נצפה יחד בסרטון “חבר בתוך ראי” מתוך תכנית הילדים: פרפר נחמד.

בתום הצפיה נשאל:

• האם הייתם רוצים שיהיה לכם חבר שהוא בדיוק בדיוק כמותכם? חבר שאוהב את אותם הדברים שאתם, מתעניין באותם דברים, בעל אותם תחביבים, וכו’.
• מה יכול להיות נהדר בזה?
• מהיכול להיות בעייתי בזה?

אחרי דיון קצר, נפנה לעסוק בשיר שלפנינו.

נזמין את התלמידים לקרוא יחד את השיר: “שני חברים”  של יהודה אטלס.

במהלך הקריאה, נבקש מהם לסמן בצבע אחד דברים שאלי עושה/מרגיש, ובצבע אחר, דברים שאדר עושה/מרגיש.

בקריאה ראשונה לא נקרא את הבית החותם את השיר, שיש בו הכרעה ברורה לטובת החבר השונה, כדי לאפשר דיון פתוח יותר ופורה.

אחרי הקריאה הראשונה, כדאי לדייק את הדברים:

• מה דעתכם על שני החברים בשיר?
• מי מוצא חן בעיניכם יותר?
• נסו לחשוב על קשר משמעותי במיוחד שיש לכם (עם חבר/ה אח/ות או מישהו אחר)
• למה הוא היה דומה יותר, לקשר עם אלי או עם אדר?

כעת נספר לתלמידים שיש לשיר גם בית חותם, ונגיד להם שבבית הזה מבטא הילד הדובר את ההעדפה שלו. נקרא את השיר שנית, הפעם גם עם הבית האחרון:

לִפְעָמִים זֶה מַרְגִּיז,
לִפְעָמִים זֶה מְעַצְבֵּן,
אֲבָל, בְּעֶצֶם –
זֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר מְעַנְיֵן.

• במה אתם מסכימים עם האמירה הזאת?
• למה לדעתכם הילד מרגיש שזה מעניין אותו יותר?

נציין, שכמובן לא כל החברויות צריכות להראות כך, ושיש משהו משמח מאד בחברויות מהסוג האחר, וכן הלאה. אבל השיר מבקש לעורר אותנו לחשוב אחרת עלך משהו שבדרך כלל קשה לנו איתו.

• מה מחדש השיר, לדעתכם?

נזמין את התלמידים לבחור את אחד מהחברים המתוארים בשיר, ולדמיין שיחה בינו ובין הילד הדובר בשיר.

הם יכולים לכתוב את זה כשיחה כתובה, או לצייר קומיקס של שיחה בין השניים.

בתום המלאכה, נציע למעוניינים לשתף במה שיצרו, ואחרי שנאזין ונתבונן ביצירותיהם נשאל אותם, וגם את יתר התלמידים:

• במה השיחה שיצרתם נעימה?
• מה גורם לה להיות מעניינת?
• האם הייתם רוצים להשתתף בה בעצמכם?
• מדוע?
• האם אתם מרגישים שרוב החברויות שלכם הן כאלה, או הפוכות?
• מה מוצא חן בעיניכם יותר?

נזכיר שקשרים שמבוססים על הסכמה ושלום הם נפלאים ומצוינים, ואין כאן ניסיון לשפוט מה טוב יותר. אבל כיון שהקשרים המבוססים על מחלוקות נוטים להיות קשים לעיתים, אנחנו מבקשים כאן למצוא את המעלות הגדולות שלהם, ולעסוק בהן.

נבקש מהתלמידים לבחור דמות אמיתית מחייהם, אליהם הם מרגישים קרבה מיוחדת, והיא נוכחת בחיים שלהם באופן יום יומי. נבקש מהם להתבונן באדם הזה במהלך השבוע, ובמפגש שלהם איתו, ומתוך ההתבוננות שלהם, לכתוב במחברת שלושה דברים שהם דומים בהם, ושלושה דברים שהם שונים בהם.

אחרי שישלימו את המלאכה הזאת- עליהם לחשוב על דבר אחד לפחות שהאדם הזה מלמד אותם, או שהיו רוצים ללמוד ממנו..

בשבוע הבא, כשנאסוף את המשימות ונשמע את הדרים שכתבו התלמידים, נדון בשאלה, האם הדבר שאנחנו מבקשים ללמוד מהאדם הזה הוא משהו שיש גם לי, אבל אחרת, או שזה משהו ששונה ממני לגמרי והייתי רוצה ללמוד ולאמץ אלי? … וכך נעמיק את הדיבור על שונות, ועל החברות העשירה שיש באפשרותה לצמוח משם.

פתחנו בסרטון המציף שאלה על חברות עם מישהו שזהה לי. דרך השיר של יהודה אטלס למדנו שחברות טובה מכילה שוני מצד אחד ודמיון מצד שני. ראינו שגם קשר שיש בו מחלוקת יכול להביא אושר וקרבה. סיימנו במחשבה על דמות בחיינו שיש בקשר איתה דמיון בינינו ועם זאת גם הרבה שוני..