ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

ברכות הנישואין -פרק ד’

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
מחשב מקרן
שימו לב! שיעור זה בנוי בעיקרו על מהלכים שלא נדרשים לבחינת הבגרות בה מספיק להכיר היכרות בסיסית את הברכות ואת המונח "פנים חדשות". בכיתות בהן לחץ הבגרות והצורך להתמקד בפרטים תופס מקום חשוב בלימוד – כדאי לבחור שיעורים אחרים מתוך האוסף המוצע לפרק זה.
אין מעמד הלכתי שזכה לכל כך הרבה ברכות כמו חתונה. בכל חתונה מברכים שבע ברכות שבהמשך נאמרות גם בשבעת ימי המשתה שלאחר החתונה. שיעור זה יבקש להעמיק במשמעות ובמבנה של שבע הברכות שתיקנו חז"ל ולבחון דרכן את האופנים בהם תפסו חז"ל את קשר הנישואין במובן האוניברסאלי כהמשך סיפור בריאת האדם ובמובן הלאומי כחלק מתהליך גאולה ובניין ירושלים.
לב השיעור: מה משמעות הנישואין?
??
פתיחה: מטבע הברכה- מה משמעותו?

נפתח את השיעור בדיון וחשיבה כללית על מושג הברכה. המטבע בה נפתחת כל ברכה היא: “ברוך אתה ה'” ובה אנחנו אומרים לכאורה שאנחנו מברכים את הקב”ה. נשאל-

  • מה משמעות מטבע הברכה שקבעו חז”ל לפי מה שהם מבינים? נעורר למחשבה על המטבע המיוחד והמורגל כ”כ בלשוננו ולהבין את המורכבות של כל ברכה שמכירה בכך שמקור הברכה לעולם הוא הקב”ה ובכ”ז האדם לכאורה הוא זה שמברך את הקב”ה.
מפגש: חברותות- הקשר בין הברכה לחתונה

נחלק את הכיתה לקבוצות או חברותות, כאשר כל חבורת תקבל את כל שבע הברכות ונבקש מהתלמידים לחשוב על כל הברכות, על המשמעות והקשר שלהן למעמד חתונה ועל המבנה שלהן.

ברכות הנישואין
בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. יוֹצֵר הָאָדָם:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ. בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ. וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד. בָּרוּךְ אַתָּה ה’ יוֹצֵר הָאָדָם:
שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ וְתָגֵל הָעֲקָרָה. בְּקִבּוּץ בָּנֶיהָ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה. בָּרוּךְ אַתָּה ה’ מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ:
שַׂמֵּחַ תְּשַׂמַּח רֵעִים הָאֲהוּבִים. כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם. בָּרוּךְ אַתָּה ה’ מְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה. חָתָן וְכַלָּה. גִּילָה רִנָּה. דִּיצָה וְחֶדְוָה. אַהֲבָה וְאַחֲוָה. וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת. מְהֵרָה ה’ אֱלֹהֵינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלָיִם. קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה. קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה. קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם וּנְעָרִים מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם. בָּרוּךְ אַתָּה ה’ מְשַׂמֵּחַ חָתָן עִם הַכַּלָּה:
  • אלו מצוות נוספות זכו לקבל יותר מברכה אחת? נסו לחשוב על המאפיינים של מצוות אלו?
  • מה משמעות המונח “ברכה”? מי מברך את מי?
  • מה ההבדל בין חתימת הברכה השישית: “משמח חתן וכלה” לבין החתימה של הברכה האחרונה: “משמח חתן עם הכלה”?
  • מה הכוונה “והתקין לו ממנו בניין עדי עד”? מי מתקין למי בניין עדי עד?
  • אלו משמעויות לנישואין עולות מתוך הברכות?

 

נחלק את הכיתה לקבוצות או חברותות, כאשר כל חבורת לימוד תקבל את אחת משבע הברכות ותתבקש לחשוב מה התוכן של הברכה וכיצד היא קשורה לחתונה. לאחר שכל קבוצה דנה באחת מהברכות נבקש מנציג מכל קבוצה לשתף את הכיתה כולה במחשבות שהתעוררו אצלן במהלך הלימוד.

התבוננות: לימוד- מבנה ודיון

נתבונן במבנה של שבע הברכות וננסה להבין אותו. מן הסתם לתלמידים וגם למורים יהיו רעיונות שונים על המבנה, אנחנו מציעים להתמקד בשתי חלוקות הקיימות בתוך הברכות

1. ברכות בעלות פן אוניברסאלי (שהכל ברא לכבודו, יוצר האדם, אשר יצר את האדם, שמח תשמח) וברכות בעלות פן לאומי (שוש תשיש, ועוד ישמע).

2. ברכות הרואות את הנישואין כיצירת קשר בין איש לאשה  וברכות הרואות את הנישואין כשער להולדת ילדים וריבוי העולם.

בשני הקשרים אלו כדאי לגשת אל הפסוקים בבראשית ולבחון את המשמעויות שנלקחו משם לברכות אלו. חלוקה זו יכולה לפתוח דיון בשאלות כמו:

  • מדוע אנשים מתחתנים?
  • במה שונה חתונה כמוסד אוניברסאלי מחתונה יהודית?
  • מה המקום לדרישות והדיוקים ההלכתיים בתוך חתונה שכורתת ברית אהבה בין שני אנשים פרטיים?
  • הקשר לבניין ירושלים והמנהגים המתלווים להקשר זה בחתונה שהיא לכאורה מעשה כל כך פרטי ואינטימי של איש ואשה האוהבים זה את זה?  וכו’..
הפנמה: כתיבת ברכה נוספת / פנים חדשות

לאחר שראינו את מבנה ומשמעות הברכות שתיקנו חז”ל, נבקש מהתלמידים לחבר ברכה נוספת שהיו רוצים לברך בה זוג חברים או שהיו רוצים שיברכו אותם בה לכשיינשאו. ניתן לשים ברקע מנגינה של חתונה שתכניס את התלמידים לאווירה. אפשר בכדי לתת השראה לתרגיל להיזכר יחד בברכות שונות בתנ”ך בהן בירכו אנשים זה את זה, כמו: ברכת אחי רבקה אליה לפני לכתב עם עבד אברהם או ברכת השכנות לנעמי ורות ולדון קצת במשמעות שלך ברכה בה אדם מברך את רעהו בשם ה’.

לאחר מכן, במידה ויש מי שמוכן לקרוא את הברכה שכתב, ניתן לה לשתף את הכיתה ומתוך כך נוכל לפתוח דיון על המקום בו מברכים ומשתתפים בשמחה של חתן וכלה.

הלכה נוספת שנאמרה ביחס לאמירת שבע ברכות היא “פנים חדשות”, נלמד את ההלכה ונחשוב יחד-

  • מדוע יש צורך בפנים חדשות על מנת לחזור ולברך את הברכות?

אפשר לפתוח את המושג “פנים חדשות” למובן הסימבולי שלו (אגב: גם ההלכה עושה זאת, כאשר קובעת ששבת היא “פנים חדשות” ועל כן בה אין צורך באדם שלא נכח בחתונה על מנת לברך את הברכות) ולבקש מהתלמידים להציע מה הם הפנים החדשות שהיו רוצים לראות?

 

אסיף:

פתחנו בהתבוננות בפתיחה של כל ברכה “ברוך אתה ה’…” ובהבנה של משמעות פתיחה זו. לאחר מכן התחלקנו לחברותות ולמדנו את שבע ברכות נישואין והקשר שלהם לחתונה. משם המשכנו לדיון במליאה בשתי חלוקות מרכזיות של ברכות הנישואין, וההשלכות  שלהן על משמעויות שונות שיש בנישואין ובטקס החתונה. סיימנו בתרגיל כתיבה המוסיף ברכת נישואים נוספת, ו/או בשאלה על פנים חדשות שהתלמידים היו רוצים לראות.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!