הקדמה למורה: במדרש זה מועלים מספר נושאים-

• היכולת למחול, לסלוח. להתגמש.
• הכרה בחטא ובקשת סליחה.
• “דרך ארץ קדמה לתורה”- היחס בין לימוד תורה לקיום מצוות של בן אדם לחברו.
• יחסו של אדם בעל מעמד לפחותים ממנו.

במהלך השיעור בו נלמד את המדרש, ננסה להתעכב ולהפנים את ריבוי המסרים, הגלויים והסמויים, העולים מהמדרש ונקשר אותם למציאות ימינו ולעולמנו הפנימי. המהלך מותאם למספר שיעורים, הוא רחב וכולל הרבה מתודות ונקודות להדגשה במדרש.

חשוב שבמהלך השיעור לא תהיה גלישה חלילה לביקורת כלפי תלמידי חכמים על ניתוקם וריחוקם מהעם, או על התנשאות מהעם וכדומה. המדרש במהותו מתהפך ומציג את גודלה של התשובה בסיטואציה של חטא של תלמיד חכם גדול, ואת המסר הזה ראוי להדגיש.

פתיחה

• מהן התכונות שצריכות להיות למנהיג ציבור?

אפשר למקד את השאלה ברב קהילה ואז לכוון את התלמידים לפני שהם עונים לשאלה זו, שידמיינו את רב הקהילה/ היישוב/ בית הכנסת שלהם, מול עיניהם- ומתוך כך יענו. רצוי לכתוב את דברי התלמידים בצד הלוח.

לפני לימוד מעמיק, נציג בפני התלמידים את הפתגמים הבאים ממסכת אבות ונבקש מהם להצמיד כל פתגם לשורה המתאימה לו במדרש:

• “חכמים, היזהרו בדבריכם”
• “אל תהי בז לכל אדם”
• “המלבין פני חברו ברבים, אין לו חלק לעולם הבא”
• “ומודה על האמת”

נקרא את המדרש יחד פעם ראשונה-

תלמוד בבלי תענית דף כ עמוד א – עמוד ב:
מעשה שבא רבי אלעזר ברבי שמעון ממגדל גדור מבית רבו,
והיה רכוב על חמור ומטייל על שפת נהר, ושמח שמחה גדולה,
והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה.
נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר.
אמר לו: שלום עליך רבי! ולא החזיר לו.
אמר לו: ריקה, כמה מכוער אותו האיש! שמא כל בני עירך מכוערין כמותך?
אמר לו: איני יודע, אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית.
כיון שידע בעצמו שחטא ירד מן החמור ונשתטח לפניו, ואמר לו: נעניתי לך, מחול לי!
אמר לו: איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית.
היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו.
יצאו בני עירו לקראתו, והיו אומרים לו: שלום עליך רבי רבי, מורי מורי!
אמר להם: למי אתם קורין רבי רבי?
אמרו לו: לזה שמטייל אחריך.
אמר להם: אם זה רבי, אל ירבו כמותו בישראל.
אמרו לו: מפני מה?
אמר להם: כך וכך עשה לי.
אמרו לו: אף על פי כן, מחול לו, שאדם גדול בתורה הוא.
אמר להם: בשבילכם הריני מוחל לו. ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן.
מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש: “לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז”.

נבקש מהתלמידים לקרוא את המדרש שוב, ובקריאה השניה לסמן מילים שבאות לרמוז על כפל משמעות. (מילים שיש להן משמעות סמויה/ אחרת/ רובד פשוט ורובד עמוק וכדומה.)

כעת אפשר לעבור עם התלמידים ביחד על המדרש, ולנסות להבין את הרבדים העמוקים הנרמזים מאחורי המילים השונות:

מגדל גדור: ר’ אלעזר לומד תורה במגדל – מקום גבוה, מתנשא, וגם מגודר- סגור- לא כל אחד יכול להיכנס. מה זה מרמז על לימוד התורה שלו?

חמור- חומריות. בנוסף- הוא יושב למעלה, ומשוחח עם ההלך ממבט עליון ולא בגובה העיניים.

מטייל- למה הוא לא ממהר לחזור לבית מדרשו שבעיר? האם יש פה רמז לביטול תורה?

מכוער ביותר– הדגשה. כנראה שהוא באמת היה מכוער. זו לא שפיטה לא נכונה או מוגזמת.

ריקא- כלי ריק. האם החיצוניות מעידה על הפנימיות?

שמא כל בני עירך- הכללה. אם אחד מכוער, זה אומר שכולם מכוערים? אם אחד חוטא, זה אומר שכולם חוטאים? (יש לשים לב שרק בשלב זה המכוער מגיב- הוא לא הגיב לפגיעה האישית בו, אלא הוא מגיב לאחר שהרב עשה הכללה, שפוגעת בציבור שלם)

אומן- כינוי לקב”ה. פניה עקיפה.

כלי-כלי קיבול. גם למכוער יש יכולת הכלה של דברים טובים. הרב חושב שמכוער בחיצוניות, יכול להכיל רק כיעור בפנימיות.

ירד מן החמור- מה הרב הבין? למה הוא יורד עכשיו מהחמור? אולי כי הוא מבין שחטא בחומריות? בהתנשאות? בהכללה לא נכונה מחיצוניות על פנימיות ומיחיד על רבים?

נשתטח-מרכין עצמו מתחת למכוער. הוא מבין שחטא- הוא לא מסתפק בדיבור בגובה העיניים, אלא מנמיך עצמו.

יצאו בני עירו לקראתו-בשלב של “היה מטייל אחריו”- לא ברור לקורא מי טייל אחרי מי. אך בשורה זו אנו לומדים שככל הנראה ר’ אלעזר הוא הרב של העיר. זה מעורר שאלות: למה הוא הולך ללמוד תורה מחוץ לעירו שלו? מסתבר שהוא רב של עיר, רב מכובד, אך גם נגזר מכך שהוא פגע בכל בני העיר שהוא הרב שלה.

רבי- אל ירבו- משחק לשון. המכוער רומז פה לשאלה- מה המשמעות של רב? ליצור מריבה?

מיד- ר’ אלעזר מבין את הטעות כבר ברגע שירד מהחמור. פה הוא מיישם את הדברים עליהם הוא מתחרט בפועל- הוא חוזר ללמד בבית המדרש שלו, בעירו. היציאה ללמוד תורה ב”מגדל גדר” היא אולי זו שהובילה לכל ההתנהגות השלילית שלו. הוא עושה תשובה.

משחק תפקידים:

ניתן לתלמידים להקריא ולהמחיז את המדרש. לשם כך יש צורך ב”שחקנים” הבאים: ר’ אלעזר. המכוער. קריין ובני העיר.

במשחק תפקידים הסיטואציה של הטיול- העליות (על החמור) והירידות (השתטחות) יהיו בולטות ומורגשות. השינויים הפיזיים הללו מדגישים את רגע המהפך בסיפור. ומכאן אפשר לצאת ולדון במבנה הסיפור-

מבנה הסיפור הקצר:

חלוקת הסיפור- יש לשים לב שבסיפור זה ההסתבכות מגיעה אחרי השיא:

שורות 1-3: פתיחה. אקספוזיציה.

שורות 4-5: מפנה.

שורות 6-8: שיא.

שורות 9-19: הסתבכות.

שורה 20: התרה.

שורות 21-22: סיום. מסר.

• מי הדמויות המדברות בחלק הראשון (שורות 1-8) ומי בחלק השני (שורות 9-19)?
• אל מי נתונה אהדת הקוראים בכל חלק? מה גורם לשינוי?
• דיון במסר של המדרש: “לעולם יהא אדם רך כקנה, ואל יהא קשה כארז”
• למה דרש ר’ אלעזר דווקא מסר זה?
• מי הקנה במדרש, ומי הארז?

נערוך תרגיל כתיבה-

• מה לדעתכם צריך להיות המסר המרכזי לסיפור זה? כיתבו מסר אחר לסיפור. (יתכן שהתלמידים יחזרו למשפטים מפרקי אבות שהוזכרו בתחילת הסיפור)
• היכן בחיים שלך היית בסיטואציה בה מסר זה נגע בך? תאר את הדברים.

אופציה נוספת לתרגיל כתיבה:

• תאר סיטואציה בה הייתה קשה כארז. אילו היית רך כקנה, איך היית צריך לנהוג?

או-

• מתי היה מצב בו היו רכים/ קשים כלפיך? או- מתי היית עד למציאות כזו?

מי שמוכן לשתף בדברים שכתב. רצוי לשאול אילו רגשות צפו בעת ההיזכרות וכתיבת הדברים.

הערה: בכיתות בהן ישנם מצבים שכיחים של תלמידים הפוגעים בחבריהם לכיתה, אפשר ברגישות לעלות את הנושא לדיון דרך מסר הסיפור: מה הרווח שיהיה לכולנו, כבודדים וכקבוצה/ כיתה, אם נהיה רכים כקנה ולא קשים כארז?

נחזור לפתיחת השיעור: נתבונן בתכונות שכתבנו, שראוי שיהיו למנהיג ציבור. ונשלא-

• האם מספיק שיהיו לו תכונות אלה או שחשוב גם איך הוא משתמש בהן?

פתחנו את השיעור בדיון קצר על התכונות הראויות שיהיו למנהיג. לאחר מכן, בקריאה ראשונה של המדרש התבקשו התלמידים להצמיד פתגמים ממסכת אבות למדרש, ובקריאה שנייה התבקשו למצוא מילים עם כפל משמעות. לאחר מכן העמקנו במדרש, למדנו את הסמלים, המוטיבים והרעיונות שבמדרש, המחזנו את הסיפור ובאמצעות כך עמדנו על מבנה הסיפור הקצר והשינויים העלילתיים שבסיפור. לבסוף דנו במסר של הסיפור- לעולם יהא אדם רך כקנה ולא קשה כארז, ושאלנו- מי הרך ומי הקשה בסיפור? את השיעור סגרנו בתרגיל כתיבה העוסק במסר של הסיפור ובחזרה לשאלה איתה פתחנו את השיעור.