ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

רבן גמליאל ור’ יהושע – חלק א’

  • רוני אלדד
  • , צוות לב לדעת
רוני אלדדצוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
רבן גמליאל ור’ יהושע – חלק א’
לב השיעור
פתיחה
מפגש
לימוד - ר' יהושוע ורבן גמליאל
התבוננות
דיון - עמידה ממושכת
הפנמה
אסיף
שאלת סמכותם של חכמים וכבודם עומדת במרכזו של סיפורם הארוך של ר' יהושע ורבן גמליאל. מערכת היחסים בין השניים רצופה מתחים קשים, ונדמה שהפעם היא סבוכה מתמיד. לאור הסיפור הארוך שלפנינו, נבקש לצלול יחד לעולמה של כל דמות, למניעיה ולתפיסת עולמה, ולדון יחד כיצד נכון היה לנהוג, תוך שאיפה להזדהות,לפתח עין טובה, ותפיסה מורכבת של ההתרחשות כולה.
לב השיעור: למה רבן גמליאל כעס?
פתיחה: ציור - כבוד

נחלק לתלמידים דפים, עליהם מופיעים קווי מתאר של דמות חסרת אפיונים מיוחדים.

נכתוב על הלוח את המלה “כבוד” ונבקש מהם לצייר לדמות שקבלו סממנים ומאפיינים שהולמים את המלה הזאת, כפי העולה בדעתם.

נתבונן היטב בסממנים שהוסיפו התלמידים לדמויותיהם.

בדיון שנערוך בכתה נתעכב על פרטים שונים העולים מהעבודות, ונשייך אותם למושגים גבוהים יותר, המרכיבים יחד את המושג כבוד. כך למשל, אם צוירו תכשיטים ובגדי מלוכה וכו’, נחפש יחד עם התלמידים ונרשום על הלוח את המונח הרלוונטי (הדר, פאר, הוד וכו’) המשיק ומוכל במושג הגדול “כבוד”. או למשל, אם צויר שרביט, או מטה, או חותמת, או כל דבר אחר הנוגע ליכולת להורות לאחרים, נכליל את כל הנ”ל תחת המושג סמכות. וכן הלאה.

בסוף התהליך, כשהמרכיבים והמופעים השונים של המונח “כבוד” יופיעו על הלוח, נשאל:

  • האם כבוד הוא בהכרח דבר טוב, לדעתכם?
  • האם כשציירתם את הדמות שלכם, עמד לנגד עיניכם מישהו חיובי, או שלילי, או גם וגם?

נדון על כך קצרות, ונזמין את התלמידים לשמוע סיפור ארוך ומלא תהפוכות, שנוגע גם במורכבות הזאת שעסקנו בה יחד.

מפגש: לימוד - ר' יהושוע ורבן גמליאל

נלמד יחד את הסיפור שמספרת לנו הגמרא  על ר’ יהושוע ורבן גמליאל. נקרא חלק ראשון מהסיפור בקול ונבקש מהתלמידים לסמן אצלם, (תוך כדי הקריאה), בעיגול מילים קשות.

נכין תרשים זרימה של עיקרי העלילה על הלוח:

פתיחה: תלמיד מעמת בין רבן גמליאל לר’ יהושע > רבן גמליאל מצער את ר’ יהושע > הקרע בשיאו: מחפשים מחליף לר”ג > רבי אלעזר בן עזריה מתייעץ באשתו > תחילת כהונתו של ר’ אלעזר > מחלוקת יהודה העמוני > ר”ג מפייס את ר’ יהושע > הדברים באים על מקומם.

מערכה ראשונה של הסיפור: איך  התחיל הכל?

ת”ר
 מעשה בתלמיד אחד שבא לפני ר’ יהושע א”ל תפלת ערבית רשות או חובה
אמר ליה רשות
בא לפני רבן גמליאל א”ל תפלת ערבית רשות או חובה
א”ל חובה
א”ל והלא ר’ יהושע אמר לי רשות
א”ל המתן עד שיכנסו בעלי תריסין לבית המדרש
כשנכנסו בעלי תריסין עמד השואל ושאל תפלת ערבית רשות או חובה
א”ל רבן גמליאל חובה
אמר להם רבן גמליאל לחכמים כלום יש אדם שחולק בדבר זה
 אמר ליה ר’ יהושע לאו
א”ל והלא משמך אמרו לי רשות
אמר ליה יהושע עמוד על רגליך ויעידו בך
עמד רבי יהושע על רגליו ואמר אלמלא אני חי והוא מת יכול החי להכחיש את המת ועכשיו שאני חי והוא חי היאך יכול החי להכחיש את החי
היה רבן גמליאל יושב ודורש ור’ יהושע עומד על רגליו עד שרננו כל העם ואמרו לחוצפית התורגמן עמוד ועמד אמרי עד כמה נצעריה וניזיל
 בר”ה אשתקד צעריה בבכורות במעשה דר’ צדוק צעריה הכא נמי צעריה תא ונעבריה

נקרא את הסיפור שנית, ובכל פעם שנגיע למילה קשה שתלמיד סימן אצלו, נבקש ממנו למחוא כף פעם אחת. נעצור עם כל מחיאת כף כזאת וננסה יחד לפענח אותה.

(זו הזדמנות טובה להדגים לתלמידים איך ניתן לעיתים לחשוף את משמעות המלה על סמך שורש, הקשר, אותיות מתחלפות בין עברית וארמית, ועוד… וכדאי לשהות ולהתעכב כאן, שכן ביתר חלקי האגדתא יתבקשו התלמידים לפענח בכוחות עצמם).

התבוננות: דיון - עמידה ממושכת

בסוף תהליך התרגום והפענוח המשותף, נקרא הכל שוב ברצף, עם תרגום. הפעם, נבקש מהתלמידים לעמוד כל זמן הקריאה, בזמן שהמורה יתמיד בישיבה ליד השולחן שלו:

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי רַ’ יְהוֹשֻׁעַ,
אָמַר לוֹ: רַבִּי, תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת אוֹ חוֹבָה?
אָמַר לוֹ: רְשׁוּת.
בָּא לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל,
אָמַר לוֹ: תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת אוֹ חוֹבָה?
אָמַר לוֹ: חוֹבָה.
אָמַר לוֹ: וַהֲלֹא רַ’ יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לִי רְשׁוּת!
אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ בַּעֲלֵי תְּרִיסִין לְבֵית הַמִּדְרָשׁ.
כְּשֶׁנִּכְנְסוּ בַּעֲלֵי תְּרִיסִין עָמַד הַשּׁוֹאֵל
וְשָׁאַל: “תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת אֹו חוֹבָה?”
אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: חוֹבָה.
אָמַר לָהֶם רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַחֲכָמִים: כְּלוּם יֵשׁ אָדָם שֶׁחוֹלֵק עָלַי בַּדָּבָר הַזֶּה?
אָמַר לוֹ רַ’ יְהוֹשֻׁעַ: לָאו.
אָמַר לוֹ: וַהֲלֹא מִשִּׁמְךָ אָמְרוּ לי רְשׁוּת?!
אָמַר לוֹ: יְהוֹשֻׁעַ, עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וְיָעִידוּ בְּךָ!
עָמַד רַ’ יְהוֹשֻׁעַ עַל רַגְלָיו וְאָמַר: אִלְמָלֵא אֲנִי חַי וְהוּא מֵת, יָכוֹל הַחַי לְהַכְחִישׁ אֶת הַמֵּת;
עַכְשָׁו שֶׁאֲנִי חַי וְהוּא חַי – הֵיאַךְ יָכוֹל הַחַי לְהַכְחִישׁ אֶת הַחַי?
הָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְרַ’ יְהוֹשֻׁעַ עוֹמֵד עַל רַגְלָיו,
עַד שֶׁרִנְּנוּ כָּל הָעָם
וְאָמְרוּ לְחֻצְפִּית הַמְּתֻרְגְּמָן: עֲמֹד! –
וְעָמַד.
אָמְרוּ לְרַ’ זִינוֹן הַחַזָּן: אֱמֹר!
הִתְחִיל וְאָמַר.
הִתְחִילו כָּל הָעָם וְעָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם
וְאָמְרוּ לוֹ: “כִּי עַל מִי לֹא עָבְרָה רָעָתְךָ תָּמִיד”
אָמְרוּ: עַד כַּמָּה יְהֵא זֶה הוֹלֵךְ וּמְצַעֲרוֹ?
אֶשְׁתָּקַד בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה צִעֲרוֹ, בִּבְכוֹרוֹת בְּמַעֲשֶׂה שֶׁל רַ’ צָדוֹק – צִעֲרוֹ,
וְאַף עַכְשָׁו צִעֲרוֹ, – בּוֹאוּ וְנַעֲבִירֶנּוּ!

נעצור כאן לפי שעה, על אף שהסיפור ממשיך עוד ועוד. נשאל את התלמידים, (שעדיין עומדים ליד שולחנותיהם):

  • אלו תחושות עלו בכם במהלך הקריאה?
  • נסו לדייק, מה חשבתם על כל דמות, והאם התחושות השתנו עם התפתחות הסיפור?
  • האם העמידה הממושכת עצמה מחוללת איזו תחושה אחרת בלב ובגוף?

נאסוף את תשובותיהם, ונסכם עד כה את הדברים.

הפנמה: כתיבה - דרך המבט של רבן גמליאל

אין ספק שהסיפור מתאר את הדברים באופן המצדד בר’ יהושע, וכי ההזדהות עמו קלה בהרבה. אבל כיוון שאנחנו מאמינים שהסיפור מוכרח להיות מורכב יותר, ושיש אמת כלשהי גם במעשיו של רבן גמליאל, נבקש כעת בחברותות לכתוב יחד מכתב קצר שכותב רבן גמליאל לאשתו, בו הוא מספר על ההתרחשויות המסעירות בבית המדרש.

נבקש מהתלמידים לנסות “להכנס לדמותו” עד כמה שניתן, ולהבין מתוך אלו מניעים טובים הוא פועל, ומה עומד לנגד עיניו. כמובן שם הפגיעה האישית והעלבון ינכחו במכתב, אך עליהם לחשוב עוד, במה אוחז רבן גמליאל, ולמה הוא חרד.

נבקש מהחברותות להכניס את המכתבים שכתבו למעטפות, לרשום על המעטפה: לכב’ אשתי היקרה (או משהו מעין זה)  ולהעניק את המכתב לחברותא אחרת.

כמשימה לשבוע הבא,כל חברותא תתבקש לקרוא את המכתב שקבלה, ולהגיב עליו בשם אשתו של רבן גמליאל. בשביל לענות יש לחשוב מה היו אומרים לו כדי להאיר את עיניו, וכדי לעודד אותו להבין היכן הוא טועה, ומה כדאי שיעשה עכשיו, לאור הדברים שנכתבו במכתב שקבלו, ולאור הסיפור.

אסיף:

פתחנו בציור ‘כבוד’ על דמות אדם. קראנו את תחילת הסיפ]ור על ר’ יהושוע ורבן גמליאל, ביארנו ותרגמנו את המילים וניסינו להבין יחד מדוע רבן גמליאל בחר להתנהג בכזו חומרה עם ר’ יהושוע.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!