ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

ביצים וירושלים

תצוגת כיתה מלאה
ביצים וירושלים
לב השיעור
פתיחה
מפגש
הקשר הבלתי ניתן להפרדה בין ישראל לקב"ה
התבוננות
הפנמה
אסיף
יצירה אוכל
אחד ממנהגי האבלות הקשורים לט' באב הוא מנהג אכילת הביצים בסעודה המפסקת. יושבים על הארץ, וטובלים את ביצה קשה באפר / עפר. אכילת הביצה היא חלק ממנהג אבלות שעניינו לאכול מאכלים עגולים, כדי להדגיש את הרעיון שיש גלגל החוזר בעולם מה שמשקף את מצב החידלון כחלק מתהליך גדול יותר.
לב השיעור: מהו הגלגל החוזר בעולם?
פתיחה: הקשר בין ביצה לירושלים

נחלק ביצים טריות בין התלמידים. נתבונן בביצה, ננסה לגעת, לחוש, להריח.

  • אילו מחשבות עולות?
  • זהירות! הביצה יכולה להישבר!! –  מה זה אומר?
  • תרנגולת בריאה מטילה ביצה בכל בוקר – כמוה, איזו התחדשות יש בירושלים? האם היא בכיוון נכון ולטובה?
  • כקליפות הביצה, מהן הקליפות המעכבות את הגאולה? מה יש לעשות כדי להוליד את המשיח? 
  • אילו שאלות נוספות תוכלו לשאול על ירושלים תכונות הביצה?

נחלק טושים ונבקש מכל מי שרוצה לאייר על הביצה כל מה שעולה בדמיונו וקשור לירושלים:

מילים, חלקי שירים, מחשבות, מקומות בירושלים, פרצופים – ביצי ירושלים.

נבקש מהמעוניינים לשתף את הכיתה באיור הביצה שלהם וברעיון שרצו להביע בו.

מפגש: הקשר הבלתי ניתן להפרדה בין ישראל לקב"ה

נקרא יחד עם התלמידים את שני המקורות הבאים.

“עשרה קבין של חכמה ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים ואחד לעולם כולו”. במדרש איכה רבה, מביאים סדרה של סיפורים על ילדי ירושלים, שעניינם לתאר את החכמה הגדולה של הילדים, המעידה על חכמתה הרבה של העיר. 

איכה רבה א,ט
חד מאתינס אתא לירושלם, אשכח חד מינוקא יהב ליה פריטין, אמר ליה זיל ואייתי בעין וחובצין, מן דאתא אמר ליה אחמי לי אידא היא חובצא דעיזא חיורתי, ואידא היא דעיזא אוכמתי, א”ל איהו את גבר סב ואחמי לי את אידא היא ביעתא דתרנגולתא חיוורתי ואידא היא דאוכמתי.
תרגום:             אחד מאתינס בא לירושלים.  
מצא תינוק אחד ונתן לו פרוטות.
אמר לו: “לך והבא ביצים וגבינות”.
כשבא, אמר לו: “הראיני איזו גבינה של עז לבנה ואיזו של עז שחורה”.
אמר לו התינוק: “אתה אדם זקן, הראיני אתה איזוהי ביצה של תרנגולת לבנה ואיזוהי של שחורה.
ביצת בת יענה
שפתי כהן, מופיע ב”מדרש תלפיות” ובספר “עבודת הקודש” לחיד”א:
בעניין בת היענה שמטלת בצים ומניחם במקום גבוה ועומדת במקום רחוק כנגדם ומבטת ורואה בהם ואינה מסיחה דעתה מהם ובאותה הבטה היא עושה פירות שיוצאים האפרוחים ואם יזדמן שתבא שום חיה ומפסיקה ראייתה בינה ובין הבצים הורגת אותה חיה לפי שעל ידי אותו הפסק נעשים הבצים מוזרות ואינו נולד אפרוח מהם ולכן נהגו לתלות בצים אלו בבית הכנסת להראות לכל שעיקר התפלה היא שתתקבל ויעשה פירות היא הכוונה שלא יהיה שום דבר מפסיק בינו לבין אבינו שבשמים שהוא עומד כנגדו ומדבר עמו לנוכח ברוך אתה ה’.’
יש טעם אחר לתלות ביצי בת היענה בבית הכנסת והוא לרמוז לכל נכנס ויוצא שתמיד עיני ה’ על ישראל בלי הפסק רגע ועל ידי השגחתו בנו אנו חיים כביצי היענה שעל ידי התמדת הראיה בהם בלי הפסק הם חיים ונעשים אפרוחים ואם יפסק מהם הראיה רגע הם כלים ונאבדים. ובתתו האדם בדעתו כל זאת מביאו אל הדבקות בהקב”ה בעלות על לבו חיבתו עמנו שתמיד השגחתו עלינו בלי הפסק כדי להגן ולשמור אותנו מכל נזק… גם כיוון שמעולם לא זזה שכינה מארץ-ישראל כתיב בה ארץ אשר עיני ה’ אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה שתמיד השגחתו בה בלי הפסק כבת היענה זו כמדובר.
בזה נאמר טעם שני על מה שתולין ביצי בת היענה בב”ה דכיון שב”ה הוא מקדש מעט בראות האדם שם הביצים אלו עולה על זכרונו שעיני הקב”ה תמיד בארץ-ישראל מקום מקדשנו ובזה בא להתפלל על הגלות ועל החורבן. ונלמד מזה שאין ללגלג על שום מנהג של ישראל כי לכלם יש להם שורש על מה שיסמוכו.
התבוננות: קשר הראיה

נשאל את התלמידים שאלות על הטקסט ונאסוף תשובותיהם. לאחר מכן נסכם ונרחיב.

  • מהי שאלתו של החכם היווני ומהו צידה הנסתר ?
  • מהי הטענה העמוקה הגנוזה בשאלתו של החכם, כלפי עם ישראל?
  • באיזה סוג מבט מעודד אותנו המדרש להתבונן במצב של חורבן? וכיצד הוא קשור לביצים?

החכם היווני מאתונה מגיע לירושלים כדי לפגוש את החכמה הגדולה של העיר עליה שמע, אלא שמעבר לסקרנות, יש בו גם צד שבו הוא מבקש לחבל בייחודם ובגדלותו של עם ישראל.  הוא מבקש מהתינוק להביא לו שתי גבינות, ולהראות לו איזו גבינה היא מעז שחורה ואיזו מעז לבנה. הגבינות נראות אותו דבר, ואין, לכאורה, שום אפשרות לדעת את התשובה. אך יש כאן טענה עמוקה הגנוזה בשאלתו של החכם מאתונה: כאשר אני מביט בכם, ישראל, בעת החורבן, אינני מוצא שום הבדל בינכם ובין שאר האומות. אולי פעם היה בית מקדש, הייתה השראת שכינה והייתם העם הנבחר, אולם עתה – אין לכם את כל אלו ובעצם שנינו נראים אותו הדבר. שתי גבינות.

הילד שמבין את עומק השאלה, שם את הגבינות בצד ומביא לחכם את שתי הביצים – ולכאורה שואל אותו את אותה השאלה: איזו ביצה של תרנגולת שחורה ואיזו של תרנגולת לבנה. אך יש הבדל גדול בין הגבינות ובין הביצים. בעוד שלגבינות אין בכלל אפשרות לדעת מי ‘האמא’, לביצים תהיה זו דרך קלה ביותר – כאשר הן תבקענה ומיד נראה מי שחור ומי לבן. כך עונה התינוק הירושלמי לחכם הזקן – יכול להיות שעם ישראל כעת בחורבן וללא השראת שכינה, ויכול להיות שכרגע אנחנו באמת נראים ככל הגויים, אבל המבט שלנו הוא מבט על העתיד, על הרגע שבו הביצים יבקעו ואז יראה שוב ההבדל הגדול. “אז יבקע כשחר אורך” ( ישעיה נח,ח)

 

לפי המדרש, המפגש עם הביצים מעורר אותנו למבט על העתיד, לצפייה הגדולה של בקיעת הקליפות והופעת השכינה באופן ברור וגלוי.

נשאל את התלמידים על הטקסט השני, נאסוף תשובותיהם, ונרחיב.

  • מהו המנהג המופיע בשפתי כהן ומה מקורו ?
  • זהו מנהג שנראה מוזר מאוד, האם יש לו חשיבות ומהי?
  • מהי תכונתה המיוחדת והמפליאה של בת היענה?
  • מהו כוח הראיה של בת היענה וכיצד הוא מתבטא?

המנהג המופיע בשפתי כהן, כנראה מקורו בצפת, בתלמידיו של האר”י הקדוש. זהו מנהג שנראה מוזר מאוד, אך כפי שחתום בסוף, אין ללגלג על מנהג זה משום שיש לו שורש וסימוכין.

בת יענה היא אמנם עוף טמא וידועה כמי ש’טומנת את ראשה בחול’, אבל כאן מתגלה בה תכונה מדהימה המתבטאת בכח של ראיה יוצאת דופן. מבט וקשר עין (העיניים של בת היענה גדולות מאוד!) נדיר, שממנו ניתן ללמוד הרבה על עולם התפילה והקשר בין הקב”ה ובין עמו, עירו וארצו.

כעת נבקש מהתלמידים להעמיק עוד אל כוח הראיה:

בשפתי כהן יש שלושה חלקים ומימדים לקשר העיניים הזה:

א.     בין האדם ובין בוראו

ב.      בין הקב”ה ובין ישראל וארץ ישראל

ג.       בין הקב”ה ובין בית המקדש (ובית מקדש מעט)

נכתוב אותם על הלוח ונבקש מהתלמידים לפרט ייחודו של כל חלק בראיה. נכנס תשובותיהם על הלוח בסמוך לכל חלק.

נשאל לסיום:

  • כיצד הרעיון של המנהג, ביצה התלויה בבית הכנסת, מסייעת לאדם בתפילתו?

כל חלק עומד בפני עצמו וניתן להעמיק בו, אך הרעיון כאן הוא שביצה התלויה בבית הכנסת, מכניסה באדם כוונה המסייעת לאדם ומחזקת אותו בתפילה.

הפנמה: מחורבן לגאולה

נחזור לביצים שציירנו עליהן בפתיחה לשיעור.

נבקש מהתלמידים כעת להוסיף עליהן עוד משפט, או מחשבה שהתעוררה בעקבות הלימוד.

בעקבות ההתבוננות המשותפת בגלגל החוזר בעולם שהביצה מסמלת, בין החורבן לגאולה, וייחודו של הקשר בין עם ישראל לקב”ה.

נבקש מהם לנסות ולחשוב על תנועת הגלגל החוזר בעולם והקשר לקב”ה, כפי שהם חווים אותו בעולמם האישי, ולהוסיף משפט הנובע מעולמם האישי הייחודי. ובמקום האישי בו חווים אמונה בתוך תהליך זה.

נבקש מהתלמידים המעוניינים לשתף ביצירתם ובחוויה האישית שלהם של אמונה בחייהם, בתוך הגלגל החוזר.

נציע להם לקחת את הביצה עליה עבדו ולשמור אותה לסעודה המפסקת או – לסעודת משיח.

אסיף:

עסקנו בקשר בין ירושלים ומנהגי אכילה והנכחה של ביצים, כסמל לגלגל החוזר בעולם – בין חורבן לגאולה ועל הקשר הייחודי והבלתי ניתן לפירוד בין עם ישראל לקב”ה ובין השכינה לעם ישראל, אף במצבי החורבן הגלויים. דיברנו על קשר ההשגחה, קשר הראיה התמידי בין הקב”ה לעם ישראל, שבתנועת הגלגל החוזר בעולם, לעיתים הוא נחווה כנסתר מעין ולעיתים הוא נגלה. וכן על מקומנו האישי בתנועה זו ובאפשרות הבחירה להאמין ולהיות בחיבור לקשר זה.

למדנו טקסטים במשותף, והעמקנו בהם דרך שאילת שאלות, הרחבה וחלוקה לחלקים. חשנו ביצים ואפיינו את תכונותיהן בהשוואה לירושלים. ציירנו עליהן בפתיחה לשיעור ושוב בעקבות הלימוד על הגלגל החוזר בעולם. הבאנו לידי ביטוי לימוד זה באיור ובכתיבה עליהן.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!