נחלק את הכיתה לקבוצות קטנות וניתן לכל קבוצה ללמוד מתוך חוברת הלימוד את ההלכות הנוגעות לאופן השימוש בפירות הקדושים בקדושת שביעית (עמודים 19-20 בחבורת הלימוד). כל אחת מהקבוצות תצטרך להכין סרטון קצר שיבטא בצורה מחויכת את ההקפדה הנדרשת מאיתנו כאשר אנחנו בוחרים לאכול אוכל הקדוש בקדושת שביעית. לחילופין ניתן להפוך את המשימה למאתגרת יותר ולבקש מהתלמידים להכין סרטון בו הגיבור הראשי עושה טעויות שונות בשימוש שלו בפירות הקדושים, כאשר המשימה של שאר הכיתה תהיה לנסות ולאתר את הטעויות שבהתנהלות הגיבור שבסרטון (למורים החוששים ממשימה טכנולוגית, נזכיר שהתלמידים שלנו מורגלים ומיומנים במשימות מעין אלו והטכנולוגיה זמינה ומוכרת להם וככל הנראה אין לנו ממה לחשוש. אין צורך בברקו או מערך טכנולוגי לצורך העניין, די שהתלמידים יצלמו בסמארטפונים שמן הסתם יש לרובם. כמו כן כדאי להביא לשיעור זה פירות וירקות על מנת שישמשו תפאורת עזר להצגות)

לאחר שנצפה בסרטונים השונים ונחייך יחד, נאסוף את הפרטים ההלכתיים השונים אליהם יש לתת את הדעת כאשר אוכלים פירות שביעית ונסכם על הלוח את שלושת המרכיבים השונים: (1) התנהגות עם שאריות האוכל (2) שינוי מאופן האכילה הרגילה (3) שימוש חריג בפירות הקדושים.

לאחר שלמדנו והבנו את ההלכות השונות המתייחסות לאופן השימוש בפירות הקדושים, נערוך סבב בין התלמידים כאשר כל תלמיד יצטרך לומר מילה שעולה בו כאשר הוא חושב על העיסוק והבישול והאכילה במשהו שיש בו פירות הקודשים בקדושת שביעית. כדאי לכתוב על הלוח תוך כדי הסבב את המילים שנזרקות בחלל האוויר, כאשר סביר להניח שרוב המילים שיצופו בכיתה יהיו קשורות לעומס, לקושי ולתשומת הלב המרובה שיש להשקיע במקרה הזה (ניתן להניח שיעלה גם קול של “מוזר” ו”הזוי”).

נתייחס למורכבות זו בהקשר לשיעור הנוכחי: פעמים רבות נתפסת אצלנו מצוות השמיטה כביכול סוג של “בעיה” שאנחנו צריכים כאנשי הלכה יראי שמיים לחפש לה פתרון שיניח את הדעת ויענה על כל הקריטריונים ההלכתיים ש”ימלטו” אותנו מהאיסורים שבמצווה (כמו שניתן לראות באישורי הכשרות בהם כתוב ‘ללא חשש שביעית’). בתוך סבך האיסורים והשיטות השונות הולך לעיתים לאיבוד קול חשוב שגם הוא חלק ממצוות השמיטה: הפירות והירקות שגדלו בשנת השמיטה הם פירות קדושים שלפי חלק מהשיטות יש מצווה לאכלם וליהנות מהם בדרך המותרת.

נלמד יחד עם התלמידים את דברי הרמב”ן, שיש שפירשו כי לדבריו יש מצווה באכילת פירות הקדושים בקדושת שביעית:

(הרמב”ן בהשמטות לספר המצוות, שכחת העשין, ג)
מצוה שלישית, שאמרה תורה בפירות שביעית ‘והיתה שבת הארץ לכם לאכלה’, ודרשו ‘לאכלה ולא לסחורה’. וזה דבר תורה הוא… ונכפלה זאת המצוה באמרו יתעלה ‘ואכלו אביוני עמך’, שלא אמר לאביוני עמך תעזוב אותם כמו שאמר ‘לעני ולגר תעזוב אותם’ בלקט ושכחה, אבל לשון אכילה מזכיר בהם הכתוב בכל מקום.

הרמב”ן מצטט את דרשת חז”ל “לאכלה ולא לסחרה” ומה שביקשו חלק מהפרשנים לדייק בדבריו היא שהוא מבין את הדרשה לא רק כאיסור לסחור בפירות שביעית, אלא גם כמצווה חיובית ליהנות ולאכול מהפירות הקדושים. כך גם נשמע מהמשך דבריו בהם הוא אומר שאין מצווה רק לתת לעני לאכול מהתבואה, כמו בשאר מצוות נתינה לעניים, אלא המצווה היא עצם האכילה: אתה או העני.

לאור הפער שמן הסתם יעלה בין הסבב של התחושות של התלמידים שלנו לבין דברי הרמב”ן, נפתח עם התלמידים דיון על מקורו של פער זה ועל השאלה כיצד אנחנו יכולים לעזור לעצמנו לצמצם אותו במשהו. את הדיון ניתן להרחיב למרחבים הלכתיים נוספים בהם הדקדוק והדרישה ההלכתית עלולה להסיט את הזרקור מהיופי והחן שבמצווה ולהתמקד בטעות רק בפן האיסורי והזהיר שבו.

ניתן להרחיב את תרגיל הכתיבה לנושא הרחב יותר שהצפנו במסגרת שיעור זה ולבקש מכל תלמיד לבחור נושא הלכתי- שבת, צניעות, כשרות, כיבוד הורים, שמירת הלשון או כל נושא מטריד אחר- ולכתוב לעצמו מכתב שעוסק בנקודת קושי זו: הקושי לחוש את היופי והחיובי שבמצווה בתוך שלל האיסורים והדיוקים ההלכתיים שהוא מכיל ותובע מאיתנו. במידה ונראה לכם שהכיתה מסוגלת גם לתרגיל כתיבה עמוק יותר, ללא ציניות, ניתן לצמצם לעיסוק בפירות השמיטה ולבקש מהתלמידים לבחור פרי שאהוב עליהם במיוחד ולכתוב לו מכתב בו הם יבטאו את הקושי שלהם להרגיש את השמחה באכילתו כאשר הוא קדוש ואת התפילה והבקשה שלהם להרגיש יותר את הפן הזה שבמפגש איתו.

כתוספת או כתחליף לתרגיל הכתיבה, ניתן להציע גם תרגיל יצירה: כסיכום לשיעור זה נביא לכיתה חומרי יצירה שונים ונבקש מהתלמידים להכין משהו שיזכיר בבית את השמחה והחן שיכולים להתלוות לאכילת פירות קדושים, הגם שמבחינה מעשית הטיפול בהם דורש מחשבה וזהירות. ניתן להציע לתלמידים להכין כלי יפה לשאריות הפירות הקדושים או כל סמל אחר שיתן תזכורת לפן החיובי של אכילת פירות עם קדושה.

בשיעור למדנו על המצוות והאיסורים השונים הנוגעים לפירות עם קדושת שביעית. הכנו סרטוני הדגמה מצחיקים והצפנו את התחושות השונות שמגבלות אלו מעלות בנו. דרך הלימוד של דברי הרמב”ן, עמדנו על הפן החיובי שיש בנושא זה שלעתים נשכח – על הקדושה והציווי לאכול ולהינות מפירות אלו. בעזרת כלי הכתיבה והיצירה ניסינו להפנים ולהזכיר לעצמינו מבט זה.

כאמור, פעמים רבות אנו מוצאים את עצמינו עוסקים ב”מה לא”, באיסורי התורה וההלכה. חשוב שנזכור כי ה”מה לא” הוא כמו קירות הבונים בית, קירות שבתוכם נמצא העיקר – ה”מה כן”. קירות אלו חיוניים ולא ניתן לוותר עליהם, אך גם לא ניתן להשאירם ריקים.