכל אחד מהקשרים, מה מאפיין כל אחד מהם?

נסכם את התשובות בטבלה על הלוח.

מפגש: מפגש עם פסוקי הנבואה

א.

נקשיב לביצוע של גרוניך (בדיסק “מסע אל המקורות”)  לקטע- שמסתיים בפסוק ה’ כשהטקסט לפני התלמידים (כדאי לחלק את דף הפסוקים כשפס’ ו-ח מקופלים).

ישעיהו פרק ו
(א) בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת ה’ יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל:
(ב) שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף:
(ג) וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה’ צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ:
(ד) וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן:

לאחר ההאזנה- כל משתתף יכתוב המשך לקטע לפי ראות עיניו ונערוך סבב.

ב. כעת נקרא את פסוקים ו-ח.

  • מה תגובתו של ישעיהו למראה הנבואי שזכה לראות?- תחושה שאינו ראוי, שהוא טמא, תחושה של חוסר אמון בעם.
  • איפה בחיים שלנו זה קורה- שמטילים עלינו תפקיד, בוחרים בנו למשימה ואנו מרגישים לא ראויים?
התבוננות: שני סוגי עמידות מול ה'

בפסוק ז’ המלאך נוגע בשפתיו של ישעיהו בגחל וישעיהו מיטהר ומציע עצמו לשליחות: “הנני, שלחני”. יש כאן שינוי:  יש ביטוי לאמון שלו בעצמו, להכרה בכוחותיו.

  • מה גרם לישעיהו לשנות את תגובתו?- ניתן לתלמידים לענות על-פי הבנתם את הפסוקים, לאחר מכן, נקרא את דברי הרב כרמל ונסכם אותם באמצעות הטבלה שבהמשך: שתי עמידות מול ה’ הכרוכות יחד.
הרב יוסף כרמל:
היכן יש לחפש את האלוקות? האם ביכולתנו למצוא אותו בתוכנו? או שעלינו לנסות לאתר אותו אי שם בגבוהי מרומים. האם ” מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלו-ֹה”ַּ (איוב י”ט כו) או “גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר” (קהלת ה‘ ז). החוקרים הגדירו זאת כמתח בין “אימננטיות” ל”טרנסצנדנטליות”. בהפטרה שלנו אנו מוצאים את הפסוק “וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה’ צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ” (ישעיהו ו’ ג). פסוק זה נבחר על ידי אנשי כנסת הגדולה כפסוק שמופיע הכי הרבה פעמים בכל יום בתפילותינו. פסוק זה גם שובץ במרכזו של כל חלק מחלקי התפילה המרכזיים. הוא נמצא בלב ברכות קריאת שמע, במרכזה של ה”קדושה” הנאמרת בחזרת הש”ץ של תפילת “שמונה עשרה” וגם כחלק חשוב של “קדושה דסידרא” גם בצורתו המקורית וגם בתרגום לארמית. מה מייחד פסוק זה? יתכן וההסבר הוא זה. פסוקינו פותח בביטוי “קָדוֹשׁ” ומסתיים בביטוי “כְּבוֹדו”. קדושה משמעותה ריחוק, יראהדין, איסור. בעולם מושגים זה שולט השכל והניתוח הקר. לעומתו כבוד משמעותו גילוי שכינה, קרבה, אהבה, חסד ורחמים, היתר. בעולם מושגים זה שולטים הרגש והיחס החם. המתח בין שתי הרשימות בא לידי ביטוי בפסוק “וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם” (שמות כ”ה ח). מצד אחד המקדש שיש להיזהר בו בהלכות מורא מקדש ומצד שני הקרבה הגדולה של ושכנתי בתוכם נאמר ולא בתוכו. את אותו רעיון ניתן למצוא גם בשתי ההגדרות של חכמי האמת. מצד אחד “לית אתר פנוי מיניה” ומצד שני “לית מחשבה תפיסא ביה“.

איזה עולם מושגים הוא יותר יהודי? התשובה היא ששניהם, אלא שכל יהודי עובד את אלוקיו בשתי המערכות הללו גם יחד. יש יהודי שעבודת ד’ שלו כוללת בעיקר מושגים מן הרשימה הראשונה ויש יהודי שעבודת ד’ שלו כוללת בעיקר מושגים מן הרשימה השניה. כל אחד ואחד, חייב לשאול את עצמו, מה יותר מתאים לאישיותו הוא ולפי זה לכלכל את צעדיו.

 קדוש קדוש קדוש

 מלוא כל הארץ כבודו

 טרנסצנדנטי

 אימננטי

 סובב כל עלמין

 ממלא כל עלמין

 מקיף

 פנימי

 קודשא בריך הוא

 שכינתיה

 לית מחשבה תפיסא ביה

 לית אתר פנוי מניה

אפשר להוסיף גם: “כיסא רם ונישא”- מול “ושוליו מלאים את ההיכל”.
ובכן, בתשובה לשאלה ששאלנו: מה גרם לישעיהו לשנות את תגובתו, ניתן לומר שאולי גם בתחושה של ישעיהו, התחושה הראשונית של הטומאה קשורה לתחושה שה’ הוא קדוש ונשגב, ואין אדם שראוי לעמוד בפניו, אך ההבנה של ‘מלוא כל הארץ כבודו’- נותנת כוח: גם בי יש נוכחות אלוקית שמחייה אותי ומכוחה אני יכולה לקבל את העוז והכוח והאמון לפעול בעולם.
הפנמה: כיצד אני רוצה לעמוד מול ה'?

נזכיר את פעילות הפתיחה: דמות מרוחקת ודמות קרובה- לכל אחד מסוגי הקשר יש יתרון. ובקשר עם ה’? – האם תעדיפו להתייחס לא-הות כמרוחקת ונשגבת או קרובה?

אסיף: בין קדושה לקירבה

פתחנו בחשיבה על ההשפעה האופיינית של דמות ביחסי קירבה מול זו של דמות משמעותית מרוחקת. על רקע זה, למדנו את פסוקי נבואת ישעיהו בפרק ו’ וראינו את התגובה שלו למראה הנבואי ואת השינוי בתגובה. על-פי דברי הרב כרמל (ואחרים) הבנו שתפיסה ‘אימננטית’ ותפיסה ‘טרנצנדנטלית’ הן שתי עמידות מול ה’, שיכולות להתקיים זו לצד זו.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!