ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נפתח את השיעור בתרגיל של דמיון מודרך לתלמידים: תרגילים מעין אלו זקוקים תנאים מקדימים – ייתכן וסידור הכיתה במעגל, או מעבר לחדר אחר. ייתכן והשמעת מוסיקה רגועה יכולה גם היא לסייע. מומלץ לבקש מהתלמידים לעצום את העיניים, ולנסות ולהתרכז בחוויה המדומיינת. (ניתן במקום דמיון מודרך לתת לתלמידים תרגיל כתיבה בנושא. מעין כתיבת חיבור או סיפור.)
לאחר פעילות זו, נזמין את התלמידים המעוניינים לשתף את הכיתה בדמיונם. כדאי להתרכז באיסוף הדברים מהתלמידים בשתי נקודות: א. מה הגורמים הפנימיים שיכולים להוות מכשול בפני? ב. מה התחושות כשאני נחסם ולא יכול להמשיך לעשות את מה שאני כ”כ אוהב?
נספר לתלמידים את הרקע לכתיבת השיר של ביאליק. להלן תקציר קורות חייו:
חיים נחמן בְּיאליק – נולד: י’ בטבת תרל”ג, 9 בינואר 1873 בראדי שברוסיה. נפטר: כ”א בתמוז תרצ”ד, 4 ביולי 1934 בתל אביב. מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה, עיתונאי, סופר, מתרגם ועורך שהשפיע רבות על התרבות היהודית המודרנית. ביאליק זכה לתואר “המשורר הלאומי”. ברוך קורצווייל, מפרשניו החשובים, כתב עליו כי “גם ביאליק, אשר במודרניות אמתית שבשיריו ובמיוחד בשירתו הפרסונאלית ובשירי תוכחה, משתווה לסופרי העולם הגדולים ביותר”.
שאלת ניבוי: ביאליק כתב את השיר “צנח לו זלזל” בשנת תרע”א. דהיינו, 23 שנים לפני מותו. בשיר הוא מתאר חוויה בה הוא חש כזלזל (ענף) הנופל מהעץ ומתנתק מהמקור שלו. הוא מתאר את תחושותיו ביחס לכתיבה. תחושת נפילה, ריקנות, ניתוק מהמקור הפנימי. נשאל-
תשובה: במשך חייו של ביאליק הוא כתב מאות שירים, מסות, ספרים, עסק בעיתונאות ובתרגום וערך את ספר האגדה. לאחר כתיבת השיר הנלמד- ועד יום מותו, ביאליק כתב רק 9 שירים. השיר שנלמד מבטא את הכאב והריקנות הפנימית שמרגיש ביאליק. הוא מנבא את אשר יקרה בעתיד, אולי אף מתאר את הפחד ממה שיקרה לו. ואכן- תחושותיו מומשו. בשנת 1924 עלה ביאליק לארץ ועסק רבות בענייני הציבור השונים- כגון הנהגת “עונג שבת”- מפגשי סופרים ויוצרים שונים.
עוד הקדמה קטנה לפני הקריאה: זהו שיר לירי- החושף את רגשות הדובר. השיר כתוב בשני רבדים: הרובד הראשון- שיר טבע- תיאור של זלזל התלוש מהעץ. הרובד השני- בדידותו ותלישותו של המשורר בלי כתיבת שירים. הטבע מהווה מטאפורה לתחושות הדובר. ועוד הערה חשובה לתלמידים: זלזל= ענף דק.
כעת נקרא את השיר-
תרגיל: לאחר קריאת השיר ניתן לתלמידים משימה כדי לנסות להבין לבד את השיר. עליהם למצוא את הביטויים המאפיינים כל עונה, בכל בית, ואת משמעותם: (בית א- סתיו. בית ב- חורף. בית ג- חורף. בית ד- אביב.)
לאחר שהתלמידים ניסו להבין את השיר לבד, נעבור איתם ביחד על השיר ונסביר אותו, בית בית, על מנת שכל המשמעויות יובנו כראוי:
בית א:
תאור הזלזל הצונח על גדר, ומיד הוא נרדם וישן. הדובר בשיר כבר בשלב זה מדמה עצמו לזלזל ואומר: גם אני ישן כמו הזלזל. אח”כ, בחלקו השני של הבית האמירה מוצגת גם כשאלה, ולא ברור אם השאלה היא כלפי האדם או כלפי הזלזל: הפרי נשל, נפל מהעץ, וניתק ממקור חיותו. והשאלה: מה הקשר בין הפרי הניתק לבין הגזע? לבין המקור? (שוכו= ענף עבה) כידוע, נשילת הפירות מהעץ, מביאה אותם אל מותם. אך כשמדובר בדובר, אין הוא מדבר על מוות פיזי, כמו אצל הפרי, אלא על תחושה פנימית של מוות.
בית ב:
בית זה עוסק רק בפרי. אין פה אנלוגיה ברורה לדובר, המשורר. אך לאור האנלוגיה שנוצרה בבית הראשון, הקורא ממשיך אותה לבד גם בבית השני. בבית זה מתואר תהליך קמילה: הפרי נשל מהעץ, הפרח נשכח ואינינו, והעלים שרדו כי הם היחידים שנותרו על העץ, אך גם סופם קרב. ביום של סערה, הם יפלו ארצה וימותו כמו הפרח והפרי. נשירת עלים זהו תהליך טבעי שקורה בסתיו. אך בבית זה העלים בקושי שורדים ואז נופלים כחללים. ביטוי מעולם המלחמה. הדובר בביטוי זה מחזיר אותנו למציאות חייו. הוא בקושי שורד, ולבסוף הוא ייפול חלל ללא כתיבת שיריו.
בית ג:
מקושר וממשיך את בית ב בזכות המילה הפותחת : “אחר” יוצר רצף אירועים. המשך תיאורי החורף הקשים. לאחר שבבית ב לא הוזכר הדובר, בית ג עוסק באופן ישיר בדובר בשיר. לילות זוועה, קשים מאוד עוברים עליו. הוא לא מצליח למצוא מנוחה בשום מצב, גם לא בשינה. הוא בודד והמתרוצץ בחדרו. אין לו מנוחה. הוא מרוצץ ראשו בקיר (הסלנג- דופק את הראש בקיר) ומדוע הוא עושה זאת? כי הוא לא מצליח לכתוב.
בית ד:
הפתעה- אביב במקום החורף שחלף. זה מציף בקורא אופטימיות ותקווה, אך התקווה מתנפצת מהר, שוב בדידות שמחמירה עד כדי מצב נואש. ישנה רמיזה למוות בהתאבדות: “אתלה” למרות הפריחה הצפויה באביב, הדובר מרגיש קרח, והוא מדגיש את אין הפריחה: אין ציץ, אין פרח, אין פרי ואין עלה. ישנו אביב מסביב, בטבע, אך פה יש ניגוד בין הטבע לבין תחושות הדובר- אצלו אין פריחה, אלא כמילה.
בטבע תמיד יש מחזוריות, אך בחיים המחזוריות יכולה העצר ולהיגדע. מיתה פיזית של אדם בוודאי לא ניתנת לתחייה ולעיתים גם מיתה נפשית.
הערה: כעת ניתן לעבור על האמצעים האמנותיים הרבים הקיימים בשיר. בכיתות בעלות יכולות למידה טובות, ניתן לתת לתלמידים למצוא לבד אמצעים אמנותיים ולהסביר את משמעותם.
סבב:
נערוך סבב מהיר בכיתה- מילה או שורה (לא יותר!) שדיברו אלי בשיר. להסביר בקצרה למה?
יצירה:
נחלק לתלמידים פלסטלינה ונבקש מהם לתאר תחושות שקיימות אצל הדובר בשיר לפי אחד מהבתים. (לתלמידים שקשה להם ההפשטה שבתרגיל זה, ניתן לבקש להמחיש בעזרת הפלסטלינה, תמונת טבע מסוימת הקיימת בשיר. ) ניתן לבצע את הדבר בתלת מימד או במריחות פלסטלינה על גבי מצע קשיח. ניתן לבחור סמל המופיע בשיר ולהתמקד רק במשמעות אותה מייצג. (כגון: גדר, פרי, פרח, עלים…)
לסיום, ביאליק כתב לפיכמן במכתב שזהו השיר היחיד אותו כתב רק פעם אחת, וזה קרה בנסיעה ברכבת. ביאליק מתאר במכתב שהוא ראה ענף שבור שנתלה מעבר לגדר, מיד יצא לו החרוז הראשון, וכך קלח השיר כולו. כששב לביתו, קרא שוב ושוב את השיר, אך לא תיקן בו דבר.
פתחנו את השיעור בתרגיל דמיון מודרך העוסק בהתמודדות עם מכשולים בדרך למשהו שאנחנו אוהבים לעשות. משם יצאנו ללימוד שירו של ביאליק ‘צנח לו זלזל. תחילה סיפרנו מעט על תולדות חייו של ביאליק, שנית שאלנו שאלת ניבוי על הכתיבה של ביאליק לאחר כתיבת שיר זה. ולבסוף קראנו את השיר וביקשנו מהתלמידים לזהות את עונות השנה שבשיר. לאחר מכן העמקנו יחד בשיר ולמדנו בית בית, וראינו כיצד המשורר מרגיש שמעין הכתיבה הפנימי שלו מפסיק וחדל. סיכמנו את השיעור בסבב מהיר של שאלת הזדהות ולאחר מכן יצירה בעקבות עונה או תמונה בשיר.
מעוניינים בתיאום פגישה, הזמנת חומרים, ליווי לבית הספר, או כל שאלה אחרת, אנא פנו אלינו כאן ואחד מנציגינו יחזור אליכם בהקדם.
לב לדעת – המכללה האקדמית הרצוג, אלון שבות 90433
[email protected]
לקבלת עידכונים שוטפים
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא