ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

קידושין ל”ב ע”ב: כיצד מוכיחים אב?

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
רב יחזקאל ורמי בנו עסקו בשאלה הבאה : באיזו מיתה ממיתים חייבי שריפה וחייבי סקילה שהתערבבו אלו באלו ,ואין יודעים לאיזו מיתה נידון כל אחד. המשא ומתן ביניהם זימן דיון בשאלה כיצד יש להעמיד אב על טעותו.
לב השיעור: כיצד מוכיחים?
פתיחה: שיתוף אישי- איך מרגישים בשעת תוכחה?

נשאל את התלמידים:

  • האם פעם הוכיחו אתכם?
  • באיזו דרך נעשתה התוכחה הזו? (אפשר לתת דוגמאות כדי לפתוח את הזיכרון: שיחה אישית, צעקה ליד אנשים אחרים, רמז)
  • כיצד הרגשתם?

נזמין את התלמידים לשתף את הכיתה.

מפגש: לימוד- תוכחת אב

נלמד עם התלמידים את הסוגיה הבאה:

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף לב עמוד א
מתני ליה רב יחזקאל לרמי בריה: “הנשרפים בנסקלים – רבי שמעון אומר: ידונו בסקילה, שהשריפה חמורה.”
  • מהו המקרה עליו מדברת המשנה? מהו הדין לדעתו של רבי שמעון?
אמר ליה רב יהודה בריה: אבא, לא תיתנייא הכי, מאי איריא שריפה חמורה? תיפוק לי דרובא נסקלים נינהו! אלא הכי איתנייא: “הנסקלים בנשרפים”.
  • איזה ניסוח של המשנה גורם לרב יהודה שצריך לשנות את המקרה עליו היא מדברת?
א”ל: אי הכי, אימא סיפא, “וחכמים אומרים: ידונו בשריפה, שהסקילה חמורה”; מאי איריא דסקילה חמורה? תיפוק לי דרובא נשרפים נינהו!
  • מהי הקושיה של אביו של רב יהודה?
א”ל: התם רבנן הוא דקאמרו ליה לר”ש, דקאמרת שריפה חמורה, לא, סקילה חמורה.
  • מהו התירוץ של רב יהודה?
א”ל שמואל לרב יהודה: בשיננא, לא תימא ליה לאבוך הכי, דתניא: “הרי שהיה אביו עובר על דברי תורה, אל יאמר לו: אבא, עברת על דברי תורה, אלא אומר לו: אבא, כך כתוב בתורה”.
כך כתוב בתורה – צעורי קא מצער ליה!
אלא, אומר לו: אבא, מקרא כתוב בתורה כך.

נוודא שהתלמידים מבינים את פשט הסוגיה, ואת השיח המתנהל בה. כדי לוודא את ההבנה אפשר להזמין תלמידים לגלם כל אחת מהדמויות ולהקריא את התפקיד שלה ברב שיח.

התבוננות: עיון בסוגיה- כיצד מוכיחים?

נשאל את התלמידים:

  • מדוע אסור לומר לאבא “עברת על דברי תורה”?
  • “אבא, כך כתוב בתורה” – כיצד פירשה הגמרא צורת תוכחה זו בשאלתה, וכיצד פירשה צורת תוכחה זו למסקנה?
  • למסקנה – אלו מעלות יש בצורת התוכחה “אבא, כך כתוב בתורה?”
  • האם יש קשר רעיוני בין סוגיית “הנשרפים בנסקלים” לסוגיית תוכחת אב?

נסביר לתלמידים: המשפט “אבא, כך כתוב בתורה” ,שהציעה הברייתא כאופן ראוי לתוכחת אב, אינו ברור. גם פירושה של הגמרא אינו ברור דיו והראשונים נחלקו בהבנתו. נקרא את פירוש רש”י לסוגיה:

לא תימא לאבוך הכי – להודיעו פתאום שהוא טועה דקאמרת לי לא תתנייא הכי.
כך כתוב בתורה צעורי קא מצער ליה – והרי הוא כאומר לו עברת על ד”ת.
מקרא כתוב בתורה כך – ואומר לו המקרא כמו שהוא כתוב והוא עצמו יבין שטעה.

נשאל את התלמידים:

  • אלו דרכי תוכחה פסולות ואיזו דרך תוכחה ראויה למסקנת הגמרא, לפי פירושו של רש”י?

נאסוף את התשובות ונסכם:

ישנן כמה תשובות אפשריות: אמירה מפורשת שאבא טעה, אמירה מפורשת ומבוארת של ההלכה בה טעה אבא גם בלי להזכיר במפורש שהוא טעה. דרך תוכחה ראויה  היא דרך “הקראה” של פסוק או הלכה ללא הסבר. מפסוק או הלכה זו יסיק אבא בעצמו שטעה.

לאחר מכן נקרא את דברי הרמב”ם:

רמב”ם הלכות ממרים פרק ו , הלכה יא
הממזר חייב בכבוד אביו ומוראו אף על פי שהוא פטור על מכתו וקללתו עד שיעשה תשובה, אפילו היה ז אביו רשע ובעל עבירות מכבדו ומתיירא ממנו, ראהו עובר על דברי תורה לא יאמר לו אבא עברת על דברי תורה אלא יאמר לו אבא כתוב בתורה כך וכך כאילו הוא שואל ממנו ולא כמזהירו.

נסכם לתלמידים:

לפי הרמב”ם דרך התוכחה הראויה היא דרך שאלה. הבן שואל את אביו האם הדין הוא כך, כרוצה לדעת. האב יבין ממילא שטעה.

נעורר דיון בכיתה –

  • הרי האב מבין שמי שהוכיח אותו הוא בנו! לפחות לשיטת רש”י, וייתכן שגם לשיטת הרמב”ם. אם כך מה התועלת בכך שהדבר נעשה בצורה עקיפה?

נאסוף את התשובות ונוסיף:

ייתכן שכשהאב חש שהדבר נעשה בדרך מכובדת הוא אינו נפגע ומקבל את התוכחה גם כשהדבר נעשה ע”י בנו. לפי הרמב”ם העמידה מול האב כשואל, גם אם היא נעשית באופן מלאכותי, ממחישה את סמכותו של האב כמשיב. האוטוריטה של האב לא נשברה. כשאדם מבין מעצמו במה טעה הדברים מתיישבים יותר על ליבו, הוא מרגיש שהתקדם בעצמו, ואינו רואה את המוכיח כדמות עוינת.

נסכם ונוסיף:

על דרך “הדרוש” – בסוגיית הנשרפים בנסקלים למדנו עד כמה יש להיזהר שלא להמית אדם במיתה חמורה יותר מזו שנידון לה. גם תוכחה יש בה מימד של “מוות”, מימד של הקטנת כוחות חיים (לצד המעלה שבה) ויש להיזהר לצמצם “מוות” זה עד כמה שאפשר.

הפנמה: מהי התוכחה הראויה?

נתאר סיטואציה שבה תלמיד חוזר מהישיבה לביתו עם הלכה “חדשה” (למשל – הקפדה על נטילת ידיים גם בימות החול. כל ר”מ יבחר את המתאים לכיתתו). התלמידים ימחישו דו-שיח ראוי, ודו-שיח שאינו ראוי, לאור הסוגיה.

שחזרו מקרה שבו ראיתם חבר מתחצף להוריו. תארו את המקרה ,כתבו לו מכתב שבו תתארו כיצד הרגשתם, והציעו לו באופן ידידותי ובהסברה רחבה כיצד יש להתייחס להורים, גם כשהם טועים, לאור הסוגיה.

נבקש מהתלמידים לשתף את החבורה במקרים בהם “נתנו להם על הראש” ומקרים בהם גרמו להם להבין בעצמם שהם טעו.

  • כיצד הרגישו בכל מקרה?
  • האם שיפרו את דרכם?
  • באיזה מקרה העריכו יותר את התוכחה ואת האומר אותה?
אסיף:

דרך סוגיית “הנסקלים בנשרפים” העמקנו בסוגיית תוכחת אב ואם, ובתוכחה בכלל. דרך פירושם של הרש”י והרמב”ם ראינו דרכים שונות להוכיח בצורה מכבדת. בסופו של השיעור ניסינו להפנים את דרך התוכחה הראויה, בצורות שונות.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!