ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נרשום על הלוח את המילה: “חיטה”.
נכתוב תשובות על הלוח ( לחם, שדות, עומר, קציר וכד’).
נבקש מהתלמידים להתחלק לזוגות ולנסות לכתוב שיר שהכותרת שלו היא חיטה.
נעזור ונבקש להדגיש תכונות של צמח זה, צבעו, גובהו, צורתו, זמן פריחתו וכו’.
נזמין לשיתוף.
כעת נקרא את השיר “חיטה” של רוני סומק:
נבקש מהתלמידים לעיין שובבשיר ונשאל:
הדובר בשיר אינו משתמש בחיטה במובנים הרגילים, אלא משתמש בשדה חיטה מתנופף כמטאפורה לשיער הבלונדי של אשתו ובתו. שדה חיטה בגלל הצבע הזהוב, ומתנופף כדי להראות את החיות והרוח של אשתו ובתו. (יתכן כי זהו ארמז להנפת העומר כאשר מביאים את קורבן השעורים ממחרת חג הפסח).
יתכן שהדובר בשיר יוצא כאן במחאה נגד התפיסה הרווחת, שהיא כמובן תפיסה לא נכונה, שאצל אישה בלונדינית מודגש רק היופי והצד החיצוני, ולא הפנימיות, ואילו אצלו צבע החיטה דווקא מדגיש את החשיבות הרבה שהוא מקנה למשפחתיות ולאהבה. יתכן שהוא טוען שדווקא לדבר הבנאלי ביותר, הרגיל ביותר בחייו של האדם, אשתו וילדיו יש החשיבות הגדולה ביותר.
הדובר בשיר משתמש בשתי מילים לועזיות: בנאלי ובלונד, אולי כדי להדגיש שזו התפיסה הרווחת בעולם הכללי, לתאר שיער זהוב כחיטה, אבל הוא משתמש במילים ובכל זאת – כדאי להגיד שלמרות זאת הוא עדיין משתמש במטאפורה הזו בגלל הסמליות החשובה של הלחם.
מטאפורה נוספת היא “שם צומח הלחם של חיי”, והלחם הופך לסמל. הדובר בשיר רוצה כנראה לומר כי כשם שהלחם הינו הדבר הבסיסי בחייו של האדם, דבר שבלעדיו אין חיים, כך גם אשתו ובתו הן האנשים החשובים ביותר בחייו. המעבר מחיטה ללחם, מדגיש את המעבר מהראיה החיצונית של השיער של אשתו ובתו, להבנה של המשמעות הפנימית העמוקה שיש להן בחייו.
נשים לב שמופיעות שתי פסיחות: בין שורות 1, ו-2, ובין שורות 4-5.
הראשונה באה לחזק אולי את ההמשכיות מאשתו לבתו שדומות בצבע שערן, או אולי דווקא לתת הדגשה של המרחב הגדול של שדה החיטה. השנייה מדגישה מאוד את השורה האחרונה שאשתו ובתו מאוד משמעותיות בחייו: הלחם, של חייו.
נקרא עם התלמידים את השורות הראשונות מהשיר “אבי” של יהודה עמיחי :
נבקש מכל תלמיד לחשוב, ולכתוב לעצמו שלושה דברים שלדעתו מהווים את ה”לחם של חייו”, כלומר דברים שהם מאוד משמעותיים בחייו.
לאחר מכן נחלק פלסטלינה בגוונים שונים ונבקש מכל אחד לפסל משהו המשמש כ”לחם” של חייו.
נזמין לשיתוף.
נבקש מכל תלמיד לחשוב על דימויים ליחסים בינו ובין אחד מבני משפחתו האהובים.
בשלב ראשון נבקש להשלים חמש אפשרויות למשפטים הבאים:
לאחר מכן, בשלב השני יקבל פלסטלינה בגוונים שונים ויפסל את הדימוי.
נזמין לשיתוף.
פתחנו בניסיון לנבא על מה השיר ידבר. כתבנו בעצמנו שירים תחת הכותרת חיטה ואז קראנו את שירו של רוני סומק. ניתחנו את השיר, מצאנו בו מוטיבים ספרותיים, וסיימנו ביצירת לחם חיינו.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא