רקע למורה: השיר הינו שיר קודש.  ההבדל בין שירת חול לשירת קודש אינו נעוץ בתוכן הדתי אלא בייעוד של הפיוט (שימוש בטקסים דתיים).

תוכנו של השיר-  בשיר מוצג קונפליקט בין נפש האדם הצמאה לחיים משמעותיים, מלאים ורוחניים- חיי נצח,  לבין הרדיפה אחרי הבלי העולם וההנאות הרגעיות. ישנו ניגוד נוסף, בין התקופות השונות בחייו של אדם והמאפיינים של כל תקופה- הינקות, הנערות והשיבה.

פתיחה:

נשמיע את השיר “ישנה בחיק ילדות” בביצועה של מורין נהדר ולאחר השמיעה, נשאל-

• מה התחושה שעולה משמיעת השיר?

נקרא את שירו של הריה”ל, “ישנה בחיק ילדות”:

 ישנה בחיק ילדות / ריה”ל

יְשֵנָה בְחֵיק יַלְדוּת לְמָתַי תִּשְכְּבִי?    דְּעִי כִּי נְעוּרִים כַּנְּעֹרֶת נִנְעֲרוּ!

הֲלָעַד יְמֵי הַשַחֲרוּת? קוּמִי צְאִי,     רְאִי מַלְאֲכֵי שֵיבָה בּמוּסָר שִׁחֲרוּ,

וְהִתְנַעֲרִי מִן הַזְמָן, כַּצִפֳרִים            אֲשֶׁר מֵרְסִיסֵי לַיְלָה יִתְנַעֲרוּ;

דְּאִי כַדְרוֹר לִמְצוֹא דְרוֹר מִמַּעֲלֵך     וּמִתֹּלְדוֹת יָמִים כְּיַמִּים יִסְעֲרוּ,

הֲיִי אַחֲרֵי מַלְכֵּך מְרַדֶּפֶת, בְּסוֹד       נְשָׁמוֹת אֲשֶׁר אֶל טוּב יְיָ נָהֲרוּ!

שאלות לעיון הנשאלות ע”י התלמידים:

לאחר הקראת הפיוט, ניתן לתת משימה – כל תלמיד יחשוב על שאלה אחת לפחות שעולה לו בעקבות הקריאה. החל מאוצר מילים וביטויים לא ברורים ועד לשאלות מהותיות. לדעתי יש צורך לתת תשובות לשאלות “הפשוטות” ואת השאלות המורכבות להשאיר לשיעור “הדיון” (/חינוך) (לדוגמא – מה הם “מלאכי שיבה”? מה פירוש המילה “מעלך”? ועד – “האם בחיינו אנו, כדאי להתאמץ כדי ליצור איזון נכון בין קרבת ה’ להנאות העולם הזה או שיש להתמסר לרוחניות?” ).

שאלות לעיון הנשאלות ע”י המורה:

• מה מאפיין כל תקופה בחייו של אדם? מה מצופה מאדם בוגר לעומת תינוק וילד?
• אל מי פונה הדובר בשירה? מה תוכן הבקשה?
• במה תורמים הניגודים השונים בפיוט להבנת מכלול הפיוט והאמירה המשתמעת ממנו?
• (לאחר איתור האמצעים האומנותיים) מה משמעותם של האמצעים האומנותיים/ במה הם תורמים להבנת היצירה?

נתלה על הלוח 3 תמונות: תמונה של תינוק ישן בחיק אימו, תמונה של נער מתבגר ותמונה של זקן.

• מה מאפיין כל תקופה בחיים מהתקופות המוצגות בשלושת התמונות?
• ובמה שונה כל תקופה מהתקופה שקדמה לה. [נכתוב על הלוח את תשובות התלמידים, נחזור אליהם בסיום הלימוד כסיכום לנלמד]

זיהוי ז’אנר היצירה – פיוט משירת הקודש, נקרין את הפיוט על מסך ונדגיש בצבעים שונים בטקסט את המאפיינים השונים המעידים על כך. (אקרוסטיכון-“יהודה”, דלת וסוגר, חרוז מבריח) ומיקוד סוג הפיוט – רשות לנשמת (הסבר ההגדרה).

רקע קצרצר על המחבר – נשאל את התלמידים מה הם יודעים על ר’ יהודה הלוי? ונספר בקצרה מיהו, תחנות משמעותיות בחייו המיוחדים (כולל עלייתו לארץ ישראל מתוך אמונה גדולה) , וספרים וסוג הפיוטים שכתב (כוזרי, ציון הלא תשאלי).

נשאל, ונערוך דיון סביב השאלה-

• אל מי פונה הדובר בשיר? (אל הנשמה), מה הוא מבקש ממנה? מדוע מבקש זאת?

נחלק את התלמידים לזוגות. כל זוג יעמיק יחד בפיוט ויהיה עליו לחפש לפחות שני אמצעים אומנותיים הבאים לידי ביטוי בפיוט. (לאחר מכן, במליאה התלמידים ישלימו את שאר האמצעים שחבריהם איתרו).

נחלק לתלמידים דף עם טבלה ובה שלוש עמודות: 1. האמצעי האומנותי 2. הופעתו בפיוט 3. תרומתו להבנת הפיוט. (אם חסר זמן ניתן לשנות את המשימה, במקום למלא טבלה יש להדגיש בצבעים שונים את האמצעים האומנותיים).

במליאה – נבחר כמה זוגות שיציגו את האמצעי האומנותי שמצאו ונדון יחד: כיצד אמצעי זה תורם להבנת משמעות היצירה?

לדוגמא:

• מוטיב הזמן- המופיע ב-3 שלבי החיים (הילדות – “ישנה בחיק ילדות”, הנעורים – “נעורים כנעורת ננערו”, זקנה – “מלאכי שיבה”).
• תקבולת ניגודית- (ישנה-מרדפת (פאסיבי מול אקטיבי), ילדות/שחרות – זקנה, כדרור (חופש) – ממעללך (חטאים, כבלי העולם הזה), נהנתנות-רוחניות.
• האנשה- (של הנשמה).
• מטפורה- (“ישנה בחיק ילדות”- תקופת הילדות מדומה לחיק אימהי והנשמה מדומה לעולל השוכב בחיק האם ומסרב להתעורר, כתקוע בתק’ הילדות.
• דימויים-(“נעורים כנעורת ננערו..”).
• שיבוצים- (“אל טוב ה’ נהרו”- “ינהרו אל טוב ה’…”, ירמיהו ל”א).
• צימודים- [ימים (מלשון יום) כימים (מלשון ים)].
• סמלים- (שמים- סמל לרוחניות).

נסכם יחד עם התלמידים את החוויה המרכזית הבאה לידי ביטוי ביצירה ותרומת האמצעים השונים:

בפיוט פונה הדובר אל נשמתו וקורא לה להתנער מהבלי העולם הזה ולהתמסר לעבודת הבורא. מוטיב הזמן המופיע בשיר מדגיש כי חיי העולם הזה זמניים וברי חלוף ואילו חיי העולם הבא נצחיים ולכן יש להתכונן ולהתעורר בעולם הזה לחיי העולם הבא. עבודת האל, לימוד התורה ועשיית מעשים טובים הם הערובה לחיי נצח בעולם הבא. כדי להתקין עצמו לחיי הנצח, חייב האדם לטהר גופו ונשמתו, להשתחרר מהזמן ולהסתגל למהות רוחנית. הנפש  צריכה לעבור משאננות (שינה) לדרך חיובית עם פעולות חיוביות (“קומי צאי”) ורק לאחר ההשתחררות תוכל הנפש להתרומם לשמים, השמים הם סמל לרוחניות והטוהר ועליה להצטרף לחברה טובה של אלו שנוהרים לכיוון טוב-ה´, אל האור .

נשים בכיתה מנגינה מרגיעה. נבקש מהתלמידים לעצום עיניים ולשחרר את כל הגוף, להרפות את השרירים, להתנתק מכל מה שסביבם, להתרווח במקום מושבם,  ולצלול לדמיון. נתאר לתלמידים גוזל קטן ששוכב לו בתוך הקן המוגן, מתחמם ונח לו במקום הבטוח. לאט לאט הוא מתחיל להניע את כנפיו ולהתנער, הוא פורץ כציפור חזקה ודואה בשמים הכחולים, הגוף שלו מלא והוא חש חופשי, הוא עף מעל ימים ונהרות ומתוודה לנופים המגוונים ולמזג האוויר המשתנה, לסערות הים ולרוחות שקטות. הציפור מצטרפת ללהקת ציפורים שדואות יחדיו. לפתע היא רואה קרן אור צהובה, מדהימה, היא נמשכת אחריה, עם כל הלהקה הגדולה,  ונוהרת אחרי האור הגדול והטוב המתגלה לנגד עיניה.

נבקש מהתלמידים, כל אחד בזמנו, לחזור ולפקוח את העיניים. ולאחר 2 דקות של שקט בכיתה, נקריא לאט את הפיוט “ישנה בחיק ילדות”.

שיעורי בית- נבקש מהתלמידים להביא לשיעור הבא תמונה המבטאת את היציאה של הנשמה מכבלי העולם הזה. ניתן לצלם תמונה בטבע/ בבית או לחפש באינטרנט.  אם התלמידים מתקשים להבין נסביר עפ”י הדוגמא מתוך הדמיון המודרך של הגוזל הישן בחיק אימו ויוצא לדאות.  בתחילת השיעור הבא נערוך תערוכת תמונות קצרה וכל תלמיד יסביר בקצרה מדוע בחר דווקא בתמונה זו.

פתחנו בהעלאת תחושות ראשוניות לאחר האזנה לביצועה של מורין נהדר לשירו של ריה”ל- ישנה בחיק ילדות”. לאחר מכן קראנו את השיר קריאה ראשונה, קיבלנו מעט רקע על הז’אנר של הפיוט ועל הכותב, וראינו כי הכותב פונה אל נשמתו. לאחר מכן עבדנו בזוגות והעמקנו במאפיינים האמנותיים של הפיוט, שבאמצעותם מעביר ריה”ל את הקריאה שלו אל הנשמה להשתחרר מכבלי העולם הזה ולפרוש כנפיים. סיימנו בדמיון מודרך ובמתן שיעורי בית המזמינים את התלמידים לבחור ו/או לצלם תמונה המשקפת את חווית השיחרור של הנשמה מהכבלים.