נפתח את השיעור באחד הפסוקים הראשונים בתורה העוסקים במערכת זוגית שבין איש לאשה. פסוק זה המופיע לאחר דברי האדם לעצמו, מתחיל לכאורה באמצע ללא התחלה, וכך נאמר בפרק ב’ של ספר בראשית פסוק כ”ד:

“עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד”.

נבקש מהמשתתפות לכתוב את המשפט שהיו כותבות לפני פסוק זה, כלומר את הסיבה שגורמת לאנשים לרצות להתחתן ושאחריה מתאים לומר: “על כן” (עסקנו בנושא זה בתחילת השנה סביב הפרק הראשון ביחידה ששאל למה אנשים רוצים להתחתן ובתחילת שיעור זה אנחנו מבקשים לחזור קצת ממקום מפותח ובשל יותר לבחון נקודה זו). לאחר שהמשתתפות משלימות את “הפסוק החסר”, נבקש מהן לקרוא את שכתבו ונאסוף על הלוח את הגורמים שהן מציינות כסיבה להחלטה להתחתן.

נבקש מהמשתתפות לחלק את הרשימה שכתבנו קודם על הלוח למניעים המתאימים לאדם באשר הוא אדם ולמניעים השייכים לאדם יהודי דווקא. מן הסתם חלק מהנקודות יעוררו דיון ושאלה בין המשתתפות האם זהו מניע כלל אנושי או מניע יהודי, ניתן להן לדון ולהסתבך קצת סביב שאלות אלו כדי לתת לשאלה שעוד מעט תישאל לנחות על קרקע בשלה.

נפתח שאלה זו לדיון: האם אתן חושבות שיש דברים שמייחדים מערכת זוגית בעולם היהודי? ואם כן מה הם? במידה והמשתתפות לא יתקשו לענות פעם שנייה בשיעור על שאלה באופן כתוב, כדאי לתת להן לענות לעצמן על השאלה לפני שנדון בה בפורום הכיתתי. הכתיבה האישית נותנת למחשבות להיות מעובדות ופנימיות יותר ומזמינה כל אחת למחשבה, גם אלו שלא מרגישות בנוח להשתתף בפורום הדיבור בכיתה. לאחר שהמשתתפות כותבות, נפתח את השאלה לדיון כללי.

חשוב לתת את הדעת האם המשתתפות מוצאות את ההבדלים בשאלות הלכתיות כמו טהרת המשפחה שכמובן לא נמצאת בקשר זוגי של גויים? או אולי במניע להתחתן שאצל יהודי תמיד יתקשר גם למערכת המצוות? או שהן מוצאות את ההבדלים גם בשאלות מהותיות יותר כמו נוכחות האלוקים והקדושה בקשר הזוגי של האיש והאשה והניתוב של הקשר גם בשביל מטרות אלו.

נלמד יחד את הגמרא במסכת סוטה ואת ביאור רש”י עליה. סביר להניח שרבות מהמשתתפות מכירות ויודעות לצטט את הגמרא ואולי דווקא לכן צריך להישאר קצת בתוך המילים שבה ולנסות להעמיק את משמעותן. ניתן להכווין את הקריאה בעזרת השאלות המנחות שמופיעות בהמשך.

1. תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יז עמוד א
דרש ר’ עקיבא: איש ואשה, זכו- שכינה ביניהן, לא זכו- אש אוכלתן.

2. רש”י על הגמרא
שכינה ביניהן- שהרי חלק את שמו ושיכנו ביניהן, [האות] יוד באיש ו[האות] ה באשה.
לא זכו אש אוכלתן- שהקדוש ברוך הוא מסלק שמו מביניהן ונמצאו אש ואש.

שאלות להעמקה:

• מה פירוש המילה “זכו”?
• כיצד זוכים בשכינה?
• מהי אש אוכלת?
• מה מתחבא מאחורי דרשת האותיות שנותן רש”י?
• מה הכוונה שבתוך קשר בין איש לאשה יכולה לשרות שכינה?
• למה השכינה היא הדבק שבין בני הזוג?
• למה ההיפך משכינה היא אש אוכלת? (מעניין לחשוב שבמתן תורה דווקא השכינה מתוארת כאש אוכלת..)

נבקש מהמשתתפות לנסות ולחשוב על זוג ברגע ההחלטה להתחתן או אולי ברגע המרגש תחת החופה. נדמיין את בני הזוג משוחחים זה עם זה ומבקשים ומתפללים לבנות מערכת זוגית שמזמינה את הקב”ה לשרות בתוכה. נזמין לכתוב מעין שיח בין האיש לאשה שמעורר את הרצון לתת לקדושה ולשכינה מקום בקשר, שמחליט החלטות מעשיות שיכולות לתת לרצון הזה ממשות בתוך הקשר (בהקשר זה אפשר להסתכל על הלינק המובא בהרחבה, כששם הכותב מפרש את המשמעות של שכינה בקשר כמקום המוכן לקבל את המציאות החלקית ככזו, כמו שהשכינה מוכנה לשרות במציאות הגם שאיננה מושלמת כך גם בזוגיות עמוקה יש מוכנות לקבל זה את זו וזו את זה בחלקיות שמהותית להיותנו בני אדם).

אפשרות נוספת מופשטת יותר היא להציע לכתוב שיח בין בני הזוג לשכינה שיתן צבע ועושר למערכת יחסים המזוככת הזו: מה השכינה עושה לדיבור בין בני הזוג? מה בשיח בין בני הזוג מזמין את השכינה לגור ביניהם? מה השכינה מבקשת מבני הזוג כאשר היא שורה ביניהם? איזה מין דיבור יש לאיש עם השכינה ואיזה מין דיבור יש לאשה עם השכינה? האם הדיבורים של השכינה עם כל אחד מבני הזוג דומים או שונים? כדאי לזרוק את אוסף השאלות הללו ולתת לכל אחת לנתב את המחשבות למקום שליבה חפץ בו.

לסיכום נציע למי שמוכנה לשתף בשיח שכתבו לקרוא אותו לפני כל הכיתה, ויחד ננתח את משמעות השכינה השורה בתוך קשר.

פתחנו את השיעור במפגש עם פסוקי בראשית המתארים לראשונה את החיבור בין איש ואישה. העלינו סיבות שונות מדוע “לעזוב את אביו ואת אימו” ולהתחתן, ופתחנו את השאלה במה שונה זוגיות יהודית מזוגיות שאינה כזו. למדנו את הגמרא המפורסמת ממסכת סוטה וניסינו להסתכל עליה בעיניים חדשות ולהבין מה המשמעות של “שכינה ביניהם”. סיימנו בתרגיל כתיבה המנסה להמחיש משמעויות אלו ולתת רעיונות כיצד יכולה לשרות השכינה.

האמירה “שכינה ביניהם” יכולה להישאר בגדר קלישאה או מטבע לשון, אך בפועל היא טומנת בחובה פוטנציאל גדול ואף דרישה ממשית. כסיכום לשיעור ניתן לבקש מהבנות לחשוב על מעשים ממשיים והתנהלות זוגית שמזמינה את השכינה לחבר בין בני הזוג.