בפתיחה, כתוב על הלוח את השאלה- איך קונים תורה?

נכתוב את התשובות השונות על הלוח, ונתייחס לדברים שעולים.

סביר להניח שתעלה התייחסות למושג “קניין”, שבד”כ נתפס בהקשר כספי וחמרי.  נסביר שפה מדובר בקניין רוחני ופנימי (ועוד נרחיב על כך בהמשך). כמו כן כדאי להתייחס לשאלה האם בכלל אפשר לקנות את התורה?

כיצד קונים משהו והופכים אותו באמת לשלי? כיצד קונים את התורה? בכך נעסוק בשיעור זה.

נחלק את הכיתה לחברותות, ונשלח אותם ללמוד את המשנה בתוספת שאלות מנחות.

משנה אבות ו,ו:
גְּדוֹלָה תּוֹרָה יוֹתֵר מִן הַכְּהוּנָּה וּמִן הַמַּלְכוּת,

שֶׁהַמַּלְכוּת נִקְנֵית בִּשְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת, וְהַכְּהֻנָּה בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע,

וְהַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה דְבָרִים, וְאֵלוּ הֵן:

1. בְּתַלְמוּד,
2. בִּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן,
3. בַּעֲרִיכַת שְׂפָתָיִם,
4. בְּבִינַת הַלֵּב,
5. בְּאֵימָה,
6. בְּיִרְאָה,
7. בַּעֲנָוָה,
8. בְּשִׂמְחָה,
9. בְּטָהֳרָה,
10. בְּשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים,
11. בְּדִקְדּוּק חֲבֵרִים,
12. בְּפִלְפּוּל הַתַּלְמִידִים,
13. בְּיִשּׁוּב,
14. בְּמִקְרָא,
15. בְּמִשְׁנָה,
16. בְּמִעוּט סְחוֹרָה,
17. בְּמִעוּט דֶּרֶךְ אֶרֶץ,
18. בְּמִעוּט תַּעֲנוּג,
19. בְּמִעוּט שֵׁנָה,
20. בְּמִעוּט שִׂיחָה,
21. בְּמִעוּט שְׂחוֹק,
22. בְּאֶרֶךְ אַפַּיִם,
23. בְּלֵב טוֹב,
24. בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים,
25. בְקַבָּלַת הַיִּסּוֹרִין,
26. הַמַּכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ,
27. וְהַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ,
28. וְהָעוֹשֶׂה סְיָג לִדְבָרָיו,
29. וְאֵינוֹ מַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ,
30. אָהוּב,
31. אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם,
32. אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת,
33. אוֹהֵב אֶת הַצְּדָקוֹת,
34. אוֹהֵב אֶת הַמֵּישָׁרִים,
35. אוֹהֵב אֶת הַתּוֹכָחוֹת,
36. וּמִתְרַחֵק מִן הַכָּבוֹד,
37. וְלֹא מֵגִיס לִבּוֹ בְּתַלְמוּדוֹ,
38. וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּהוֹרָאָה,
39. נוֹשֵׂא בְעֹל עִם חֲבֵרוֹ,
40. וּמַכְרִיעוֹ לְכַף זְכוּת,
41. וּמַעֲמִידוֹ עַל הָאֱמֶת,
42. וּמַעֲמִידוֹ עַל הַשָּׁלוֹם,
43. וּמִתְיַשֵּׁב לִבּוֹ בְּתַלְמוּדוֹ,
44. שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב שׁוֹמֵעַ וּמוֹסִיף,
45. הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת,
46. הַמַּחְכִּים אֶת רַבּוֹ,
47. וְהַמְכַוֵּן אֶת שְׁמוּעָתוֹ,
48. וְהָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ, הָא לָמַדְתָּ כָּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְאֻלָּה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדְּכָי:

• מה זה אומר לקנות תורה?
• נסו לחלק את הרשימה לקבוצות, ולחשוב מה ההיגיון בסדר של המשנה?
• סמנו בתוך הרשימה שלושה דברים (כל אחד לעצמו): אחד – מהמעלות שאתה מרגיש שיש בך, שני – מעלות שהית רוצה לקנות, ושלישי – אלו שקשים לך.

לאחר העבודה בחברותות, נתכנס לשיתוף ולמחשבה משותפת. נבקש לשתף באחד משלושת הדברים ולהסביר אותו בקצרה.

נפתח דיון כיתתי ונתייחס קודם כל למשמעות סדר המשנה, ונשאל את המשתתפים האם הם יכולים להבחין בסדר מסוים.

[הצעה לסדר המשנה: המשנה פותחת דרך קניין הגוף (אוזן לב, שפתיים) והלב (יראה, אימה, ענוה, שמחה), ממשיכה לבית המדרש (10-15) להתנהלות היום יום בצניעות (16-22), לצניעות הלב והמחשבה (23-28), אדם אהוב ואוהב (29-35), איש אמת וענווה (36-42), לימוד משותף שמוביל למקומות טובים ונכונים (43-45) ויחסי תלמיד ורבו (46-48)].

נדון יחד על משמעות הסדר של המשנה, ומשמעות סיום המשנה דווקא בהתייחסות לאומר דבר בשם אומרו.

• מהי משמעות האמירה בשם מישהו אחר?
• מהי החשיבות בהקפדה על הזכרת המקור?
• מה הקשר בין אמירת הדבר לגאולה?  [חשוב להתייחס לפשט הדרשה – בזכות כך שאסתר אמרה את דבריה בשם מרדכי לאחשוורוש, התאפשרה הגאולה והנס של מגילת אסתר]

נקרא את דברי הרב צבי יהודה קוק:

…”בתלמוד אנו מוצאים פעמים רבות דקדוק בדבר מקור השמועה “כל האומר שמועה משם אומרה, יהא רואה בעצמו כאילו בעל השמועה עומד בפניו”. עלינו לצייר לעצמנו את בעל השמועה וזה מבהיר את השכל ומוליך להבנת אמיתותה של תורה. יש לדעת את השמועה ולקשרה עם בעל השמועה…”.  (קניין תורה – פירוש למסכת אבות, פרק ו).

ההתייחסות לבעלי השמועה, מחזקת את הקשר ואת המסורת. היקשרות זו היא אחת הדרכים לקניין תורה, אחת הדרכים להרגיש חלק ולקנות את התורה, היא להכיר את האומרים אותה ולעמוד על דרכם ועליהם. אנחנו לא עומדים לבד, אנו חוליה שמחוברת לשרשרת דורות של לימוד וחידוש בתורה.

בעולמינו המודרני, המושג קניין איבד מערכו. כל היום אנו קונים דברים וזורקים אותם לאחר השימוש או כשהם מתקלקלים, הכל מתחלף וכך קשה ליצור מערכת יחסים עם הדברים שברשותנו. בעולם העתיק, אדם היה צריך לעבוד קשה מאוד כדי לקנות משהו – וכאשר הוא קנה אותו, החפץ הפך להיות חלק משמעותי מחייו שמלווה אותו שנים רבות.  כך גם בעולם הרוחני – אפשר ללמוד כל היום תורה ועדיין לא באמת לקנות אותה. כאשר קונים תורה כלשהי, תפישת עולם או מיומנות – היא נכנסת עמוק פנימה והופכת להיות חלק מעצמי.  כעת נפנה להתבוננות בדברים שאני קונה בעולמי. נצייר טבלה על הלוח, ונבקש מהמשתתפים להעתיק אותה לדף ולמלא לפחות עשרה שורות בכל עמודה:

דברים שקניתי       כיצד קניתי אותם?          דברים שאני רוצה לקנות        כיצד ניתן לקנות אותם?

נעודד את המשתתפים למלא את הטבלה באופן מגוון ומקורי. ניתן לרשום גם דברים פיזיים וממשיים שקניתי (אך דברים שקניתי בעצמי, לא שההורים קנו לי), תכונות אופי, מיומנויות, תורות, דעות או השקפות מסוימות.  בסיום נפתח ונעודד שיתוף בדברים שרשמו.

פתחנו את השיעור בשאלה כיצד קונים תורה. שאלה זו נגעה בשאלה עמוקה יותר והיא מהו בעצם קניין וכיצד ניתן לקנות משהו באמת. למדנו  בחברותות את המשנה המונה 48 דרכים בהם ניתן לקנות את התורה, חשבנו אילו דברים קרובים אלי ואלו יותר קשים, והתבוננו בסדר של הדברים ובמשפט הסיום. לסיום התבננו במושג הקניין בחיים שלנו, וחשבנו אילו דברים קניתי באמת בחיים, כיצד קניתי אותם, ואילו דברים אני רוצה לקנות.

חשוב להתייחס לכך שעצם הקביעה שניתן לקנות את התורה, גם אם זה מאוד קשה, היא מהפכנית. התורה שהיא כל כך עליונה וגדולה, יכולה להיות ממש שלי.

לסיכום, וכדי לקיים את מאמר המשנה “המביא דבר בשם אמרו”, נתבונן שוב ברשימה שעשינו בטבלה. נשאל אילו דברים ברשימה קניתי או קיבלתי ממישהו אחר, או שמישהו אחר עזר לי לקנות אותם?  נעודד גם התייחסות לחברים בכיתה שעזרו בקניין.