נציג לתלמידים סיטואציה שגרתית מחיי היומיום אשר מתואר בה קונפליקט כלשהו בין אנשים. כדאי לבחור דוגמה מעט מרוחקת מחיי התלמידים כדי שיוכלו לבחון אותב ללא מעורבות רגשית. לדוגמה: מזכירה במרפאה המתווכחת עם פציינטית המבקשת להיכנס ללא תור.

נבקש מהתלמידים לבחור אחת מהדמויות, ולכתוב את סיפור הרקע שקדם לסיטואציה תוך תיאור מפורט של ההתרחשות מנקודת המבט של הדמות אותה בחרו. לבסוף נבקש להקריא את שכתבו.

נשאל:

• מדוע בחרתם בדמות אחת על פני השניה?
• האם התחדש לכם דבר מה כאשר שמעתם את הסיפור מן הצד השני?
• מדוע לא חשבתם על הדברים מלכתחילה?

נציג לתלמידים תמונות של תעתועי ראייה דו משמעיות. נקדים ונאמר כי ייתכן והתלמידים מכירים רבים מהתמונות, וכי מעבר לעצם יכולת הזיהוי, התמונות נועדו לבחון כיצד אנו מצליחים להחליף נקודת מבט אחת באחרת בכדי להבחין בפריטים השונים.

נצטט את הפתגם:

אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים (תלמוד בבלי, ברכות , דף ה’ עמוד ב)

נשאל:

• מה פירוש הפתגם לדעתכם?
• כיצד הוא מתקשר לענייננו?

נסביר לתלמידים על נטייתנו הטבעית כבני אדם לראות דברים מנקודות מבט סובייקטיביות. קל לנו הרבה יותר להזדהות עם רגשות שאנו חווים אותם בעצמינו ומכירים אותם (ולכן כנראה בחרנו צד מסויים בתרגיל בתחילת השיעור) מאשר להסתכל מנק’ מבט אחרת, הזרה לנו. כתוצאה מכך אנו רואים רק חלקי מציאות, כאשר בד”כ המציאות מורכבת הרבה יותר. הישארות בזווית שלנו בלבד היא אנוכית. היציאה מההסתכלות המצומצמת של כל אחד דורשת מאמץ ואף סיוע מאחרים בכדי לצאת מ”בית האסורים” של נקודת מבטינו המוגבלת.

נקרא יחד:

ואת החסידה וגו’. ופירש רש”י ז”ל- ולמה נקרא שמה חסידה? שעושה חסידות עם חברותיה במזונות. וקשה, למה היא נחשבת כעוף טמא, אם היא עושה חסד עם חברותיה?, והלא לפי הרמב”ן ז”ל העופות טמאים הם  בשביל האכזריות שלהם! ופירוש: יען שהיא עושה חסד רק עם חברותיה, ומי שאינה מחברותיה אין היא עוזרת לה אפילו במעט אוכל, ולפיכך היא עוף טמא (חידושי הרי”ם לפרשת שמיני)

נשאל:

• מדוע החסידה נחשבת טמאה?
• מה דעתכם על צורת הנתהגות זו?
• האם יש ניתן להגדיר את התנהגות החסידה כאנוכיות?

נבקש מהתלמידים לחשוב על מקרה של אי נעימות שאירע להם עם אדם מסויים (ויכוח, אי הבנה, כעס, עלבון), ולהיזכר מה הרגישו וחשבו באותו מקרה. לאחר מכן נבקש מהתלמידים לחשוב על האדם השני ועל זווית מבטו, ולכתוב מכתב מטעם האדם השני- לעצמם, בנוגע למקרה. חשוב להבין שמדובר בתרגיל מאתגר הדורש יכולת התבוננות מורכבת.

בשיעור זה נחשפנו לנטייתנו לראות את המציאות מזווית ראייתנו האישית, וראינו כיצד זווית זו מוגבלת ו”כלואה” בעצמה. העמקנו במושג האנוכיות, ודנו באנוכיות אף כאשר אנו עוזרים לאחרים, אך שומרים על גבולות מצומצמים של עזרה לחברים קרובים בלבד. לבסוף התנסינו בכתיבת מכתב לעצמנו מנקודת מבט של האחר כלפינו ובכך צעדנו צעד משמעותי באפשרות למבט מורכב ומגוון על המציאות.