נציג בפניכם שורת פתיחה של שיר עברי שנכתב לפני שנים, ונבקש לזהות מהו נושא השיר (חשוב לא לגלות לתלמידים את שם היצירה לפני תרגיל זה.):

“באה מנוחה ליגע, ומרגוע לעמל”

1. שיר  לחופש הגדול.
2. שיר ליום השבת.
3. שיר ערש לפני השינה.
4. פרסומת לבית מלון.

לא נספר עדין את הנושא.

נחלק לתלמידים את מילות השיר: “שיר העמק” ונאזין לביצוע של הפרברים לשיר זה.

בָּאָה מְנוּחָה לַיָּגֵעַ
וּמַרְגּוֹעַ לֶעָמֵל.
לַיְלָה חִוֵּר מִשְׂתָּרֵעַ
עַל שְׂדוֹת עֵמֶק יִזְרְעֶאל.
טַל מִלְּמַטָּה וּלְבָנָה מֵעַל,
מִבֵּית אַלְפָא עַד נַהֲלָל.

מַה, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?
דְּמָמָה בְּיִזְרְעֶאל.
נוּמָה עֵמֶק, אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת,
אָנוּ לְךָ מִשְׁמֶרֶת.

יָם הַדָּגָן מִתְנוֹעֵעַ,
שִׁיר הָעֵדֶר מְצַלְצֵל,
זוֹהִי אַרְצִי וּשְׂדוֹתֶיהָ,
זֶהוּ עֵמֶק יִזְרְעֶאל.
תְּבֹרַךְ אַרְצִי וְתִתְהַלַּל
מִבֵּית אַלְפָא עַד נַהֲלָל.

מַה, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?…

אֹפֶל בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ,
סוּס דּוֹהֵר מִצֵּל אֶל צֵל.
קוֹל זְעָקָה עָף גָּבוֹהַּ,
מִשְּׂדוֹת עֵמֶק יִזְרְעֶאל.
מִי יָרָה וּמִי זֶה שָׁם נָפַל
בֵּין בֵּית אַלְפָא וְנַהֲלָל?

מַה, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?…

בטרם נעמיק בשיר, נבקש מן התלמידים לכתוב שיר קצר בן ארבע- חמש שורות, המתמצת את הרעיון המרכזי שבשיר אשר זה עתה שמעו.

נשים לב כי למרות שהשיר הם מילותיו של שומר/י העמק האמיצים, הם מבטאים בו זמנית חשש מחוסר הוודאות הסובב אותם, חוסר וודאות אשר הלילה הוא נציגו המובהק. נבקש התלמידים להתחלק לזוגות ולהפוך ל’בלשים’.נחלק להם דף עם משימת בילוש,, ועל כל שאלה יידרשו להביא ראיות מהשיר.

אחר ניתוח זה, נבקש מן התלמידים פעם נוספת לכתוב שיר קצר בארבע חמש שורות המתמצת את השיר כולו. נבקש ממספר תלמידים לקרוא את השיר הראשון והשני שכתבו, ונבקש מחבריהם לציין את ההבדלים הבולטים בין השניים.

נדון:

• מדוע השומר איננו מביע את חששותיו בגלוי, ואנו נאלצים להבין אותן ‘מבין השורות’?
• איך אתה היית כותב- אילו היה עליך לכתוב שיר שבח לעמק יזרעאל, איזו שעה ביום הייתה לדעתך היפה ביותר לעשות זאת?
• מדוע בחר המשורר לשיר אודות עמק יזרעאל  דווקא מן הזווית האפילה של השומר בלילה?

נסכם:אנו מבינים את חששות השומר מבין השורות משום שהעמידה על המשמר יש בה אחריות כבידה, וכמו הורה המרגיע את ילדו ‘נומה עמק’, הוא נוטה להסתיר מילדו ולעתים גם מעצמו את המצב השברירי בו הוא באמת מצוי. אלתרמן מתאר את המצב של חוסר ביטחון ששרר לפני קום המדינה. השלטון העיקרי מצוי בידיו של המנדט הבריטי, והיוזמה- בידיהם של הפורעים הערבים. אמנם עמק יזרעאל זוכה לתחייה ע”י בני הקיבוצים, אולם המצב רחוק מלהיות מרגיע ומניח את הדעת.

ניתן להרחיב ולהעמיק על ידי השוואה בין מנוחת העמל החילונית לעומת מנוחת השבת הדתית.

נראה כי אלתרמן מבקש לעמת בין מנוחת העמל המתבטאת בסוף יומו של עבודה מפרכת בעמק, לבין מנוחת השבת המזוהה עם המן היורד משמים [כך בשמות טז’, כח’-לו’]. ‘באה מנוחה ליגע’, אינה אלא לשונו של רש”י בבראשית ב’ ב’: באה שבת, באה מנוחה [אין זו לשון המדרש שלפנינו…]. ‘טל מלמטה ולבנה מעל’- כך בשירו של אלתרמן נעטפים שדות התבואה של עמק יזרעאל, לעומת המן [הלבן]: “כתיב ותעל שכבת הטל וכתיב וברדת הטל טל מלמעלה וטל מלמטה ודומה כמי שמונח בקופסא” (ילקוט שמעוני שמות – פרק טז – רמז רס). אנו לך משמרת – בשונה מן המן היורד משמים  ומושם בצנצנת ל’משמרת’ [שמות סוף פרק טז’], אנו אלה השומרים בגופינו על מזון הארץ. דא עקא, השומר האנושי, בשונה מישראל במדבר הנתונים לשמירה האלקית, מצוי בחשש מתמיד, ואינו זוכה למנוחה הקלאסית המאפיינת את שומרי השבת.

נראה קטע קצר מתוך הסרט ‘לחיים חדשים’ המתאר את בני הקיבוץ בחדר האוכל מזמרים חלק מן השיר. (סרט תעמולה שנעשה ע”י אנשי היישוב היהודי במטרה לעודד עלייה בשנות השלושים).

• מדוע הוסר הבית השלישי מן השיר, ואיזה רושם הדבר אמור לתת לצופה?
• מדוע הבמאית בחרה להסתיר את המרכיב הקשה שבשיר?
• מתי גם אני באופן אישי נוטה להציג מצג שווא של מצבי האמיתי?

מעניין לראות שהבמאית ניסתה לעודד עליה ולא להפגיש עם הקושי. הסתרת הבית השלישי הקשה שבשיר מייצרת שיר שיש בו עליזות וטשטוש הקושי המסתתר. היא מנסה לתת חזות ש’הכל בסדר’.

נניח בפני התלמידים ציורים של מספר אימוג’ים. נבקש מכל תלמיד לבחור אימוג’י אחד בו הוא השתמש בעבר ולצייר אותו, כאשר זה עמד בניגוד למה שהרגיש באותו הרגע. נעמוד על כך שאימוג’ים רבים משקפים חוסר מורכבות, אלא רגש אחד בלבד שממילא לא מעביר את התמונה השלמה. נכתוב מתחת לאימוג’י שתי שורות: שורה אחת תתאר את הטקסט שאני שולח, ושנייה את ההרגשה האמיתית שלי באותו הרגע.

• מדוע העדפתי להעמיד פנים?
• האם יש מצבים בהם הדבר משרת אותי והדבר ראוי?
• האם יש זמנים שדווקא חוסר היכולת שלי לבטא חולשה עשוי גם לפגוע בי?

נציין לסיום כי יש הטוענים באתרים שונים [ראה הפורום לשירת אלתרמן] שהבית השלישי הוא תוספת מאוחרת, ונוסף ע”י אלתרמן בתגובה להירצחו של השומר משה רוזנפלד סמוך להר הגלבוע בקיץ 1935. תיאוריה זו נראית מופרכת שכן ביצועים של השיר על כל שלושת בתיו הושמעו בחו”ל במהלך 1935 [נראה שעוד לפני נפילתו של משה רוזנפלד]. עדויות יש מפי שחקנים בסרט שהבית השלישי הושמט מן השיר. מעבר לכך, השיר הופך דו-ממדי עד מאד ללא הבית השלישי, דבר שאינו מאפיין את שירת אלתרמן.