.

א.דמיון מודרך : עצימת עיניים ושחרור הגוף.

מוזיקה מרגיעה.

המורה יתאר בגוף ראשון יחיד, את שעבר עליו ממצרים ועד הר סיני. דגש על התהליך שהתחיל בקושי העצום שבשעבוד מצרים, תחושת השחרור שבהליכה במדבר, ההגעה להר סיני וההכנות למתן תורה. המורה ישלב פסוקים וחלקי פסוקים בסיפור בדגש על “עם סגולה” (פסוקים ה-ו).

לבסוף יעבור המורה לקריאת הפסוקים המתארים את ה”מופע האור-קולי” של מעמד הר סיני (פסוקים טז-יט). רצוי לשלב מוזיקה דרמטית יותר בתאור המעמד עצמו.

ב. רפלקסיה בכתיבה

שאלות מכוונות:

• מה הרגשת כשראית את הקולות ואת הברקים?
• מה הרגשת כששמעת את קול ה’?
• מה עשה לך המהפך מעבדות לפרעה לשמיעת קול ה’?
•  במה זה שינה את חייך?

 ניתן לדון יחדיו בתשובות השונות שניתנו לשאלות אלו.

נקרא את הפסוקים המתארים את מעמד הר-סיני. ברור מדברי התורה שעצם המפגש בין ה’ לישראל, חשוב גם ללא מתן תורה, כדברי הפייטן בליל הסדר: “אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה – דיינו!”.

•  האומנם יש חשיבות למעמד הר סיני ללא מתן תורה?
• מה התחדש בהתגלות האלוקית כאן, שלא היה בארועים קודמים?
• שימו לב כמה פעמים מזכירה התורה את נוכחות העם בארוע (21 פעמים!), מדוע חשוב לתורה להדגיש זאת?
• עיינו בפסוקים, כיצד קשור המעמד לייחודו של עם ישראל?

המעמד

(א) בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי: (ב) וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר: (ג) וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו ה’ מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: (ד) אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי: (ה) וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ: (ו) וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (ז) וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה’: (ח) וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ נַעֲשֶׂה וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה’: (ט) וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה’: (י) וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם: (יא) וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד ה’ לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי: (יב) וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת: (יג) לֹא תִגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר: (יד) וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם: (טו) וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה: (טז) וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה: (יז) וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר: (יח) וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה’ בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד: (יט) וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל: (כ) וַיֵּרֶד ה’ עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא ה’ לְמֹשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל מֹשֶׁה: (כא) וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה רֵד הָעֵד בָּעָם פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל ה’ לִרְאוֹת וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב: (כב) וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל ה’ יִתְקַדָּשׁוּ פֶּן יִפְרֹץ בָּהֶם ה’: (כג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה’ לֹא יוּכַל הָעָם לַעֲלֹת אֶל הַר סִינָי כִּי אַתָּה הַעֵדֹתָה בָּנוּ לֵאמֹר הַגְבֵּל אֶת הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ: (כד) וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה’ לֶךְ רֵד וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ לַעֲלֹת אֶל ה’ פֶּן יִפְרָץ בָּם: (כה) וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: ס

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: ס (ב) אָנֹכִי ה’ אֱלֹהֶיךָ ….

ס לֹא תַחְמֹד …. וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ: פ

(יד) וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק: (טו) וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת: (טז) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ: (יז) וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים: פ       (שמות יט- כ)

• “והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה’ אלוהיך בחרב” – מדוע כל כך חשוב לתורה שהסיפור יעבור מאב לבן?

נאפשר למשתתפים לחשוב מעט ונשמע רעיונות לתשובה.

באמצעות העיון להלן, ננסה להוביל את התלמידים לחשיבות המרובה של ערך הההתגלות האלוקית בפני העם כולו.

נתן למשתתפים את המקורות, לעיון ביחידים או בזוגות. אם רוצים להקל אפשר לתת לכל זוג רק חלק מהמקורות: חצי מזוגות יקבלו את המקור של הכוזרי והחצי השני יקבלו את שני המקורות של הרמב”ם.

• עיינו בדברי הכוזרי, מה תפקידו וחשיבותו של המעמד לפי דבריו?

עיינו בדברי הרמב”ם להלן: מהי חשיבות ההתגלות במעמד הר סיני לפי הרמב”ם?

• לפי דברי הרמב”ם באגרת תימן, מדוע חשוב כל כך המעמד לביסוס האמונה?

לסיכום ניתן לראות שלושה הסברים לחשיבות המעמד:

הכוזרי: מעמד הר סיני כביטוי לדבקות בקב”ה במפגש עם התגלות לה’ לעם ישראל כולו.

הדבר מראה גם את יחודו של עם ישראל -כולם ראויים למדרגה זו של קשר.

הרמב”ם בהלכות יסודי התורה: ביסוס האמונה בנבואת משה –כולם ראו שה’ מדבר אליו.

הרמב”ם באגרת תימן: ביסוס האמונה בקב”ה – עם-ישראל כולו נפגש עם הקב”ה

נבקש מהמשתתפים לערוך סקר בין מכרים או אפילו אנשים ברחוב:

איזה ארוע או ארועים בהיסטוריה של עם-ישראל משפיעים על האמונה שלך? מדוע?

הסוקרים יבדקו כמה מהעונים מזכירים את מעמד הר סיני ומה ההסברים שהם נותנים וישוו את המימצאים עם תובנות שעלו בשיעור.

התחלנו בדמיון מודרך של סיפור יציאת מצרים ומעמד הר-סיני. המשכנו בקריאה בפסוקים ונסיון לדלות מתוכם את משמעות המעמד . בשלב הבא ראינו שלושה רעיונות לגבי משמעותו וחשיבותו האמונית של המעמד. לבסוף ערכנו סקר כדי לשמוע מאנשים שונים האם וכיצד משפיע מעמד הר-סיני על האמונה שלהם.