לפתיחת השיעור נבקש מהמשתתפות להיזכר בסיטואציה בה נפגשו עם בריונות או תוקפנות, פיזית או מילולית. אם כצופות מהצד בסיטואציה ואם כמשתתפות בה.  נבקש ממי שרוצה לשתף בסיפור.  נשאל:

• איך הרגשתן באותו המצב?
• מה חשבתן על אותם אנשים?

כולנו לפעמים מוצאים את עצמינו בסיטואציות כאלה, בהן אנו נפגשים – מרחוק או מקרוב – עם התנהגות בריונית או אלימה. טבעי שיתעורר בנו כעס, ואולי רצון להתרחק או להגן על עצמינו – וטוב שכך, שהרי קודם כל עלינו לשמור על עצמינו.  אך כעת נלמד גישות אחרות מול התנהגויות כאלו, הנלמדות ממידותיהם של חכמינו.

כעת נקרא יחד את סיפור ר’ מאיר והבריונים, ונדון בו במליאה.  נקרא את הסיפור, ונבקש מהתלמידות להצביע על מילה ששמו לב אליה, שאלה שמתעוררת בהן וכד’.

מתוך הסיפור עולות שתי גישות ביחס לאותם בריונים, שנובעות משתי השקפות עולם – ואלו למעשה שתי גישות בנושא התשובה.

רבי מאיר מבחינתו גם בתחילת הסיפור מבקש עליהם רחמים (שימותו). זה אולי נכתב גם בטיפה אירוניה אבל מן הסתם משקף גם את האמת הפנימית שלו- שמבחינתו באמת אין להם תקנה אחרת, והוא מבקש זאת מתוך רחמנות עליהם.

הדרך שבה ברוריה גורמת לרבי מאיר לשנות את דעתו- בענווה. היא דורשת את הפסוקים ומשתמשת בדרך הלמדנות שבה הוא מורגל. הוא עובר תהליך- עד שבסיום הסיפור מתפלל עליהם שיחזרו בתשובה.

התפילה על האחר שעוזרת ומשפיעה, בלי שרבי מאיר כלל יצר איתם קשר- ביטוי לערבות הדדית וגם להשפעה שיכולה להיות על מה שקורה בין שניים גם אם רק אחד עושה את השינוי.

מנקודת המבט שלנו של היחס לאחר יש כאן אמון ביכולת של כל אחד להשתנות, היכולת שלנו לראות גם באנשים שפוגעים בנו מאד ונראים לנו כחסרי תקנה איזו נקודה של טוב שהם יכולים בזכותה לשוב בתשובה, הראיה כיצד כשאדם משנה את היחס שלו אל האחר זה בהכרח יצור שינוי במערכת היחסים ביניהם (וכך בכל קשר שיש לנו- גם בין חברות, במשפחה וכד’- כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם)

במידה והזמן מאפשר נקרא את דברי הרב קוק- עוסק בשאלה איך אפשר להתפלל על מישהו שיחזור בתשובה, שהרי זה סותר את עקרון הבחירה החופשית? הרי הוא זה שצריך לעשות תשובה בעצמו! הראי”ה קוק אומר שכל אדם רוצה באמת להיות טוב, ואם הוא רע זה רק משום שיצרו אונסו והוא לא מצליח לחזור בתשובה, והוא בוודאי אומלל מכך. אם רק היה מצליח לבחור, בוודאי שהיה בוחר בטוב. מתוך נקודת מבט זו אפשר להתפלל עליו, כמו שמתפללים על חולה שמצבו אינו בידיו.

כעת נתחלק לחברותות, ונלמד את הסיפור אודות רבי זירא. אלו שני סיפורים דומים שמתכתבים אחד עם השני, ומטרתינו בקריאה היא לעמוד על ההבדלים ביניהם.  ננחה את הזוגות לקרוא את הסיפור ואת השאלות המנחות בלבד.

לאחר הלימוד נחזור למליאה ונקיים השוואה בין שני הסיפורים ואיסוף נקודות הדמיון והשוני. נצייר טבלה על הלוח ונבקש מכל חברותא להתייחס לאחת השאלות, ונמלא אותה יחד:

הדומה: שניהם עוסקים בבריונים שגרים בשכנות לרב, ובסיום הסיפור חוזרים בתשובה. בשני הסיפורים יש לרב (רבי מאיר ורבי זירא) דמות שמציגה גישה מנוגדת לשלו (ברוריה וחכמים) השונה: רבי מאיר מייצג גישה של דין, ובמהלך הסיפור משתנה ומתרכך ונפתח לרחמים. רבי זירא עומד מול חכמים ובעין טובה מקרב את הבריונים. בסיפור על רבי מאיר הבריונים חוזרים בתשובה בעקבות תפילתו ואילו בסיפור על רבי זירא הם חוזרים בעקבות מותו ומתוך החלטה שלהם (ובהשפעה דיעבדית של תפילותיו..)

לצורך ההפנמה נבצע מהלך פסיכודרמטי בו נשתמש באחד מהסיפורים שהתלמידות העלו בפתיחה. חשוב לבחור סיפור פשוט יחסית ופחות טעון רגשית.

נזכיר את הסיפורים שעלו בפתיחת השיעור, ונשאל מי מוכנה שניקח את הסיפור שלה ונציג אותו בכיתה.

נחלק תפקידים ונציג את הסיפור כפי שסופר ע”י התלמידה.  ניתן גם למנות שחקנית שתשחק את התלמידה עצמה ותדובב את תגובותיה והמחשבות שחלפו בראשה.

לאחר מכן נציג את הסיפור מחדש, והפעם נשנה אותו – בהשראת דמויותיהם של רבי מאיר וברוריה או רבי זירא. ננסה להכניס את נקודת מבטם לתוך הסיטואציה (בפי אחת השחקניות) ולראות כיצד היא משפיעה על ההתרחשות. ניתן גם להכניס שחקניות שישחקו את דמויותיהם ממש ויתערבו בסיפור.

בשיעור עסקנו בהתמודדות עם מצבים של בריונות או תוקפנות, ופתחנו בסיפורים כאלה מחיינו האישיים. למדנו יחד את סיפורו של ר’ מאיר וירדנו לעומקו, ולאחר מכן למדנו בחברותו את סיפורו של ר’ זירא, ולבסוף ניסינו יחד להשוות ביניהם ולעמוד על הדומה ועל השונה.  לסיום בעזרת תרגיל דרמה ניסינו להציג סיפור שכזה ולראות כיצד התובנות מהלימוד משפיעות על התנהלותו.

לסיכום, ובמידה ונותר זמן, מומלץ להקריא את אחד הסיפורים היפים אודות ר’ אריה לוין.