ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

ברכות, פרק א’ משנה ב’: קריאת שמע בשחרית

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
ברכות, פרק א’ משנה ב’: קריאת שמע בשחרית
לב השיעור
פתיחה
מפגש
לימוד המשנה ושאלות לתלמידים להבנת המשנה
התבוננות
הפנמה
אסיף
שימו לב! התלמידים במשנה הקודמת כבר למדו שיש זמנים לקריאת שמע בלילה מכאן ההנחה שיבינו ששיש הגבלות זמן גם בקריאת שמע ביום.
קריאת שמע של שחרית מוגבלת בזמן ויש ערך לקיום מצוות קריאת שמע בזמנה, אך ישנה אפשרות גם לקיים את מצוות קריאת שמע לאחר זמנה והיא תיחשב לו כלימוד תורה.
לב השיעור: מה המשמעות של זמני קיום המצוות?
פתיחה: מציאת זמני היום בלוחות שנה

כהכנה לשיעור, נבקש מהתלמידים להביא לכיתה לוח שנה או יומן שבו כתובים זמני היום: עלות השחר, הנץ החמה, סוף זמן קריאת שמע ותפילה ועוד… (אפשר גם לצלם לתלמידים את העמוד ביומן).

בפתיחת השיעור נבקש לפתוח את הלוחות ולמצוא את זמני היום (נרשום את הזמנים על הלוח):

  • עלות השחר
  • זמן הנץ החמה
  • זמן סוף זמן קריאת שמע

לאחר שראינו היכן נמצאים זמני היום בלוח, נלמד את משנתינו ונראה כיצד יודעים את זמני היום בימינו.

מפגש: לימוד המשנה ושאלות לתלמידים להבנת המשנה
התבוננות: סיכום המחלוקות בטבלה

נסביר את המושגים :

  • בין תכלת ללבן- תכלת הוא צבע חוט התכלת בציצית, לבן הוא הלבן של הציצית.
  • בין תכלת לכרתי- כרתי הוא סוג של ירוק הדומה לתכלת.
  • בני מלכים- שרגילים לקום בשעות מאוחרות יותר.

על מנת לפשט את דעות התנאים במחלוקות במשנה נבנה טבלה:

המקרה   התנא לשון המשנה הסיבה
תחילת זמן קריאת שמע ביום תנא קמא משיכיר בין תכלת ללבן צבעים שההבדל ביניהם בולט ויכול להבחין בו בקלות כשמתחיל לעלות אור השחר
תחילת זמן קריאת שמע ביום רבי אליעזר משיכיר בין תכלת לכרתי צבעים שהגוון שלהם דומה ואפשר להבחין ביניהם רק כשהאיר היום לגמרי.
סוף זמן קריאת שמע ביום תנא קמא עד הנץ החמה זהו הזמן שהרוב מתעוררים בו, וכך יסמוך גאולה (ברכת גאל ישראל) לתפילה (תפילת עמידה)
סוף זמן קריאת שמע ביום רבי יהושע עד שלוש שעות (זמניות) ‘ובקומך’ – עד שעה שכל בני האדם קמים ממיטתם. וכיוון שבני מלכים דרכם לקום עד שלוש שעות, עדיין זמן קימה הוא.

 

נשאל את התלמידים:

  • באילו כלים הגדירו חז”ל את זמני המעבר בין הלילה ליום?
  • כיצד אנו מגדירים אותם כיום?
  • מה יקרה לפי המשנה אם אדם קם בבוקר ופספס את זמן קריאת שמע, האם כדאי שיאמר שמע או לא?

נדגיש את המשפט האחרון של המשנה: הַקּוֹרֵא מִכָּאן וְאֵילָךְ – לֹא הִפְסִיד, כְּאָדָם הַקּוֹרֵא בַתּוֹרָה. ונסביר את מצוות לימוד תורה שקיומה לאורך היום כולו.

הפנמה:

נשאל את התלמידים:

  • האם קרה לכם שפספסתם מצווה ורציתם להשלימה? (המורה יכול לתת דוגמא של האנשים הטמאים במדבר שביקשו לחגוג פסח ומשה קבע את פסח שני).
  • האם קרה לכם שהתאמצתם כדי לומר קריאת שמע בזמנה? (למשל השכמה מוקדמת ביום חופש אחרי טיול)

נבקש מכל תלמיד לענות על אחת מהשאלות ולכתוב את המקרה על פתק צבעוני שנחלק בכיתה.
כל תלמיד שסיים ידביק את הפתק שלו על בריסטול גדול שנכין עם הכותרת “מתאמצים לקיים מצוות בזמנן”.
בסיום נתלה את הבריסטול על קיר הכיתה.

אם נותר זמן נבקש מתלמידים שמעוניינים לשתף את הכיתה במקרה שלהם.

ניתן לפתח עם התלמידים את ההבחנה בין יום ובין לילה, ובין השלבים בבוקר.

  1. נבקש מכל תלמיד לבחור את הרגע שהוא חושב שמצביע על המעבר בין יום לבין לילה ואת הרגע בו הבוקר נגמר ומתחיל היום עצמו.
  2. נבקש מכל תלמיד לכתוב מה הדברים שמתאימים לכל זמן, איזה דברים מתאים לעשותם דווקא בלילה, איזה דברים דווקא בבוקר ואיזה דברים ביום עצמו.
  3. נחשוב עם התלמידים מה המשמעות של קריאת שמע דווקא בבוקר. מדוע לדעתם חכמים קבעו את קריאת שמע של היום דווקא בשעות הבוקר.
  4. נבקש מהתלמידים לכתוב את דעתם בכתב או בציור. אפשר לתלות את הדעות השונות בכיתה.
אסיף:

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!