אורחות חייה של היונה

לאחר שהילדים ישמעו את הסיפור “כנפי יונה” מספר פעמים ואף ימחיזו אותו, ניתן לשוחח איתם על היונה, באמצעות שאלות מכוונות:
• מה הם יודעים על יונים?
• מה היו רוצים לדעת על יונים?
• כיצד נוכל לברר את התשובות לשאלות שהעלנו?
ניתן לערוך מעין “מחקר” על אורחות חייה של היונה, באמצעות עריכת תצפיות על היונים שבסביבת הגן. במהלך התצפיות נתמקד עם הילדים במבנה גופן של היונים, בסגנון התעופה שלהן, בקולות שהן משמיעות ובקשר בין יונה לרעותה. להשלמת המידע כדאי לקרוא ספרים, לשאול מומחים ולצפות בסרטונים המראים, למשל, את תכונתה של היונה, הרוצה תמיד לשוב אל ביתה. את כל מה שהילדים גילו ולמדו, אפשר לתעד ולשמור.

סמליות היונה

אפשרות להעמקה נוספת, במידה והיא רלוונטית לילדי הגן:
מה המיוחד ביונים, שדווקא הן נבחרו ללוות את הסיפור מתחילתו ועד סופו? מה מסופר על היונה בתורה? מה המיוחד ביונה על פי המתואר בסיפור המבול (בראשית ח, ו יד)? האם החקר שערכנו עוזר לנו בהבנת ייחודה של היונה?

האנשת היונה
אפשר לעקוב אחרי תגובות היונים במהלך הסיפור ולדבר על הרגשות שהן מביעות. מתוך כך, נשאל את הילדים אילו רגשות עולים בנו במהלך הסיפור.

שירים

השימוש הרב בדמות היונה בשירים, אף הוא מבליט את מיוחדותה. מצורפים כאן שני ברקודים המפנים לשירים לדוגמה (וכן מספר תמונות הרלוונטיות לשיעור זה).

פיוטים

בפיוטי העדות השונות הרבו להשתמש בדימוי היונה לכנסת ישראל. פיוטים כמו: “יונה מצאה בו מנוח” ורבים אחרים, אפשר למצוא באתר “הפיוט והתפילה”. בעמודים הבאים מוצעת פעילות לפיוט “כנפי יונה”.

פיוט – כנפי יונה*
כַּנְפֵי יוֹנָה / ר’ יצחק אבי חצירא
הָנָנָנָ הָנָנָנָ הָנָנָנָ הָנָנָנ
הָנָנָנָ הָנָנָנָ הָנָנָנָ הָנָנָנָ
כַּנְפֵי יוֹנָה כַּנְפֵי יוֹנָה
וְאוֹר שְכִינָה אֵ־לִי
חַי גוֹאֲלִי חַי גוֹאֲלִי
וּתְרִי לִי לִי לִי לִי לִי לַן גַּן
הֶנֶנֶנֶ הֶנֶנֶנֶ
הֶנֶנֶנֶ הֶנֶנֶנֶ
בִּרְבוֹת הַטוֹבָה בּרְבוֹת הַטוֹבָה
תִּגְדַּל אַהֲבָה אֵ־לִי
הוֹ נוֹ נוֹ נוֹ נוֹ – הוֹ נוֹ נוֹ נוֹ נוֹ
הוֹ נוֹ נוֹ נוֹ נוֹ – הוֹ נוֹ נוֹ נוֹ נוֹ
יִתְגַּדַּל שִמְךָ יִתְגַּדַּל שִמְךָ
בְּעוֹלָמְךָ אֵ־לִי
חַי גּוֹאֲלִי חַי גּוֹאֲלִי
וּתְרִי לִי לִי לִי לִי לִי לַן גַּן
הֶנֶנֶנֶ הֶנֶנֶנֶ
הֶנֶנֶנֶ הֶנֶנֶנֶ
קֵץ גְּאוּלָּה קֵץ גְּאוּלָּה
לְעַם סְגוּלָּה אֵ־לִי
חַי גּוֹאֲלִי חַי גּוֹאֲלִי
וּתְרִי לִי לִי לִי לִי לִי לַן גַּן
כַּנְפֵי יוֹנָה כַּנְפֵי יוֹנָה
וְאוֹר שְכִינָה אֵ־לִי
חַי גּוֹאֲלִי חַי גּוֹאֲלִי
וּתְרִי לִי לִי לִי לִי לִי לַן גַּן

לחן: מסורת מרוקו.
עיבוד: יאיר הראל וניצן פרי

ביצוע: שירה – מיימון כהן

“כנפי יונה” הינו שיר שבח לאל המאיר ברוב טובה ואהבה למתפלל. הפיוט מבקש לעודד את האדם “לעוף גבוה”. “כנפי היונה” הנסתרות, מקבלות את כוחן מאור השכינה, אור א־לוהי השורה בעולם, אור שמתגבר עם עשיית טוב בעולם.
בנוסח המקורי של השיר מופיע משחק הברות, הנשמע כמו משחק ילדים עליז, שכמו נכתב במיוחד עבור הגן – גן העדן המבטא מציאות של גאולה, של עולם מתוקן. גן שאנו מבקשים לגרום לו להיות נוכח בעולם שלנו.
בגן, הילדים מאירים פנים ולב זה לזה, ומיטיבים זה עם מזה. הגננות משבחות את ילדי הגן על מעשיהם הטובים, ובכך מאפשרים לשיר זה להיות נוכח בגננו.

בסוד המנגינה

מנגינה פשוטה בסולם מז’ורי, שנדמה כאילו הושאלה משיר ילדים. המבנה פשוט, שני משפטים מוסיקליים ובהם שאלה ותשובה המתחברים יפה גם למבנה הספרותי של השיר.
המשפט הראשון חוזר תמיד פעמיים, כאשר בפעם השנייה מוסיפים לרוב קישוט קטן כלפי מעלה המבטא את הכמיהה לגאולה שיש במילות השיר.

בצלצלי שמע

בהשראת משחקי ההברות הקיימים בשיר זה בפרט (טרילילילי לן גן…), ובמסורת השירה של יהודי מרוקו בכלל, ישנם משחקי הברות לאורך השיר כולו. כל בית נפתח בשירת מענה (הפייטן מיימון כוהן ומקהלה קטנה העונה לו) על צמד הברות משתנה. הכלים מצטרפים בהדרגה אל השיר, ולאט לאט האנרגיה עולה והמנגינה מאיצה.
עם כניסת התוף הקצב מתגלגל קדימה, ממשקל מרובע למשקל משולש (כפי שמקובל במוסיקה הצפון אפריקאית). המנגינה פשוטה, כך שהמפתח של הביצוע הוא לשמור על האווירה המשחקית של השיר ועל בנייה הדרגתית ומפתיעה של הקצב והאנרגיה.

בן המילים

נשוחח עם הילדים על אהבת הפייטן בפיוט הגדלה כשהוא חש בכל הטוב המתרחש סביבו.
נבקש מהילדים לספר לנו על אירועים טובים אשר אירעו להם במשך היום עם החברים, בהשראת המילים: “ברבות הטובה תגדל אהבה, א־לי”.
נשאל,
• מדוע לדעתם בחר הפייטן ביונה?
נספר כי היונה הינה סמל לשלום בין אדם לרעהו.

בן הצלילים

נשלב את הפיוט בשיחה על אירועים מאירים שאירעו במשך היום, נערוך ערכת שירה, בה יוצגו בתי הפיוט בארבעה כרטיסים נפרדים.
נאזין לפיוט ונבחין בהברות הפותחות כל בית. נבחין במשפט החוזר לאורך הפיוט כולו: “חי גואלי ותרי לי לי לי לי לן גן”.
נתנסה בשירת מענה על ההברות בלבד. נשים לב לשינוי בהגיית ההברות בין הבתים. נצטרף להברות המושרות. נחלק את ערכת השירה לארבעה פייטנים אשר ייצגו כל אחד מהם בית אחר לפי הסדר. נשיר עם הילדים את המשפט החוזר “חי גואלי ותרי לי לי לי לי לן גן”. נשים לב כי הפייטן והקהל מסיימים יחד את שירת הפיוט עם המילים של הבית הראשון.
נניע יד אחת הצדה בתנועת תעופה במילים: “כנפי יונה”. נניע יד שנייה הצדה באותה תנועה במטרה להראות את הסימטריה. נקרב את הידיים זו לזו ונישא אותן יחד כלפי מעלה במילים: “ואור שכינה, א־לי”. נמשיך לפעול באותה דרך בבתים למרות השינויים בטקסט. נפעל כך גם במנגינות המעבר. נגביר את מהירות תנועת הידיים כשהשירה מהירה יותר. נצטרף בשירה להברות המושרות.

נשוחח עם הילדים בקבוצה הקטנה על תוכן הפיוט. נדגיש את תחושת הארת הלב של הפייטן כשהוא חש בכל הטובות המתרחשות סביבו. נבקש מהילדים לספר על מעשים או אירועים מאירי לב. נדגיש כי מעשים מאירי לב מגדילים את האהבה זה לזה ואת השלום בין האנשים. נציע לילדים לצייר בעקבות הפיוט או בעקבות סיפוריהם.

נסכם עם הילדים את השיעור, נשאל- מה מסמלת היונה? מה למדנו במפגש בנוגע אליה? ונברר באמצעות התשובות את ההבנה.
נציע לילדים להמשיך ללמוד ולעקוב אחר יונים עם הוריהם בגינה, רחוב וכו’.
נזכיר את הסמליות הגדולה ביותר- שלום, אהבה בן איש ורעו ערכים החשובים לשמר בגן ובבית.