ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נציג תמונה עם בעיה לכיתה ונבקש מהתלמידים לזהות את הבעיה בתמונה.
כשיש לנו בעיה שאנחנו לא מבינים איך לפתור אותה זה לרוב מעורר בנו תחושות לא טובות של חשש ולחץ אולי אפילו פחד, או כעס. הרבה פעמים זה מטריד אותנו ויושב לנו בראש ולא מרפה עד שנמצא פתרון, תחושה חונקת ומלחיצה.
נכתוב על הלוח, ונסביר במילים שלנו:
נדגיש את המילה מצור בתוך המשפט, ונבקש מהתלמידים לכתוב במחברות שלהם מילים שמתחבאות בתוך המילה “מצור” (מילים שאפשר ליצור מתוך אותיות המילה מצור – בלי להפוך את סדר האותיות, אך ניתן להשמיט חלק מהאותיות).
נאסוף ללוח את המילים שהם כתבו ונעמוד יחד על משמעותה של כל מילה. את המילים הלא מובנות נשלח אותם לחפש במילון (לחלקן יש יותר ממשמעות אחת רלוונטית):
צר – מקום צר וקטן, צפוף. או צר במשמעות של אויב. מצר – מצטער ומצר – מעבר צר, או מצוקה (מן המצר קראתי יה), או גבול וקצה של משהו. צור – אבן צור שממנה מדליקים אש.
תושבי ירושלים היו בבעיה מאוד רצינית שהם לא ידעו כיצד יצליחו לפתור אותה – הם היו במצור וחסר להם אוכל ומים, האויבים הקיפו את עירם והם לא יכלו להיכנס או לצאת.
מצב כזה של משבר ומצוקה יכול פעמים רבות לעורר חילוקי דעות ומריבות, לחץ רב ומתח שמוביל לא פעם להתפרצויות וקושי זה עם זה. במצבים כאלה ניתן אפשר להתפלל לה’, אפשר לנסות להילחם באויבים, או לשתף איתם פעולה ועוד רעיונות יצירתיים רבים…
מדרשים רבים מספרים לנו שבירושלים באותה תקופה היו הרבה מריבות בתוך העם ושאנשים לא התייחסו יפה אחד לשני – הם זלזלו, פגעו והעליבו זה את זה. אבל מצב של משבר ומצוקה יכול להיות גם הזדמנות. הזדמנות לתקן, הזדמנות להתקרב – לעזור ולתמוך אחד בשני, הזדמנות לגדול ולגלות דרכים חדשות לפתרונות, כפי שניתן לראות במדרש הבא:
את המדרש הבא נלמד בחברותות (לימוד של עד 10 דק’):
נבקש מכל חברותא לכתוב תרחיש דמיוני בו אנשי ירושלים בוחרים במצור להתמקד בתיקון מעשיהם ולא בקושי הרב במצור: תארו מה הם עושים, כיצד הם מרגישים ומה קורה בעקבות כך… (מומלץ לכתוב מנקודת המבט של אחת הדמויות מירושלים- ילד/ה, אמא, אבא, מנהיג, קבצן או כל רעיון יצירתי אחר).
נתאסף חזרה למליאה הכיתתית ונאסוף בקצרה את התשובות שלהם לשאלות. נציע לתלמידים לשתף במה שכתבו.
נשרטט על הלוח תרשים פשוט בעזרת התלמידים: נכתוב את הכותרת על הלוח (“מצור – מצב של קושי ומשבר”) ונשאל:
המדרש מסביר לנו שישנן סתי דרכים להתמודדות: הראשונה היא התחפרות בקושי ובעצב, דרך המובילה למריבות והאשמות. והשניה היא נקיטת פעולה למען תיקון ושיפור המצב.
נבקש מכל תלמיד לכתוב על פתק תיאור של סיטואציה אחת של קושי או מריבה בצורה כמה שיותר מידעית ללא רגשות, תחושות או שיפוטיות. (למשל: חיים ואבי רצו מאוד שניהם לשחק בכדור הכתום הקופצני שהביא אבנר לכיתה. הם רבו מי ישחק בו ראשון… או: מבחן בחשבון שלא הצלחתי בו, וכד’.) נאסוף את כל הפתקים לתוך כובע או כל מיכל איסוף אחר ונערבב.
בכל פעם נזמין שני תלמידים שיציגו את הסיטואציה שנשלוף מהכובע. נבקש מהתלמידים להציע דרכי פעולה שונות לפתרון המריבה, אותן יציגו השחקנים. נבקש מהתלמידים להתייחס בהצעות שלהם לדרכי ההתמודדות שכתבנו על הלוח ולהציג גם את התוצאות שאליהן מובילה כל הצעה. נציג כך מספר סיטואציות של מריבות ופתרונות שונים.
השולחן ערוך מתייחס למה שדיברנו פה בהקשר לצום של עשרה בטבת, ולכלל הצומות.
נכתוב על הלוח ונחלק לתלמידים את המשך דבריו של השולחן ערוך: (בלי למחוק את התרשים).
נבקש מנציג לסמן על הלוח בצבע אחד את הקושי שמזכיר שו”ע בדבריו.
נבקש מתלמיד נוסף לסמן בצבע אחר את מטרת הצום.
אנחנו רואים שבכל הדורות עם ישראל התמודד עם קשיים ועם מריבות וחטאים, ואפילו אנחנו לפעמים “חוטאים” במריבות או אפילו מעליבים חברים… אבל השולחן ערוך מספר דבר משמח: יש לנו הזדמנות לתקן. בתוך ההתמודדות עם הקושי או המריבה יש לנו בחירה כיצד לפעול: האם אנחנו שוקעים בתוך הקושי שלנו, מאשימים אחרים ורבים, או שאנחנו בוחרים בהזדמנות להשתפר ולתקן את המצב. צום עשרה בטבת מזכיר לנו את האפשרות לתיקון ולהשתפרות, דווקא מתוך הקושי. על ידי כך שנרבה במעשים טובים ובאהבה אחד כלפי השני נוכל להפוך את היום יום שלנו לטוב יותר, וגם לקחת חלק בתיקון של כלל העם ולקרב את ביאת הגאולה ובניין בית המקדש.
נחלק לכל תלמיד חתיכת בריסטול קטנה לבנה (רבע של שמינית בריסטול). נבקש מהתלמידים למרוח על כל הבריסטול פלסטלינה שחורה, ולחשוב תוך כדי על קושי מסוים שהם מתמודדים איתו בחיים שלהם. (או התמודדו בעבר).
לאחר שיסיימו, נבקש מהם לחרוט בפלסטלינה (בעזרת עיפרון או קיסם) דבר אחד קטן שהם בוחרים לעשות על מנת לשפר ולתקן את המצב. נראה כיצד על ידי הפעולה של החריטה מתגלה החלק הלבן של הבריסטול שמאיר את התיקון בתוך הקושי.
פתחנו בבעיה ודרכי התמודדות. ראינו שעמ”י היה נתון בבעיה בזמן המצור ושהיו דרכים שונות להתמודד איתה. אחת הדרכים ששולחן ערוך מלמד אותנו לנקוט בה היא האמונה והרצון לתקן ולשפר את המצב. סיימנו ביצירה עם מחשבה על קושי שאכל אחד מאיתנו מתמודד איתו ואיך ניתן לתקן אותו.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא