נפרוש במרחב ציטוטים הנוגעים לשאלות, ציטוט על כל דף (נבחר ציטוטים מתוך המאגר, על פי היכרותנו את הכיתה). נחלק לתלמידים מדבקות ונבקש מהם לעבור בין הציטוטים. על כל ציטוט אליו יתחברו הם יתבקשו להדביק מדבקה על הדף.

ציטוטים לדוגמה:

• “רֵד לְעֹמֶק שְׁאֵלוֹת – וְתַגְבִּיהַּ לַעֲלוֹת!” (חנניה רייכמן)
• “ילד המציג שאלה, זה קולו של העולם החפץ להשתפר.” (טריסטאן ברנאר)
• “מי שמתבייש לשאול, מאבד את דרכו.” (פתגם אינדונזי)
• “יש לשפוט אדם לפי השאלות שלו, לא לפי התשובות שלו.” (וולטיר)
• “אמא שלי הפכה אותי למדען בלי שהתכוונה לכך בכלל. כל האימהות היהודיות בברוקלין נהגו לשאול את הבן שלהן: ‘נו למדת משהו בבית ספר היום?’, אבל לא אמא שלי. היא תמיד שאלה אותי שאלה אחרת: “איזי, שאלת שאלה טובה היום?’ ההבדל הזה הוא שהפך אותי למדען.” (איזידור רבי, זוכה פרס נובל)
• “הטובה שבמידות האדם – שיהיה שואל.” (רבי שלמה אבן גבירול)
• “הדבר החשוב ביותר הוא לא להפסיק לשאול” (אלברט איינשטיין)
• “לא הביישן למד.” (מסכת אבות פרק ב’ משנה ה’)
• “התשובה היא ארעית. השאלה היא נצחית.” (קרל פופר)

לאחר שהתלמידים יחזרו למקומותיהם, נשאל אותם:

1. מה משותף לכל הציטוטים?
2. לאיזה ציטוטים התחברתם? מדוע?

מטרת פעילות זו היא להציג בפני הילדים משמעויות שונות שיש לשאלות. בפתיחה זו אנו רוצים להראות לתלמידים כי שאלות אינן סתמיות, אלא טעונות חשיבות ומטרות מקדמות.

נספר לתלמידים שכעת נציג בפניהם תמונה הקשורה לנחמה ליבוביץ’ והם יתבקשו לשאול עליה שאלות.

נראה לתלמידים את התמונה הבאה המופיעה כאן בקישור, (בעמוד שש). נזמין את התלמידים להתבונן בתמונה, לתאר מה רואים, ולחשוב אלו שאלות התמונה הזו מעלה. 

נשמע מספר שאלות נבחרות.

אם השאלות הבאות לא נשאלו ונכתבו, נוסיף גם אותן:

• אילו מסמכים נמצאים על המדפים מאחורי נחמה?
• מה ניתן ללמוד על נחמה מהעובדה שלצידה אישה מבוגרת וילד?

הערה למורה: מומלץ להתנסות קודם בתרגיל בעצמך, ולראות אילו שאלות עולות מהתבוננות בתמונה. 

אם הזמן העומד לרשותנו מאפשר, נכתוב את השאלות הנבחרות על פלקטים ואותם נתלה על הקיר. התלמידים ילכו בין הפלקטים, יציעו תשובות לשאלות המופיעות בהם ויכתבו אותן מסביב לשאלה.

אם אין ברשותנו זמן רב, נבקש ממספר תלמידים להציג את שאלותיהם ושאר התלמידים בכיתה יוכלו להציע תשובות אפשריות. 

לאחר שנעבור על תשובות התלמידים לשאלות שהועלו, נחלק להם טקסט השופך אור על האיור ומתאר את צורת ההוראה הייחודית של נחמה.

בסיום שנת הלימודים, הרגישו תלמידותיה של נחמה שהן לא למדו ממנה מספיק. נחמה חשבה על רעיון, כיצד תוכל להמשיך וללמד אותן גם כאשר תהיה רחוקה מהן.

לאחר מספר שבועות קיבלו תלמידותיה של נחמה מעטפות בתיבות הדואר האישיות שלהן. כל אחת מהן קיבלה מכתב אישי מנחמה. התלמידות הנרגשות פתחו את המעטפה ומצאו בתוכה דף ובו רשימת שאלות על פרשת השבוע. חלק מן התלמידות ציפה למצוא דף תשובות נלווה, אך לשווא. נחמה שלחה להן רק שאלות ואילו את התשובות הן התבקשו למצוא.

“נחמה כותבת עבורנו את השאלות, אך אנו נדרשות לחשוב ולהתאמץ כדי לענות עליהן בעצמנו”, אמרה אחת התלמידות. “זוהי שיטה אופיינית לנחמה!”

התלמידות לקחו עמן את דפי השאלות, פתחו את החומשים וניסחו תשובות, אותן שלחו לנחמה. בתגובה, שלחה להן נחמה משוב על שכתבו. על רוב התשובות שהציעו ענתה במילים קצרות, כגון “טוב מאוד” ו”לא נכון”, אך לעיתים הייתה משיבה בהערות ארוכות.

את רשימת השאלות, שזכתה לכינוי “גיליונות”, שיגרה נחמה בהתחלה לתלמידותיה בלבד, אולם השמועה עליהן נפוצה במהירות ואנשים רבים ביקשו מנחמה שתשלח גם להן את הגיליונות. בתוך שנתיים נפוצו הגיליונות ביותר משלוש מאות עותקים. אנשים מכל סוגי האוכלוסייה ביקשו להצטרף ללימוד השבועי עם נחמה, הם שלחו לה תשובות על שאלותיה והיא הייתה משיבה להם בשבוע שלאחר מכן.

(הקטע מעובד על פי הספר “מורה בחסד” מאת נעם ושירה ונגרובר ויאיר ביטון).

התלמידים יתבקשו לעבור על השאלות שנבחרו ונכתבו בפלקטים ויראו על מה מהן הם יכולים לענות כעת באופן מדויק.

בשלב הבא, נפתח דיון ובו נשאל:

• מדוע נחמה לימדה את תלמידיה באמצעות שאלות ולא באמצעות דרשות?
• כיצד, לדעתכם, משפיעה שאילת שאלות על הלמידה?

אמנם השאלה השנייה היא שאלת השערה, שבה התלמידים מחווים את דעתם על פי הבנתם, אמנם המורה יוכל לסכם לתלמידים על שאילת שאלות ככלי המקדם את הלמידה (ניתן ללמוד על כך במאמרים “הפדגוגיה של השאילה” מאת פרופ’ יורם הרפז ו“שאילת שאלות בכיתה” של מאיה בוזו-שוורץ).

• אאפשרות ראשונה:
• באפשרות שנייה:

פתחנו את השיעור בחשיפה למשמעותן של השאלות דרך ציטוטים. מן הפתיחה עברנו להתנסות בשאלת שאלות על תמונה ובניסיון להציע להן תשובות. לאחר מכן, הכרנו את שיטת ההוראה של נחמה ליבוביץ’ למאות תלמידיה באמצעות מפעל הגיליונות והצגת שאלות, ולבסוף התנסינו בהטמעת שאילת השאלות בתוך תחומי הידע הרלוונטיים לנו.