נראה את התמונות בהם מתוארים קשרים שונים בין אדם לאלוקים:

• באיזה ציור כל אחד מכם בוחר, כדי לתאר את הקשר בינו לבין אלוקים?

מי שירצה ישתף במליאה. אם זה נראה אישי מדי, אפשר לדון בזוגות, ורק מי שרוצה לשתף גם את המליאה יעשה זאת.

נקרא את השיר:

“נשא קלון על היותו יהודי והיא תהילתו”

בְּכָל לִבִּי אֱמֶת / ר’ יהודה הלוי

בְּכָל לִבִּי, אֱמֶת , וּבְכָל מְאֹדִי / אֲהַבְתִּיךָ , וּבִגְלוּיִי וְסוֹדִי.

שְׁמָךְ נֶגְדִּי  – וְאֵיךְ אֵלֵךְ לְבַדִּי? / וְהוּא דוֹדִי  – וְאֵיךְ אֵשֵׁב יְחִידִי?

וְהוּא נֵרִי  – וְאֵיךְ יִדְעַךְ מְאוֹרִי? / וְאֵיךְ אֶצְעַן ? – וְהוּא מִשְׁעָן בְּיָדִי!

הֱקִלּוּנִי מְתִים , לֹא יָדְעוּ כִּי /  קְלוֹנִי עַל כְּבוֹד שִׁמְךָ כְבוֹדִי.

מְקוֹר חַיַּי  – אֲבָרֶכְךָ בְחַיָּי  /  וְזִמְרָתִי¬– אֲזַמֶּרְךָ בְעוֹדִי !

כדאי גם להשמיע במקום שזה מתאים, את הלחן המקסים של אתי אנקרי לשיר זה.

נבקש מכל תלמיד לבחור ביטוי שמוצא חן בעיניו ולנסות לפרש אותו. אחר כך נפרש יחד עם התלמידים, את הביטויים שנשארו קשים עפ”י המקורות הבאים:
מקורות הכינויים והשיבוצים:

• אמת- אחד מכינוייו של הקב”ה על-פי מדרש דברים רבה פרשה א: “א”ר ראובן ומהו חותמו של הקב”ה אמת ולמה אמת אמת יש בו שלש אותיות אל”ף ראשון של אותיות, מ”ם אמצעית, תי”ו סופן, לומר (ישעיה מד) אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים”.

• שיבוץ מתפילת שמע ישראל המופיע  בספר דברים ו, ה : “וְאָהַבְתָּ אֵת  ה’ אֱלֹקיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ:”

• נוכחותו התמידית של האל בחיי הדובר מתוארת ע”י המילים: “שְׁמָךְ נֶגְדִּי ” ומודגשת ע”י שיבוץ מספר תהילים  טז, ח: “שיוויתי ה’ לנגדי”.

• דודי  – כינוי לקב”ה בפי הרעיה ע”פ שיר השירים וזה מדגיש את הקרבה בין הדובר לקב”ה.
• והוא נרי – נר במקורות  הוא  סמל לאלוקים, לתורה ולמצוות שנאמר:  “נר לרגלי דבריך” – תהילים קיט ,קה: “כי נר מצוה ותורה אור” – משלי ו ,כג.

• אצען – אנדוד. על פי ישעיה לג, כ: ” אוהל בל יצען בל ייסע יתדותיו לנצח”

• מְתִים – מילה נרדפת לאנשים כך למשל נאמר בדברים פרק ג פסוק ו: “הַחֲרֵם כָּל עִיר מְתִם הַנָּשִׁים וְהַטָּף”.

• מקור חיי- כינוי לקב”ה : “כי עמך מקור חיים  באורך נראה אור” תהילים  לו, י.
• וזמרתי יכול להיות גם כינוי לקב”ה על-פי שירת הים שמות טו, ב:” עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי-לִי לִישׁוּעָה”.
• תהלים פרק קד , לג :”אָשִׁירָה לַיקֹוָק בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה  לֵאלֹהַי  בְּעוֹדִי”. רש”י מפרש: “בעוד אני חי”.

(כנסה את המקורות – רבקה קופרמן)

כעת נשאל-

• עפ”י תוכן השיר איזה ציור מתוך הציורים בנספח, הם היו בוחרים לקשר בין ריה”ל לאלוקיו, כפי שבא הדבר לידי ביטוי בשיר? (מן הסתם יבחרו את הקשרים היותר חזקים מהמתוארים שם.)

נשאל-

• מה פירוש האמרה המופיעה בראש השיר ובמה היא קשורה לשיר? “נשא קלון על היותו יהודי והיא תהילתו”.

בשיר “בכל לבי אמת” משתקפת אמונתו החזקה של ריה”ל בקב”ה על רקע אירוע  שבו הושפל על  היותו יהודי. בכתובת המופיעה לפני השיר נאמר: “נשא קלון על היותו יהודי, והיא תהילתו.” (רחל ארז). המניע לכתיבת השיר, הוא אירוע בו הושפל רי”הל על היותו יהודי, ואולם בשבילו ענין זה הוא מקור לגאווה וזה רק מחזק את אמונתו ומהווה לגביו כבוד. וכך הוא אומר בשיר: “קלוני על כבוד שמך כבודי” (בית רביעי).

זהו מעין מוטו לשיר:

“מוטו:  סיסמה, היגד מנחה, המוטו מוצב כרגיל בראש יצירה לציון מקור של השראה, מניע, מגמה וכד’. לעתים המוטו הוא מובאה מצוטטת ממקור כלשהוא”.(מונחון לספרות, אשר ריבלין)

כאן אפשר להרחיב בשתי צורות:

אפשרות א: להראות כמה יצירות עם מוטו ולהסביר את הקשר בין המוטו לשיר.
לדוגמא- המוטו של השיר  “על הילד אברם” של נתן אלתרמן שנכתב ב-1946 הוא:

“בהיותו ישן על מדרגות ביתו בפולין
כתם המלחמה, מפחד לשכב במיטתו”.

מוטו זה לקוח מעיתון המתאר את המציאות  של אותה תקופה, ובכך דומה למוטו אצלנו, שגם הוא מדבר על שיר שנכתב בעקבות מקרה מסוים.

“מה היה מצבם של היהודים ניצולי המחנות  ב- 1946? יהודים ניצולי המחנות , שהצליחו לשרוד לאחר שנים של סבל ושל כאב , היו צריכים עתה לחזור לאורח חיים רגיל . הדבר לא היה פשוט , מכמה סיבות : לרבים מהם לא היה אל מה לחזור עתה , בתום המלחמה : מאות אלפים איבדו את קרוביהם ; הנאצים רצחו את הוריהם , ילדיהם , בני זוגם , וגם את חבריהם . אנשים אלה התגעגעו ליקיריהם שנספו ומצאו עצמם בודדים לחלוטין . לרבים מניצולי המחנות לא היה לאן לחזור . הקהילות היהודיות , שאליהן הם השתייכו לפני המלחמה , נעלמו : בני הקהילות נרצחו , בתי הכנסת הוחרבו , בתים רבים נהרסו , והרכוש אבד . ומי שניסו לחזור לבתיהם שלא נהרסו במלחמה , מצאו בהם לעתים אנשים זרים – ישנים במיטותיהם ומשתמשים בחפציהם”.
(צוות מטח , תעודה וזהות 1938 – 1946 : “השואה בראי הספרות”, עמ’ 97)

קישור לשיר עצמו, ולקטע העיתון שנכתב כמעט כלשונו במוטו.

אפשרות ב: להביא דוגמאות של אנטישמיות בימינו, ושל יהודים הגאים על היותם יהודים!
לדוגמא- יש ביוטוב סרטונים רבים בנושא זה. אפשר לבחור סצנה אחת ולהתייחס אליה.
לדוגמא- ניסוי שבוחן את תגובת האנשים לאנטישמיות, מתוך תכנית בשם “מה אתם הייתם עושים”?

אמצעים אומנותיים:

תוך כדי הדיון בתוכן השיר יש להתייחס לקישוטים של שירת ימי הביניים, ושל השירה המודרנית הנמצאים בשיר, כגון: שיבוצים, צימודים, חריזה, שאלות רטוריות, מטאפורות, ניגודים, חזרות וכד’.
פירוט של האמצעים הללו, וכן של תוכן השיר ניתן למצוא במאמרה המפורט והמומלץ של רחל ארז.

נחזור לדף עם הציורים שפתחנו איתו את השיעור, ונזמין את התלמידים לצייר ריבוע משלהם המבטא את הקשר בינם לבין אלוקים.

נתלה את הציורים השונים ברחבי הכיתה, נזמין את התלמידים להסתובב ולעמוד ליד אחד הציורים של תלמיד אחר שמצא חן בעיניהם. נשמע מכמה נציגים מדוע נעמדו דווקא ליד יצירה זו.

פתחנו בהתבוננות בציורים שונים המבטאים מערכות יחסים שונות בין אדם ואלוקיו. משם ניגשנו לקריאת שירו של הריה”ל, ‘בכל ליבי אמת’, ובארנו יחד עם התלמידים את הביטויים והשיבוצים בשיר. לאחר מכן דנו במוטו של השיר, ובסיבות שהביאו את ריה”ל לכתוב שיר זה, ראינו מוטו בשירים נוספים  ו/או דנו באנטישמיות הקיימת היום. תוך כי לימוד שמנו לב לאמצעים האמנותיים האופייניים לשירת ימי הביניים. סיימנו את השיעור בהזמנת התלמידים ליצור ציור משלהם המבטא קשר בינם לבין אלוקים ולהגיב זה לציורו של זה.