נתלה בכיתה שלטים ועליהם אוסף של הרגשות לא פשוטות שכל אחד מאיתנו מרגיש לעיתים: “כעס שלא הבינו אותי”, “מבוכה ובושה מחוסר הצלחה”, “תחושת אשמה ממשהו שעשיתי לא טוב”, “התרגשות ממשהו שמח מאד שקורה לי”, “קנאה בחברה טובה”, “עצבות גדולה”, “לחץ מעומס גדול של עבודה ומשימות”, “פחד וחשש מהעומד לקרות”, “עייפות ורעב”, “פגיעה ועלבון ממישהו שהעליב”. נבקש מהבנות להסתובב בין השלטים ולנסות להתעכב כמה רגעים ליד כל שלט ולהיזכר בסיטואציה בה הרגש שעל השלט היה חי ומתרחש בחיים שלה. נבקש מכל בת לכתוב על דף מה הסיטואציה בה נזכרה ומה היתה התגובה שלה כלפי חוץ. כדאי לשים מוזיקת רקע מרגיעה ומכנסת כדי לאפשר לבנות להיכנס לתך עצמן ולהיזכר ולדייק בהרגשות ובתגובות שכל רגש הוציא מתוכן.

נבקש מכל אחת מהבנות לבחור את אחד הרגשות ולשתף את הכיתה בתגובה שהתעוררה בה כלפי חוץ. במידה והבנות מתקשות לשתף, נוכל אנחנו להתחיל בדיבור (ואולי אפילו שיתוף בסיטואציה מהחיים).

בפסיכולוגיה מדברים על רגשות מתורגמים: עלבון בא לידי ביטוי פעמים רבות בכעס שכן קל לאדם להיות במקום כועס בו הוא מרגיש חזק מאשר במקום פגיע בו הוא מרגיש חלש, כעס כלפי אדם קרוב לפעמים מתורגם לכאב וצער שכן קשה לנו לחשוב על עצמנו כועסים על אדם אהוב, התרגשות הרבה פעמים מתרגמת למבוכה שכן היכולת להתרגש באמת מביכה אותנו וכו’. הרבה מקשיי התקשורת נובעים מכך שאנחנו עסוקים בלתרגם רגשות ולא מצליחים להביא אותם כהוויתם כלפי חוץ. דרך הדיבור שלנו על הנושא, ננסה להביא את הבנות לידי שיתוף שיוביל אותן למודעות לפער הקיים בתוכנו פעמים רבות בין הרגש הגרעיני שאנחנו חשות בפנים לבין האופן בו אנחנו מביאות אותו לידי ביטוי. הנושא מבחינתנו בשיעור זה הוא הקושי בתקשורת שפערים אלו יכולים ליצור.

אחד מהכלים שהתפתחו בעולם היעוץ הפסיכולוגי על מנת להתגבר על קשיים בתקשורת הוא “שיטת אימגו”. שיטה זו מבקשת לאפשר לבני הזוג רגע של יציאה מתוך העולם של עצמם וכניסה והקשבה מוחלטת לעולמו של בן הזוג שלהם. המציאות מורה שהקשבה מלאה זו, שפעמים רבות בחיים אנחנו לא מצליחים להיות בה (שכן אנחנו עסוקים בלהתגונן ולשמור על המיקום שלנו בתוך הוויכוח), מאפשרת פתח של הבנה עמוקה הרבה יותר של בן הזוג וממילא מאפשרת להיות באמפטיה וגם לפתור קשיים בתקשורת בין בני זוג. התרגיל אפשרי ומתאים בכל מערכת של יחסים אנושיים ולאו דווקא במערכת זוגית וננסה לתרגל אותו עם הבנות. כמובן שעל מנת לעבוד באופן רציני עם השיטה צריך להיות איש מקצוע שלמד ועסק בכלים המדויקים של הטיפול, ובכ”ז ככלי עממי ניתן לעשות בו שימוש פותח גם ללא ההכשרה המקצועית.

הכלי של אימגו מבקש להזמין שני אנשים עם מערכת יחסים ביניהם לפתח כלים של הקשבה עמוקה. בהתחלה ניתנת זכות הדיבור לאחד מהשניים, כאשר השני צריך להקשיב באופן מלא לדברי בן הזוג מבלי להתערב, מבלי להפריע או לדחוף את חוות הדעת שלו על הדברים. לאחר שהאדם הראשון מסיים לפרוק את הקושי שהוא חווה, נדרש בן זוגו לחזור על הדברים ששמע בלי להוסיף פרשנות, בלי להוסיף חוות דעת ובלי  להתגונן – פשוט לחזור על הדברים ששמע. רק לאחר שבן הזוג מאשר שדבריו הובנו כהלכה אפשר להמשיך הלאה. הרעיון הוא לשחרר את בני הזוג ממאבק מתמיד שבדרך כלל לא מכיל יסודות של הקשבה אמיתית לדברי האחר – ולפתוח את ההקשבה וההבנה שפעמים רבות פותרת כבר מעצמה את הקושי (אם כי לא תמיד, אבל גם אז היא מאפשרת עבודה יותר פשוטה ונקייה עם פחות מגננות).

נבקש מהבנות באופן אמיתי או מלאכותי לתרגל בזוגות את החוויה ולנסות לחשוב ולהרגיש מה יצרה בהם החוויה שלגמרי מקשיבים להם בלי פרשנות ובלי התערבות.

• מצורף קישור לסרטון קצר המדגים את שיטת אימגו ואת האופן בו היא פועלת ליצירת תקשורת עמוקה וטובה. סרטון זה איננו מתאים לצפייה עם הבנות שכן הוא עשוי לעורר אצלן ציניות, אך נוכל דרכו להבין טוב יותר את השיטה ואת יתרונותיה.

נלמד יחד עם הבנות את דבריו של הרב בלייכר שפותח בשפה פשוטה ובהירה את העוצמה שיכולה לתת זוגיות בריאה מלאת הקשבה ופירגון ואת הקושי וההתמודדות שיוצרת זוגיות המכילה בתוכה יסודות של בושה, ביקרות ושיפוטיות לחייו של האדם.

הרב משה בלייכר, שכינה ביניהם, עמ’ 75-72
הפעולות הפשוטות והנורמאליות של הרצון להקשיב לבן הזוג, לעודדו וכדו’, נושאות בתוכן משמעות גדולה מאוד, שכן הן מוציאות אל הפועל את המהות האחת, את הקשר הפנימי והעמוק שבין האיש לאישה. כאשר שניהם יושבים בבית ומשוחחים, והבעל מקשיב לאשתו ושומע מה עבר עליה בבית, בעבודה או בלימודים, וכן האישה שומעת מה עבר על בעלה במשך היום – אלו אינם דיבורים רגילים בין שני אנשים. שיחה של זוג נשוי, גם אם היא קצרה, היא בעלת משמעות גדולה מאוד. שכן כאמור, ביסוד הקשר ביניהם עומדת אמת אידיאלית, כללית, אחדותית שממנה נובעת תכונת האחדות העמוקה הדוחפת אותם להתקשר זה אל זה, והיא היוצאת אל הפועל ומתבטאת בשיחות פשוטות אלו, ובהקשבה הפשוטה שבהן. לא הקשבה כדי לצאת ידי חובה, וכן לא הקשבה כדי לשפר ולתקן את מעשיו של בן הזוג, ובוודאי לא הקשבה כדי לשפוט ולערוך לו מבחנים במה הוא הצליח ובמה הוא נכשל, אלא הקשבה מתוך רצון לשמוע מה עבר על בן הזוג: לשמוע כדי להשתתף, להיות עמו.
כאן המקום להוסיף, שלכל אדם יש בדרך כלל קשיים במקום בו הוא נמצא. יש קשיים בלימוד בישיבה ויש קשיים בעבודה. אולם כאשר הבעל בא הביתה, הוא לא צריך להרגיש שהוא צריך להציג את עצמו כאדם מצליח ושלם, שכל היום לומד בלי הפרעה. או להעמיד פנים שהעסקים שהוא עושה רק פורחים ומצליחים ואין לו שום כישלונות. להיפך! כשהוא בא הבית הוא אינו עומד במבחן. הוא צריך להרגיש חופשי, לחוש שיש לו שותפה שפשוט רוצה לשמוע אותו, שותפה שמקבלת אותו בלי שום תנאי ולא משנה כלל מה עשה ומה לא עשה. במה הצליח ובמה לא. שותפה שמקבלת אותו ומעודדת אותו על כל דבר טוב שהוא עושה, קטן או גדול.
כך נכונים הדברים גם ביחסו של הבעל אל האישה. האישה אינה צריכה להרגיש היא חייבת לדאוג שהבית יהיה תמיד מסודר ונקי וכדו’, ואם לא – היא נכשלת, או שבעלה לא יעריך אותה. ההיפך הגמור. ההרגשה שצריכה להיות היא, שעצם האחדות, עצם השותפות ביניהם היא העומדת במרכז חייהם, היא החשובה ובעלת הערך והיא חזקה יותר מהכול. היא איננה עומדת למבחן והיא איננה על תנאי.
פעמים רבות בני הזוג אינם מבינים איזו עוצמה ואיזה כוח נותנים השותפות, האמון והעידוד לבן הזוג. אם מקבלים את בן הזוג כמות שהוא, רוצים לשמוע אותו שלא לשם השגת מטרה כלשהי – בכך בונים ומפתחים את תכונת האחדות העמוקה שביניהם. לעומת זאת אם רוצים להשיג מטרה כלשהי – זהו כישלון. האמת היא, שכאשר לומדים להעריך את עצם השותפות, את עצם הקשר, כאשר לומדים לעודד ולהעריך כל נקודה קטנה של טוב אצל בן הזוג, הולכים ומתפתחים כוחות אמיתיים לפעול ולעשות.

שאלות להעמקה:

• מה היסוד שמוצא הרב בלייכר לתקשורת בין בני זוג?
• מה הגורמים העלולים להקשות על תקשורת כנה ובריאה בין בני זוג?
• נסו לדמיין איזו עוצמה וכוח יכולה לתת זוגיות טובה לעמידה באתגרים בעולם ואיזו קושי והתמודדות יכולה ליצור זוגיות קשה על חייו של בן הזוג בעולם?

נבקש מכל אחת מהבנות לחשוב על עבודה פנימית שכדאי לה לעבוד כבר כעת כדי להגיע לקשר הזוגי בצורה בריאה ובשלה יותר. נבקש מהבנות בסבב לשתף במשהו מתוך מה שחשבו לעצמן, גם אם רק ברמז.

רצוי גם להעלות התייחסויות לחלקים השונים בשיעור:

• האם זיהיתי רגש שבעצם מסתיר בתוכו או מחליף רגש פנימי יותר?
• כיצד הרגשתי בתרגיל האימגו? האם היה לי קשה לספר או להקשיב? מה עשתה לי ההקשבה של האחר?
• באילו מקומות אני מרגישה צוך להסתיר את חולשותי? מה קורה כאשר אני מוכנה לחשוף אותם?

פתחנו את השיעור בהתבוננות ברגשות שונים שעולים בנו, ובניסיון לראות את הרגש הפנימי והעמוק יותר שמסתתר בתוכם. למדנו ותירגלנו את האימגו ואת יכולת ההקשבה הנקיה והלא שיפוטית לאדם אחר. למדנו את דבריו של הרב משה בלייכר על חשיבות הכנות והקבלה ההדדית בקשר.

כולנו חולמים על זוגיות טובה ובריאה, וכולנו מרגישים שכשנצטרך נהיה מוכנים לעבוד ולעשות כל מה שצריך למענה. אך תהיה זו טעות להפנות את כל האנרגיה שלנו לעבר המטרה הזוגית – העבודה על תקשורת טובה חייבת להתחיל כעת ולהתקיים בכל המרחבים שלנו, ולא רק במרחב הזוגי. ולכן התרגול שלה בין חברות איננו מתקיים רק ‘בדיעבד’ וכתחליף לתקשורת הזוגית- הוא חיוני וחשוב בפני עצמו.

לסיכום, נזמין את המשתתפות לחשוב כל אחת על קשר בהווה (חברות או משפחה) שבו היו רוצות לשפר את התקשורת, לפי העקרונות שלמדנו בשיעור.