נכתוב על הלוח בצבע אדום את המילה ‘דין’ ובצבע כחול את המילה ‘רחמים’. נבקש משני מתנדבים לבוא ולכתוב לצד מילים אלו את האסוציאציות שעולות לכל הכיתה סביב המילים.

נסביר: דין וחסד אלו שתי מידות מתוך עשר בהן הקב’ה מנהיג את העולם.

• באיזו מידה הקב’ה משתמש יותר ביום הכיפורים?
• איך יתכן שימוש בשתי המידות האלו במקביל?
• האם יכול להיווצר חיבור ביניהן? כיצד?

נסכם: ביום הכיפורים נוצרת הרגשה עילאית, עם חיבור של מידת הדין ומידת הרחמים. חז’ל הוסיפו פיוטים לתפילות, על מנת לרומם ולרגש את נפש המתפללים. אחד הפיוטים המרכזיים ביותר בימים אלו הוא “ונתנה תוקף” בו נתמקד בשיעור זה.

נחלק את חלוקת הפיוט “ונתנה תוקף” לתלמידים ונשמיע ביצוע של פיוט זה. (ניתן להשמיע ביצוע של אברהם פריד או של הגבעתרון).

• אילו כלי נגינה שמעתם או ראיתם?
• אילו מהכלים מבטאים הרגשה של ‘דין’ ואילו של ‘רחמים’?
• איך הרגשתם כששמעתם את השורה: “ומלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון” ?
• איך הרגשתם כששמעתם את השורה: “ותשובה ותפילה וצדקה ומעבירין את רוע הגזירה” ?
• מהי אימת הדין ומתי באים הרחמים?

נאסוף את תשובות התלמידים. ונכוון את תשובותיהם לחלוקה והבחנה ברורה בין דין, לרחמים.

נבקש מהתלמידים לחזור ולקרוא את הפיוט באופן עצמאי ולמיין בטבלה ביטויים המבטאים חסד או דין. (למשל: דין – מי יחיה ומי ימות, ותחתוך קצבה לכל בריה. חסד ורחמים – כי לא תחפוץ במות המת, אם ישוב מיד תקבלו ועוד..

• מתוך התרשמות בטבלה מה נגיד עכשיו על טיבו של יום הכיפורים?
• האם הוא יותר יום של דין או יום של רחמים?

נמשיך ונעיין בעומק הפיוט. נתבונן ונראה כי בפיוט מופיעים שמונה משלים המתארים את אפסות האדם אל מול הבורא כל משל פותח ב כ’ הדמיון. נבקש מהתלמידים למיין את המשלים לשתי קבוצות ולתת כותרת לכל קבוצה וכן למצוא נמשל לכל קבוצה.

נשים לב כי חלק מהמושגים המתוארים דבר שמצד אחד יכול להיות חסר תועלת ומצד שני יכול להביא ברכה:

• מהם משלים אלו?
• כיצד לדעתכם הם גם חסרי תועלת וגם מהווים ברכה?

נדגים:

1. ענן – מצד אחד “כענן כלה” ומצד שני?______________
2. רוח מצד אחד “סובב הרוח ושב” ומצד שני?_____________
3. חלום מצד אחד –”חלומות שווא ידברו” ומצד שני?_____________

• כיצד כל זה מחזק את המסר עליו דיברנו?

בפיוט שלנו מופיע השילוב של יום הכיפורים כיום דין וכיום רחמים כמו שהוא אכן מופיע בענין המרכזי של היום.

נשמיע את הפיוט שוב תוך שימת לב למנגינה, נבקש מההתלמידים לשים לב היכן נמצא המעבר הדרמטי בפיוט ונכתוב על הלוח:

“ותשובה ותפילה וצדקה”…

• מדוע לדעתכם יש שינוי במנגינה במילים אלו?
• מה שינוי זה מבקש ללמד אותנו?
• כיצד ניתן לשנות את אופיו של היום מדין לרחמים?

עד כאן ראינו את האדם בשפלותו ובאבדנו ובשורה זו בפיוט השינוי מגיע ואיתו גם המנגינה משתנה. על ידשי התשובה התפילה והצדקה האדם יכול לשנות את המציאות.  אנחנו יכולים לשנות את עצמינו לאחר שבעצם הודנו בחולשותינו. המנגינה משתנה בין דין לרחמים.

לסיום נבקש מהתלמידים להכנס לרגליו של שופט בשר ודם.

נקריא שני מצבים בהם השופט יצטרך להכריע ונבקש מתנדבים מהכיתה להגיד מה הם היו פוסקים:

1. חמישה חברים יצאו לטיול בצפון. היה גשם זלעפות והאוטו התהפך. החבר שישב ליד הנהג נהרג וכעת יש תביעה של כולם כדי שהנהג ישלם על נהיגה מהירה.
2. יוסי הוא יהודי עני עם אמא חולה. התרופות של אימו עולות הון ויוסי נכנס לחובות עצומים. הוא עבר ליד מישהו שפתח את הארנק והיו לו שם המון שטרות. יוסי הצליח לקחת רק 5 שטרות של 200 וברח. תפסו אותו והיו צריכים לפסוק לו מה עונשו.

נחשוב יחד עם התלמידים על ההשוואה בין שופט בשר ודם למשפט של הקב”ה.

• האם לדעתכם הקב’ה שופט אותנו כמו מלך בשר ודם?
• במה יום הכיפורים שונה ממשפט רגיל בבית משפט אזרחי?
• במה זכינו שה’ שופט אותנו ולא מלך בשר ודם?

נסכם במילותיו של דוד המלך “ניפלה נא ה’ כי רבים רחמיו ביד וביד אדם אל אפולה”.

פתחנו בדיון מהו דין ומהו רחמים. דרך הפיוט ‘ונתנה תוקף’, העיון בו וחלוקת המשלים והמילים בו, ראינו שיום הכיפורים משלב את שניהם ואולי אף בכוחנו לשנות אותו תוך כדי מעשה מדין לרחמים על ידי תשובה, תפילה וצדקה. סיימנו בנסיון להכנס לרגליו של שופט ושמחנו שהקב’ה הוא זה ששופט אותנו ולא מלך בשר ודם.