ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נחלק ביצים טריות בין התלמידים. נתבונן בביצה, ננסה לגעת, לחוש, להריח.
נחלק טושים ונבקש מכל מי שרוצה לאייר על הביצה כל מה שעולה בדמיונו וקשור לירושלים:
מילים, חלקי שירים, מחשבות, מקומות בירושלים, פרצופים – ביצי ירושלים.
נבקש מהמעוניינים לשתף את הכיתה באיור הביצה שלהם וברעיון שרצו להביע בו.
נקרא יחד עם התלמידים את שני המקורות הבאים.
“עשרה קבין של חכמה ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים ואחד לעולם כולו”. במדרש איכה רבה, מביאים סדרה של סיפורים על ילדי ירושלים, שעניינם לתאר את החכמה הגדולה של הילדים, המעידה על חכמתה הרבה של העיר.
נשאל את התלמידים שאלות על הטקסט ונאסוף תשובותיהם. לאחר מכן נסכם ונרחיב.
החכם היווני מאתונה מגיע לירושלים כדי לפגוש את החכמה הגדולה של העיר עליה שמע, אלא שמעבר לסקרנות, יש בו גם צד שבו הוא מבקש לחבל בייחודם ובגדלותו של עם ישראל. הוא מבקש מהתינוק להביא לו שתי גבינות, ולהראות לו איזו גבינה היא מעז שחורה ואיזו מעז לבנה. הגבינות נראות אותו דבר, ואין, לכאורה, שום אפשרות לדעת את התשובה. אך יש כאן טענה עמוקה הגנוזה בשאלתו של החכם מאתונה: כאשר אני מביט בכם, ישראל, בעת החורבן, אינני מוצא שום הבדל בינכם ובין שאר האומות. אולי פעם היה בית מקדש, הייתה השראת שכינה והייתם העם הנבחר, אולם עתה – אין לכם את כל אלו ובעצם שנינו נראים אותו הדבר. שתי גבינות.
הילד שמבין את עומק השאלה, שם את הגבינות בצד ומביא לחכם את שתי הביצים – ולכאורה שואל אותו את אותה השאלה: איזו ביצה של תרנגולת שחורה ואיזו של תרנגולת לבנה. אך יש הבדל גדול בין הגבינות ובין הביצים. בעוד שלגבינות אין בכלל אפשרות לדעת מי ‘האמא’, לביצים תהיה זו דרך קלה ביותר – כאשר הן תבקענה ומיד נראה מי שחור ומי לבן. כך עונה התינוק הירושלמי לחכם הזקן – יכול להיות שעם ישראל כעת בחורבן וללא השראת שכינה, ויכול להיות שכרגע אנחנו באמת נראים ככל הגויים, אבל המבט שלנו הוא מבט על העתיד, על הרגע שבו הביצים יבקעו ואז יראה שוב ההבדל הגדול. “אז יבקע כשחר אורך” ( ישעיה נח,ח)
לפי המדרש, המפגש עם הביצים מעורר אותנו למבט על העתיד, לצפייה הגדולה של בקיעת הקליפות והופעת השכינה באופן ברור וגלוי.
נשאל את התלמידים על הטקסט השני, נאסוף תשובותיהם, ונרחיב.
המנהג המופיע בשפתי כהן, כנראה מקורו בצפת, בתלמידיו של האר”י הקדוש. זהו מנהג שנראה מוזר מאוד, אך כפי שחתום בסוף, אין ללגלג על מנהג זה משום שיש לו שורש וסימוכין.
בת יענה היא אמנם עוף טמא וידועה כמי ש’טומנת את ראשה בחול’, אבל כאן מתגלה בה תכונה מדהימה המתבטאת בכח של ראיה יוצאת דופן. מבט וקשר עין (העיניים של בת היענה גדולות מאוד!) נדיר, שממנו ניתן ללמוד הרבה על עולם התפילה והקשר בין הקב”ה ובין עמו, עירו וארצו.
כעת נבקש מהתלמידים להעמיק עוד אל כוח הראיה:
בשפתי כהן יש שלושה חלקים ומימדים לקשר העיניים הזה:
א. בין האדם ובין בוראו
ב. בין הקב”ה ובין ישראל וארץ ישראל
ג. בין הקב”ה ובין בית המקדש (ובית מקדש מעט)
נכתוב אותם על הלוח ונבקש מהתלמידים לפרט ייחודו של כל חלק בראיה. נכנס תשובותיהם על הלוח בסמוך לכל חלק.
נשאל לסיום:
כל חלק עומד בפני עצמו וניתן להעמיק בו, אך הרעיון כאן הוא שביצה התלויה בבית הכנסת, מכניסה באדם כוונה המסייעת לאדם ומחזקת אותו בתפילה.
נחזור לביצים שציירנו עליהן בפתיחה לשיעור.
נבקש מהתלמידים כעת להוסיף עליהן עוד משפט, או מחשבה שהתעוררה בעקבות הלימוד.
בעקבות ההתבוננות המשותפת בגלגל החוזר בעולם שהביצה מסמלת, בין החורבן לגאולה, וייחודו של הקשר בין עם ישראל לקב”ה.
נבקש מהם לנסות ולחשוב על תנועת הגלגל החוזר בעולם והקשר לקב”ה, כפי שהם חווים אותו בעולמם האישי, ולהוסיף משפט הנובע מעולמם האישי הייחודי. ובמקום האישי בו חווים אמונה בתוך תהליך זה.
נבקש מהתלמידים המעוניינים לשתף ביצירתם ובחוויה האישית שלהם של אמונה בחייהם, בתוך הגלגל החוזר.
נציע להם לקחת את הביצה עליה עבדו ולשמור אותה לסעודה המפסקת או – לסעודת משיח.
עסקנו בקשר בין ירושלים ומנהגי אכילה והנכחה של ביצים, כסמל לגלגל החוזר בעולם – בין חורבן לגאולה ועל הקשר הייחודי והבלתי ניתן לפירוד בין עם ישראל לקב”ה ובין השכינה לעם ישראל, אף במצבי החורבן הגלויים. דיברנו על קשר ההשגחה, קשר הראיה התמידי בין הקב”ה לעם ישראל, שבתנועת הגלגל החוזר בעולם, לעיתים הוא נחווה כנסתר מעין ולעיתים הוא נגלה. וכן על מקומנו האישי בתנועה זו ובאפשרות הבחירה להאמין ולהיות בחיבור לקשר זה.
למדנו טקסטים במשותף, והעמקנו בהם דרך שאילת שאלות, הרחבה וחלוקה לחלקים. חשנו ביצים ואפיינו את תכונותיהן בהשוואה לירושלים. ציירנו עליהן בפתיחה לשיעור ושוב בעקבות הלימוד על הגלגל החוזר בעולם. הבאנו לידי ביטוי לימוד זה באיור ובכתיבה עליהן.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא