נצייר על הלוח שלשה עיגולים של שמש אסוציאציות. בעיגולים נכתוב לפי סדר: אברם, שרי, לוט.

נעבור כל ‘שמש’ בנפרד וזמין את התלמידים להעלות כמה שיותר פרטים שאנחנו יודעים על הדמות המופיעה בשמש, ונכתוב על הלוח. (לדוגמא: אברם- עלה מחרן לארץ כנען, היה בן 75 בהגירה, ה’ נגלה אליו. שרי – אשת אברם, עלתה עם אברם מחרן, יפת מראה, נלקחה לבית פרעה. לוט – אחיין יתום של אברם שלוקח אברם תחת חסותו, עלה עם אברם מחרן).

נפתח ספר בראשית, פרק י”ג פסוק ב’ ונקרא בקול מתנ”ך מלא בצורה נכונה ומדויקת:

וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב.

נצייר מתחת ה’שמש’ של אברם שמש נוספת בה נכתוב את המילה “כבד” ונזמין את הכיתה להעניק פירושים ומשמעויות למילה זו.

נכתוב את הפירושים השונים על הלוח. (סביר להניח שיעלו פירושים כמו: שמן, עייף, אדיש, עשיר, כבוד).

ניתן להסב  את תשומת ליבם של הלומדים למילה “כבוד” ולקשר שבין המילים: בעבר רק אדם עשיר יכול היה לאכול הרבה ולהיות שמן. גם המילה כבוד באה מאותה המילה- כי מי שהיה כבד נחשב גם למכובד. כיום, קוראים בסלנג “כבד” גם למי שמתנהל באיטיות ואדישות.

נשאל:

• איזו משמעות מתאימה לדעתכם לפסוק?

ניתן לקבל יותר מהצעה אחת: אברם היה עשיר, היה מכובד ורכושו הכביד על המסע.

נמשיך ונקרא אודות המשך המסע של אברם בארץ ישראל, ספר בראשית פרק י”ג פסוקים ג’-ד’:

וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו מִנֶּגֶב וְעַד-בֵּית-אֵל עַד-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה, בֵּין בֵּית-אֵל וּבֵין הָעָי.

אֶל-מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר-עָשָׂה שָׁם בָּרִאשֹׁנָה וַיִּקְרָא שָׁם אַבְרָם בְּשֵׁם ה’.

לאחר הקריאה ננחה את התלמידים לעיין בפירושים על הפסוקים.

• מדוע רועי צאן צריכים לנדוד?
• מה צריך הצאן?
• כמה זמן לוקח לצמחים לצמוח אחרי שאוכלים מהם?
• מה היחס בין כמות הצאן והשטח הדרוש? (כדוגמה ניתן להביא את הבדואים בישראל).

נסכם: רועי צאן הם נוודים בארץ. הצאן זקוק למרעה וצמחיה פורה ומפאת הזמן הרב שלוקח לצמחים לצמוח מחדש, יש לנוע ולנוד ממקום למקום. הנוודות יכולה להיות מתישה, במיוחד במקרה של אברם, שהיה בעל רכוש רב ומכביד.

נחלק לתלמידים דף עבודה ב’ לך לך ונבקש שיענו על משימה 1.

במהלך המשימה ניתן להשמיע ברקע את השיר “קום והתהלך בארץ”  (יורם טהר לב).

כאשר הרוב סיים, ניתן להזמין תלמיד/ה להראות את הנדודים המתוארים בפסוקים במפה הגדולה.

נשאל:

• כמה מקום נשאר לאברם ולוט בארץ ישראל אחרי שצבענו בצבע אדום את שטחי הכנעני והפריזי?

נפנה את תשומת הלב לכך שאברם נמצא על ההר באזור שעדיין אינו מיושב בצפיפות.

נמשיך לקרוא בספר בראשית פרק י”ג פסוק ה’.

במהלך הקריאה או לאחריה יש להסביר שבלשון התנ”ך משמעות המילה “את” היא לעיתים גם “עִם”.

• שאלה מקדימה לקריאה- מה היה רכושו של לוט?

וְגַם-לְלוֹט הַהֹלֵךְ, אֶת-אַבְרָם:  הָיָה צֹאן-וּבָקָר, וְאֹהָלִים.

נזמין את התלמידים לפרט את תשובתם:

• סיפרתם שללוט היה גם צאן וגם בקר וגם אוהלים. אם כך מה אפשר להגיד במילה אחת על לוט?

אם הלומדים מתקשים, ניתן לרמוז לכך שזו מילה שנאמרה קודם לכן על אברם.

נוסיף שמש אחרונה, לצד השמש עם המילה ‘כבד’. נכתוב בה את המילה “עשיר” ונבקש מהתלמידים להביא אסוציאציות מעולמם למילה זו.

• אלו מהדברים שנכתבו על הלוח היו גם לעשירים בתקופת התנ”ך כמו אברם ולוט?

נסביר כי מושג “העושר” מבטא דברים אחרים בתקופות שונות.

בשלב זה ניתן להפנות למשימה מס’ 2 בדף המשימות.

נשמיע את השיר “אילו הייתי רוטשילד” – לפני ביצוע המטלה, במהלכה או כסיכום באמירה כי תמיד היו אנשים שרצו להיות עשירים.

לאחר סיום המטלה התלמידים יקריאו את תשובותיהם.

לסיכום נשאל:

• האם עושר הוא תמיד דבר טוב?
• למה כן? למה לא?

בשיעור הבא נראה כי לעתים העושר גורם גם לבעיות.

בשיעור זה הכרנו לעומק את הרקע של אברם ולוט. אברם, שרי ולוט יורדים למצריים. אברם ולוט רועי צאן במקצועם, מה שאומר שהם בהכרח נוודים. דנו במשמעות הנדודים ובמורכבות שיכולה לצוף כשנודדים כשיש שלל רב. סיימנו וראינו שגם לוט וגם אברם התניידו עם רכוש ‘כבד’ וראינו שאולי זו היתה אחת הסיבות למורכבות שעלתה ביניהם.