נכתוב את הפסוק הבא על הלוח:

וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. (דברים, ו,ז).

לאחר קריאתו עם התלמידים, נבקש מהם לבאר את הפסוק. אפשר לכתוב את הביאורים השונים על הלוח.

לאחר שנשמע את תשובות התלמידים, נספר לתלמידים שהפסוק מתייחס לקריאת שמע וממנו למדו את זמני קריאתה ודרך קריאתה.

נקרא את המשנה, ונבקש מהתלמידים לתת כותרת למשנה.

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בָּעֶרֶב כָּל אָדָם יַטוּ וְיִקְרְאוּ, וּבַבֹּקֶר יַעֲמְדוּ, שֶׁנֶּאֱמַר וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כָּל אָדָם קוֹרֵא כְּדַרְכּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר  וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ.

אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ? בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִים, וּבְשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִים .

אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן, אֲנִי הָיִיתִי בָא בַדֶּרֶךְ, וְהִטֵתִי לִקְרוֹת, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי, וְסִכַּנְתִּי בְעַצְמִי מִפְּנֵי הַלִּסְטִים.

 אָמְרוּ לוֹ, כְּדַי הָיִיתָ לָחוֹב בְּעַצְמְךָ, שֶׁעָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל:

במשנה אנו רואים שתי דעות, בית שמאי ובית הלל. רואים גם שכל צד מביא ראיה לדעתו מהפסוק מקריאת שמע “ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך”.

נסביר לתלמידים את המושגים הלא מובנים במשנה:

• יטו – שכיבה
• יעמדו- בעמידה
• כדרכו – כרצונו, איך שרוצה
• לסטים-שודדי דרכים
• לחוב בעצמך- להתחייב מיתה

נחזור אל הפסוק הכתוב על הלוח ונדגיש בו את המילים מהם למדו את כללי קריאת שמע (בשבתך, בלכתך בדרך, בשכבך, בקומך).

·         נשאל את התלמידים- מה לדעתכם מלמדות המילים המודגשות?

נסביר לתלמידים שהמחלוקת במשנה היא על השאלה, איך להבין את המילים הללו, כפי שאפשר לראות בטבלה הבאה:

בית שמאי לומדים מהמילים “בשכבך ובקומך” את דרך קריאת שמע (בהטיה ובעמידה),
ובית הלל לומדים מהמילים “בשכבך ובקומך” את זמן קריאת שמע (בערב ובבוקר).

נספר לתלמידים שישנו כלל הלכתי שעוזר להכרעה במחלוקת בין בית שמאי לבית הלל- תמיד במחלוקת בית שמאי ובית הלל ההלכה כבית הלל! (נציין שיש מספר מחלוקות בודדות שבהן ההלכה כבית שמאי)

נקרא שוב את הסיפור המופיע בחלקה השני של המשנה ונשאל את התלמידים:

• מיהו החכם שנהג  כבית שמאי (בשונה מן ההלכה שנקבעה כבית הלל)?
• נבקש מהתלמידים לעיין שוב במשנה, ולספר את הסיפור המתואר שם בקצרה, בלשונם. (בשביל שיקל עליהם, נציע להם לדמיין את הסיפור ולהוסיף לו חלקים באם הם מרגישים צורך). נשמע כמה מן האפשרויות של התלמידים.

(מורה שמעוניין יכול להשתמש באפשרות ההרחבה הזו: רבי טרפון יצא מביתו רכוב על חמורו בדרכו לבית בנו לשמחת שבע ברכות. השעה שעת ערב והדרך המובילה היא דרך שוממת, והנה נזכר רבי טרפון שלא קרא קריאת שמע רבי טרפון החליט לנהוג כבית שמאי ולכן עצר את חמורו וירד ונשכב בצד הדרך וקרא קריאת שמע ובכך סיכן את חייו על ידי שודדים שעלולים היו לפגוע בו למרות שההלכה כבית הלל והוא ידע זאת שיכול לקרא תוך כדי רכיבה על החמור, על כך אמרו לו חכמים שבכך שסטית מההלכה שהורו חכמים והיית ראוי להיענש על כך שיפגעו בך לסטים בדרך).

לאחר הרחבת סיפורו של ר’ טרפון, נשאל את התלמידים על הסיפור:

1. מה הסיבה לדעתכם שרבי טרפון נהג אחרת מבית הלל שהלכה כמותם ?
2. האם לדעתכם ידע ר’ טרפון שהוא מסכן את עצמו?
3. מדוע המשנה מספרת לנו את הסיפור הזה?

זה המקום להעמיק על החובה לציית לדברי חכמים ולהלכה.

בחלק זה ננסה לחשוב איך אנחנו קוראים קריאת שמע.

זמן קריאת שמע בבוקר ובערב מוגבל בזמן ועל כן אדם לחייב לקרוא קריאת שמע, היכן שהוא נמצא שמא יעבור הזמן.
ציירו שני ציורים או תארו בכתב, שני מצבים בהם אתם קוראים קריאת שמע. (בדרך, בישיבה, בעמידה, וכו’..).

למדנו בשיעור את הדעות השונות של בית הלל ובית שמאי לעניין דרך אמירת קריאת שמע, ואיך למדו אותן מהבנה שונה של המילים באותו הפסוק.
הדגשנו את העיקרון ההלכתי החשוב לגבי מחלוקות בית שמאי ובית הלל – הלכה כבית הלל.
ומתוך הסיפור המובא במשנה העמקנו בכלל החשוב של חובת ציות לדברי חכמים ולהלכה.

השתמשנו בטבלה להבהרת המחלוקת במשנה, ובדמיון להבנת הסיפור שם.
וסיימנו בכתיבה או ציור של חוויה אישית באמירת קריאת שמע.