רקע: רבי שמעון בר יוחאי (רשב”י) חי בדור השני לאחר חורבן בית המקדש, היה תלמידו של רבי עקיבא ורבו של רבי יהודה הנשיא. רשב”י נאלץ לברוח מפני הרומאים ושהה עם בנו ר’ אלעזר במערה במשך 13 שנים. כאחד מתלמידיו המובהקים של רבי עקיבא (שטבע את האמרה “‘ואהבת לרעך כמוך’ – זהו כלל גדול בתורה”), גם במשנתו של רשב”י ישנה חשיבות רבה למידותיו של האדם ולמצוות שבין אדם לחברו. יום פטירתו של רשב”י (שכאמור הוא תלמידו של ר”ע) הוא ל”ג בעומר. על פי המסורת, 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא מתו מפסח ועד ל”ג בעומר.

נכתוב על הלוח את שמו של התנא “רבי שמעון בר יוחאי” (רשב”י) ונבקש מהתלמידים להעלות כל אסוציאציה שעולה בדעתם למשמע השם. (אנו מניחים כי התלמידים שמעו על רשב”י בהקשר של ל”ג בעומר, ספר הזוהר והסתתרותו במערה עם בנו).

נכתוב את התשובות על הלוח.

נוסיף לתלמידים פרטי מידע חסרים:

• רשב”י היה תלמידו של רבי עקיבא
• הסתתר מפני הרומאים במערה במשך שלוש עשרה שנים, באותן שנים הוא ניזון מחרובים ושתה מי מעיין.
• על פי המסורת ספר הזוהר מיוחס לרשב”י.
• רשב”י נפטר בל”ג בעומר והמדורות הן חלק מההילולא לזכרו.

רבי שמעון בר יוחאי טבע כללים ביחסי אדם וחברו. נכתוב מדבריו של רבי שמעון על הלוח:

“נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים”

  (בבא מציעא, נט ע”א)

ננסה להבין עם התלמידים את משמעות דבריו של רשב”י:

• מה הוא ‘כבשן האש’?
• מה הכוונה ב”הלבנת פני חברו ברבים”?

לאחר הבנה מילולית נעבור לדיון על הכתוב:

• נסו לחשוב האם יכולים להיות סוגים שונים של ‘כבשני אש’ על מנת לא להלבין פני חבר ברבים? מהם לדעתכם?

ניתן לערוך רשימה על הלוח.

• מדוע לדעתכם רבי שמעון השתמש במילים “נוח לאדם”? ולא “צריך/ נכון”?
• אלו ערכים נובעים מהקביעה של רשב”י?

נכתוב על הלוח קביעה נוספת של רבי שמעון בר יוחאי:

“גדולה אונאת דברים מאונאת ממון”

(בבא מציעא נט,א)

נסביר לתלמידים מהי אונאת דברים: אונאת דברים היא צער שאדם גורם לחברו על ידי דיבור. אסור לומר לחבר דברים שיבהילו יגרמו לבושה או לצער. למשל להעליב אדם, להטעות אדם בכוונה, ללעוג לו.

נשאל את התלמידים:

• רבי שמעון מלמד אותנו שגרימת צער לאדם חמורה יותר מפגיעה בכספו של אדם, הסבירו, מדוע?
• היה אפשר לחשוב שפגיעה בכסף חמורה יותר מפגיעה באדם- הסבירו את הטענה הנגדית.
• אלו ערכים מוריש לנו רבי שמעון? מה סולם הערכים הנובע מאמרה זו?

נחלק את התלמידים לקבוצות. כל קבוצה מקבלת סיפור הנוגע להונאת דברים או להלבנת פנים.

כל קבוצה קוראת את הסיפור, עונה לשאלות וממחיזה את הסיפור.

בתום העבודה כל קבוצה תציג את הסיפור שקראה.

נערוך דיון עם התלמידים:

• חשבו על המדורה שאתם תערכו בל”ג בעומר או על המשחקים שתשחקו בהם בהפסקות ואחר הצהריים, איך ניתן לממש את הכללים שרבי שמעון בר יוחאי טבע בחיים שלנו?
• ממה יש להימנע?
• על מה כדאי להקפיד?
• האם אחרי שלמדתם את דבריו של רשב”י תנהגו באופן שונה כלפי חברים?

לסיום:

נספר לילדים על פטירתו של רשב”י:

בדרך כלל ביום פטירתם של צדיקים אנו מצטערים ואפילו מתענים, אבל רבי שמעון בר יוחאי ציווה על תלמידיו לשמוח ולערוך הילולא ביום פטירתו- ל”ג בעומר.

“באותו יום שידע רבי שמעון בר יוחאי שהוא עומד להיפטר מן העולם,

אסף את תלמידיו המובחרים,

גילה להם סודות תורה ולאחר מכן נפטר מתוך שמחה.

כל אותו היום, הייתה אש סביב ביתו (כסמל לגדלותו בתורה) ואיש לא היה יכול להתקרב אל המקום” (מתורגם עפ”י האדרא זוטא).

בזמן שאנחנו אוספים עצים לקראת המדורה, מזמינים חברים להשתתף עמנו, בשעת המדורה עצמה, נשתדל לחשוב על מורשתו של רבי שמעון, על החובה לדאוג לכבודו של כל אדם לא לבייש ולא להעליב, לא להונות ולא להלבין פני אדם.

פגשנו בשיעור זה את דמותו של רבי שמעון בר יוחאי. דיברנו על הערכים הוא מלמד אותנו- הקפדה על כבודם של אנשים והזהירות הגדולה מלבייש ולהעליב. ניסינו לחשוב: כיצד אנחנו יכולים להתנהג (במיוחד לקראת ל”ג בעומר) בצורה שמיישמת את ערכיו של רבי שמעון בר יוחאי.