• אאפשרות א: ניסוי חברתי בכיתה
• באפשרות ב: למידה מרחוק

נקרא את דברי הטור:

“יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים”. פרט ארבעה דברים בעבודת הבורא יתברך. והתחיל ב”עז כנמר”, לפי שהוא כלל גדול בעבודת הבורא יתברך. לפי שפעמים אדם חפץ לעשות מצוה, ונמנע מלעשותה מפני בני אדם שמלעיגין עליו; ועל כן הזהיר שתעיז פניך כנגד המלעיגין, ואל תימנע מלעשות המצוה. וכן אמר רבי יוחנן בן זכאי לתלמידיו: יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם. וכן הוא אומר לענין הבושה, שפעמים אדם מתבייש מפני האדם יותר ממה שיתבייש מפני הבורא יתברך. על כן הזהיר שתעיז מצחך כנגד המלעיגים ולא תבוש. (טור אורח חיים, סימן א)

נשאל את התלמידים:

• מדוע פתחה המשנה ב’עז כנמר’ על פי דברי הטור?
• האם גם לכם יש מצבים בהם אתם נמנעים מלעשות משהו שאתם רוצים, בגלל תגובותיהם של אחרים?
• מה דעתכם על עצה זו “שתעיז מצחך כנגד המלעיגים”?
• האם בכל מצב נכון לעשות כנגד תגובת הסביבה?

נלמד עם התלמידים את דברי ר’ נחמן מברסלב:

“אחד היה אברהם” (יחזקאל לג) – שאברהם עבד השם רק על-ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם, ולא הסתכל כלל על בני העולם, שסרים מאחרי ה’ ומונעים אותו, ולא על אביו ושאר המונעים, רק כאילו הוא אחד בעולם וזהו: אחד היה אברהם. וכן כל הרוצה לכנס בעבודת השם, אי אפשר לו לכנס כי אם על ידי בחינה זו שיחשב שאין בעולם כי אם הוא לבדו יחידי בעולם, ולא יסתכל על שום אדם המונעו, כגון אביו ואמו או חותנו ואשתו ובניו וכיוצא, או המניעות שיש משאר בני העולם, המלעינים ומסיתים ומונעים מעבודתו יתברך. וצריך שלא יחוש ויסתכל עליהם כלל, ורק יהיה בבחינת:  אחד היה אברהם – כאילו הוא יחיד בעולם כנ”ל  (ליקוטי מוהר”ן תניינא, השמטה)

נשאל:

• כיצד ר’ נחמן מפרש את הפסוק “אחד היה אברהם”?
• כיצד מחשבה זו עזרה לאברהם לעבוד את ה’?
• האם יש מצבים בהם התחושה שאתם “יחידים בעולם” יכולה לעזור לכם?
• האם יש הבדל בין להרגיש ‘יחיד’ לבין להרגיש לבד?

נבקש מהתלמידים לכתוב באופן אישי אילו דברים היו רוצים לעשות, אם לא היו צריכים להתחשב בתגובת הסובבים אותם (הורים, אחים, חברים, מורים וכו’). נדגיש כי הכתיבה אישית ותישאר לעיניהם בלבד.

פתחנו בניסוי הההשפעה החברתית של סולומון אש. למדנו את דברי הטור על העזות הנדרשת בכדי להתגבר על תגובת ‘המלעיגים’ וללכת בכל זאת על פי רצוננו האישי. ראינו את דברי ר’ נחמן על אברהם ועל עבודת ה’ כיחיד העולם. לבסוף חשבנו באופן אישי מה היינו רוצים לעשות אם לא היינו צריכים להתחשב בתגובת הסביבה.