על מנת לפתוח את השיעור ולתת לתלמידים קצת להניע בתוכם מחשבות והרגשות ביחס לנושא בו נבקש לדון, נזרוק לחלל האוויר של הכיתה את המילים “מנוחת שבת” ונבקש מכל אחד לומר משהו שעובר לו בלב או בראש כאשר הוא שומע את המילה הזו.
ניתן לצייר שמש אסוציאציות על הלוח, ואז לנסות לחלק את הדברים שעלו לנושאים או לקטגוריות שונות ( למשל – פיזי / רוחני).
ניתן לכל אחד מהתלמידים לו”ז ריק של השבת ונבקש ממנו למלא לעצמו את האופן בו הוא ממלא בדרך כלל את שעותיה של השבת: מתי הוא ישן, מתי אוכל, מתי קורא ספר, מתי הולך לסניף וכו’ וכו’.. נבקש מחלק מהתלמידים להציג בפני הכיתה כולה את מד הלו”ז שיצרו ונבחן ביחד (בעדינות..) כיצד בנויה מנוחת השבת של התלמידים שהסכימו לחשוף בפני כולם את השבת שלהם. כמה זמן נשאר למנוחה? האם היינו רוצים לשנות משהו בלו”ז שלנו?
נפתח בהקדמה לנושא בו נעסוק בשיעור: הרצון של כולנו לנוח בתוך מרוץ החיים המטורף של התרבות המודרנית בה אנחנו חיים, הפך את השבת לסמל ונקודת אחיזה שקל לדבר עליה, לרצות בה ולהבין את הצורך שבה בתוך המרחב התרבותי בו אנחנו חיים. ובכל זאת נראה שהשבת רוצה להגיד משהו עמוק יותר מאשר: “קחו רגע פסק זמן מהמרתון בו אתם חיים ושבו קצת בשקט עם עצמכם, המשפחה והחברים”. השבת מזמינה אותנו למנוחה קדושה, כזו המחברת את האדם אל הקב”ה ואל השאיפות הרוחניות החבויות בו. כעת ננסה להתבונן במשמעותה של מנוחה כזו.
בשלב זה של השיעור נבקש בעזרת שירי שבת לנסות ולהבין כיצד אמורה להיראות מנוחת השבת ואיזה אופי אנחנו אמורים לצקת לתוכה. כפי שנראה שירי שבת מכילים בתוכם מגוון ולכן נוכל בהמשך לפתח את הדיון לכמה כיוונים. את השלב הזה ניתן לעשות בקבוצות, כאשר כל קבוצה מקבלת את אחד השירים ומנסה לנתח את אופי השבת שעולה ממנו ולאחר מכן אוספת את הדברים מול הכיתה כולה או לחילופין לשמוע יחד כל הכיתה כמה מהשירים ולבקש מכל אחד לכתוב לעצמו מה עולה מכל שיר ואח”כ לדון בדברים בפורום הכיתתי. להלן קישור לביצוע מיוטיוב של כל אחד מהשירים שאנחנו מציעים לעסוק בהם. בסוף הקובץ מופיעות המילים של השירים, אם כי כדאי פשוט להביא לכיתה מספר זמירונים של שבת ולתת לתלמידים למצוא את המילים בתוכם. במידה והתלמידים לא מכירים את כל השירים, זו הזדמנות טובה לבחור מה ואיך ללמד או לבחור רק את השירים המוכרים להם. כמובן שניתן לבצע את ההצעה שבתרגיל זה גם ללא היכרות עם השיר עצמו אלא תוך התבוננות במילים שהשיר מציע.
נבקש מהתלמידים לנתח את האופי של מנוחת השבת כפי שעולה מתוך זמירות השבת. כמו שנוכל לראות חלק מהשירים מתמקדים במנוחה הרוחנית והמהותית שמזמינה השבת וחלק מהשירים עוסקים גם בהיבטים הטכניים של מנוחה זו: שינה, בשר ודגים. לאחר שנציב את שני הקצוות של ביטויי המנוחה, נדון עם התלמידים ביחס בין שני קצוות אלו וכיצד אמורה להיראות שבת מנוחה באופן האידיאלי.
נמשיך ללימוד משותף: נביא אל הכיתה את החלק המרכזי של תפילת שמונה עשרה במנחה בשבת שעוסק לא מעט במושג מנוחה. נבקש מכל אחד מהתלמידים לבחור מילה או שתיים מתוך התפילה שנוגעות בו ולהסביר מדוע בחר דווקא אותן. לאחר שנערוך סבב כזה, נלמד יחד את התפילה שמגדירה את אופיו של יום השבת כיום של מנוחה, אך ככזו שמגיעה מאת ה’ וממילא צריכה להיות גם מופנית ומקדשת את שמו.
נביא לכיתה חומרי יצירה שונים ונבקש מכל תלמיד ליצור את אחד מהכלים מהסמלים את השבת: פמוטים, גביע של קידוש, כיסוי לחלות, מגש לחלות וכדומה באופן שתהיה בו תזכורת לכך שאת מנוחת השבת צריך לשייך ולקשר לעבודת ה’ שלנו. במידה ותהיה היענות מצד התלמידים, כדאי בסופה של היצירה לבקש מכל אחד לשתף במה שיצר.
בשלב זה נעלה את נושא השביתה ממלאכה במובן הטכנולוגי שמקיף את החיים של כולנו כיום. הפרידה מהטלוויזיה, מהמחשב ומהפלאפון למשך יום – מעניקה גם היא משהו משחרר ומאפשר נגיעה בעולם של רוח. נבחן עם התלמידים את היחס שלהם לאלמנט זה של השבת וננסה להבין יחד איתם את התועלת וההזמנה הגדולה שבו. ניתן לתלמידים לחבר בית חדש לאחד מהשירים, שיעסוק ויציף את ההיבט הזה של השבת בעולם המודרני.
לחילופין ניתן להנחות לכתוב פיוט שלם המבוסס על “לו”ז השבת שלי” מפעילות הפתיחה, ומתאר את העונג שלי בשבת או את הדברים שמהם מורכבת השבת שלי. כמובן שניתן להתבסס על מבנה של אחד הפיוטים המוכרים ולשנות חלק ממילותיו.
בשיעור עסקנו במנוחת השבת – העלינו את הסוגים השונים של מנוחה בשבת והבחננו בין מנוחה פיזית למנוחה רוחנית. כתבנו את לו”ז השבת שלנו והתבוננו במקום של המנוחה בתוכו. למדנו מגוון של שירי שבת ואת המילים מתפילת מנחה של שבת וראינו את הביטויים השונים של המנוחה בתוכם. לסיום עסקנו ביצירה / בכתיבת שיר המבטאים את מנוחת השבת שלנו.
העיסוק במנוחה עוזר לבחון את המקום של המנוחה בחיינו, ואת המקום שהיינו רוצים להעניק לה. לסיום ניתן להשתמש במתודה קצרה להדגמת העניין:
נשרטט על רצפת הכיתה ציר דמיוני – בקצהו האחד “ללא מנוחה כלל”, ובקצהו השני “רק מנוחה”. נבקש מהמשתתפים לקום ולמקם כל אחד את עצמו על הציר בהתאם לכמות המנוחה שלו בשבת. נחכה שכולם יתמקמו על הציר. כעת, נבקש מכל אחד למקם את עצמו איפה שהיה רוצה להיות – יותר מנוחה? פחות מנוחה? להישאר באותו מקום? ניתן לכל אחד להתמקם בהתאם.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא