נבקש מהתלמידים לחשוב על מקרה בו הם התחילו משימה בהתלהבות רבה וחשק לעשיה אך תוך כדי הביצוע, במוקדם או במאוחר, ההתלהבות פגה והעשיה דשדשה (המשימה יכולה להיות אישית או קבוצתית, בבית או במסגרת חברתית).

נשאל ונדון בקצרה: מדוע זה קרה?

נתקלים בקשיים, נגמר הכוח, בדרך כלל יש חלקים סיזיפיים בכל משימה, ועוד.

נסביר לתלמידים כי את פרק א’ נלמד בצמוד לפרקי ההתנחלות בספר יהושע (י”ג-כ”א), אותם כבר למדנו במסגרת לימוד ספר יהושע.

דף עבודה: פתיחה לספר שופטים

1. אילו סיפורים המופיעים בפרק א’ מוכרים לך מספר יהושע? מצא את מקורם של הסיפורים בספר יהושע!

2. עיין בהפניות הבאות מספר שופטים ומספר יהושע:

-שופטים א’, כא, ולעומתו יהושע ט”ו, סג[2]

– שופטים א’, כח, ולעומתו יהושע י”ז, יב

מה ההבדל הבולט בצורת הניסוח של שני הספרים? האם אתה רואה שוני בתחושה הנוצרת מקריאת הניסוח שבשופטים לעומת הניסוח שביהושע?

3.א. עיין בפרק א’, פסוקים כט-לו. מהי הכותרת המתאימה לפסוקים אלו?

ב.עיין ביהושע כ”א, מא-מג (לאחר פירוט נחלות השבטים שבפרקים הקודמים):

כיצד ניתן לישב את התיאור של שופטים א’ עם פסוקים אלו מספר יהושע?

4. המלאך בבוכים (פרק ב’, א-ה)

א. עיין בתרגום יונתן על המילים “מלאך ה’ ” (פס’ א). כיצד הוא מפרש את המילה ‘מלאך’?

ב. מה הוסיפו חכמים על דבריו (רד”ק)?

ג. עיין בשופטים ו’, יא, ובתרגום יונתן שם על המילים ‘מלאך ה’. האם יש לך רעיון, מדוע לא פירש התרגום (וכמותו המפרשים כולם) את ‘המלאך’ אצלינו בדומה למה שפירש בפרק ו’?

5. בעקבות דברי המלאך, נשאו העם את קולם ובכו. הבכי היה כל כך משמעותי, עד ששם המקום נקרא ‘בוכים’.

על בסיס מה שלמדת בספר יהושע, ועל בסיס הנאמר בפרק א’ בשופטים – על מה לדעתך בכו בני ישראל? מה כל כך נגע בהם בדברי המלאך?

תשובות לדף העבודה:

1.כיבוש קרית ספר ונתינת עכסה לעתניאל – שופטים א’, ה-טו. יהושע ט”ו, טו-יט

כיבוש חברון – שופטים א’, כ. יהושע י”ד, ו-טו

2.ביהושע הנימוק הוא ‘לא יכלו להורישם’, בשופטים האמירה היא ‘לא הורישו’. ביהושע משתמע הדבר יותר ככרח המציאות, ואילו בשופטים כמעשה שאינו תקין.

3. א. כותרת: רשימת הערים ששבטי ישראל לא הורישו, או: הכשלונות של השבטים בירושת הארץ.

ב. ה’ נתן להם את ההזדמנות להוריש, ואילו בני ישראל בפועל לא הורישו את כל רוחב נחלתם.

4. א. תרגום יונתן, וכמותו מסורת חז”ל וכל המפרשים, מפרשים ‘מלאך’ כ’שליח’. נביא אנושי.

ב. חכמים זיהו את ה’מלאך’ כפנחס הכהן.

ג. יכולות להיות תשובות שונות וטובות. אפשר שמדובר במסורת. אפשר שהסיבה היא שמצויין מקום מוצאו של המלאך, מה שלא מסתבר במלאך שמיימי. הרלב”ג מסביר שמכך שהמלאך נושא דברים לכל הציבור, מוכרח שמדובר במלאך אנושי. לאחר מעמד הר בסיני לא היתה עוד התגלות שמיימית לעיני ההמון.

5. שאלה זו מאפשרת כמובן תשובות מגוונות, וכדאי לתת מקום לתלמידים להשמיע את תשובותיהם בכיתה. אפשר שההבנה שהם כשלו במשימה הגדולה נגעה לליבם. כהמשך לתשובה של שאלה 4 ולהשוואה הכללית בין הספרים, כדאי להדגיש דרך זו.

סיכום בכיתה – נאסוף תשובות מהתלמידים לשאלות נבחרות מתוך הדף.

נסכם את דף העבודה בכיתה ונתמקד בנקודות מרכזיות, שמתוכן נמשיך במהלך:

א. פרק א’ בספר שופטים מציג ‘תמונת ראי’ לפרקי ההתנחלות בספר יהושע. ביהושע מתואר הכיבוש המזהיר של עם ישראל, חלוקת הנחלות לשבטים, ואף ההצלחה שלהם לרשת את נחלתם. גם כשיש מקרים יוצאים דופן, זה מתואר ככרח המציאות, ולא כחטא.

יחידת הפתיחה של ספר שופטים מציגה את הכשלון שבהורשת הארץ. אפילו לגבי בני יהודה ואפרים, שבאופן יחסי הצליחו יותר במשימה – מתואר כי לא מלאו אותה עד הסוף. שאר השבטים התרשלו במשימה באופן בוטה יותר. זה הרקע להופעת מלאך ה’ בבוכים. בני ישראל לא מלאו את משימתם, ואומר שבכך שלא הורישו את יושבי הארץ, הם בעצם אפשרו להם לחיות בתוך עם ישראל ולהשפיע עליו. המלאך בבוכים מבשר להם כי הם ייענשו עבור הרפיון שגילו בירושת הארץ.

ב. העונש שעליו מבשר המלאך בבוכים, הוא שה’ לא יגרש את הגויים במהרה, אלא הם יציקו לעם ישראל. זה השער לספר שופטים כולו, שבו מתואר בהרחבה כיצד הגויים יושבים בקרב ישראל, משפיעים עליהם מבחינה רוחנית, ומצרים להם מבחינה בטחונית ומדינית. יחידת הפתיחה היא מציגה בפנינו את התשתית לכל מה שיתואר בהמשך הספר – הרפיון בירושת הארץ גרם למצב המדולדל של תקופת השופטים.

המעבר מיהושע לשופטים

א.ובכן, כיצד ניתן להסביר את הפער בין הפתיחה לספר שופטים ובין מה שמסופר בספר יהושע לגבי ההתנחלות?

נבקש מהתלמידים לנסות לענות.

אפשר שמדובר על תהליך, כפי שעולה מפשט הספר. בתחילה בני ישראל היו מלאי אמונה ועוז, כמתואר בספר יהושע, ואילו בהמשך, לאחר מותו – התרפו במשימה והותירו אותה חסרה.

יתכן כי מי מהתלמידים יציע כי ספר יהושע וספר שופטים מגלים שני פנים של אותה תקופה: צד אחד הוא תחושת השעה הגדולה, ירושת הארץ – קיום ההבטחה לאבות, בני ישראל מלאי אומץ ועוז במשימה. צד שני הוא קושי במילויה של המשימה, התרשלות והתכנסות של כל אחד לתוך השדה הפרטי שלו. נראה הסבר להסתכלות זו בהמשך.

ב.נעיין במדרשים העוסקים במעבר מתקופת יהושע לתקופת השופטים ונראה את דעת חז”ל על הסיבות לפער הרוחני שבין התקופות. את המדרשים אפשר ללמוד בחברותות, ולבקש מהתלמידים להתייחס לנקודות המופיעות בהמשך להם. לאחר מכן, נדון יחד במליאה.

מדרשי מבוא לתקופת השופטים

תנא דבי אליהו רבה, פרק יא

לפי שהיה להם לסנהדרי הגדולה שהניח משה, ופינחס בן אלעזר עמהם, היה להם לילך ולקשור חבלים של ברזל במתניהם ולהגביה בגדיהם למעלה מארכבותיהן, ויחזרו בכל עיירות ישראל… וילמדו את ישראל דרך ארץ בשנה ושתים ושלש, עד שיתיישבו ישראל בארצם, כדי שיתגדל ויתקדש שמו של הקב”ה בעולמות כולן שברא מסוף העולם ועד סופו. והם לא עשו כן, אלא כשנכנסו לארצם, כל אחד ואחד מהם  נכנס לכרמו וליינו ולשדהו, ואומרים שלום עליך נפשי, כדי שלא להרבות עליהן את הטורח.

• ·         מהי לדעתכם משמעות ה’דרך ארץ’?
• ·         מה הסיבה שמביא המדרש לכך שהסנהדרין לא עשו את תפקידם?
• ·         האם אתם יכולים להבין לליבם של החכמים שהשתקעו איש בשדהו?
• ·         מדוע לדעתכם המדרש מטיל את האשמה דווקא בסנהדרין, בגדולי הדור?

רות רבה, פתיחתא ב’

באותה שעה נחלקה ארץ ישראל, והיתה חלוקה חביבה עליהם יותר מדאי, והיו ישראל עוסקין במלאכתן, זה עוסק בשדהו וזה עוסק בכרמו, וזה עוסק בזיתיו, וזה עוסק בתחומו ובפחמו, נתגעשו (=נמנעו, נתעצלו) מעשות גמילות חסד ליהושע (להגיע ללוויה שלו לאחר מותו), וביקש הקב”ה להרעיש את העולם כולו על יושביו.

• ·         מה משמעות ‘והיתה חלוקה חביבה עליהם יותר מדאי’ – האם זה שלילי?
• ·         האם אתם יכולים להבין לליבו של יהודי שעסוק במלאכתו בשדה, ולכן לא מגיע ללוייתו של יהושע?
• ·         כיצד אפשר היה למנוע את התוצאה השלילית המתוארת במדרש?
• ·         כיצד אפשר לראות במדרש הזה הסבר למעבר מדור יהושע למצב הרוחני שבדור השופטים?

רות רבה, א’, א

ויהי בימי שפט השפטים – אוי לדור ששופט את שופטיו, ואוי לדור ששופטיו צריכין להשפט. שנאמר (שפטים ב’): “וגם אל שופטיהם לא שמעו”

• ·         כיצד אפשר לקשר את האווירה המתוארת במדרש זה, לטענה העולה בשני המדרשים הקודמים?

נסכם על בסיס המדרשים: מה גרם לשינוי באווירה בין תקופת יהושע לתקופת השופטים?

המדרשים מסבירים את התהליך המוביל מאווירת ספר יהושע לאווירת ספר שופטים, בכך שהציבור מתפזר איש לנחלתו, וכל אחד מתכנס לתוך הבעיות והקשיים הפרטיים שלו. המנהיגים לא מסתובבים בעיירות, הציבור נמנע מלהשתתף בהלווית יהושע. ביקורת כלפי השפטים וחוסר קבלת סמכותם יכולה גם היא להעיד על התפרקות של הקולקטיב: כל אחד עסוק בענייניו והמוסד הציבורי מאבד את יוקרתו.

ג. פרופ’ יהודה אליצור[1]  מסביר שלמרות השוני בין התקופות, היתה גם חפיפה ביניהן. זו הסיבה שחלק מהארועים שתוארו בספר יהושע, מתוארים גם בפרק א’ בספר שופטים (נגענו בזה בדף העבודה). אלו פנים שונות של אותה תקופה עצמה. ההתרפות שבמשימה המופיעה בפרק א’ לא החלה במהלך חד לאחר מות יהושע, אלא התקיימה ברמה מסויימת במקביל לתהליך ירושת הארץ, וכמובן הלכה והתעצמה עם הזדקנות דור הכובשים והמנהיגים. לכן פרק א’ מקביל לחלקים מספר יהושע, הוא מתאר את ה’צד האפל’ של תקופת הזוהר של ראשית ההתנחלות.

לדבריו, זו גם הסיבה שרק לאחר סיפור המלאך בבוכים, בפסוקים ו-י, מתואר מחדש מות יהושע ומופיעה פתיחה חדשה לתקופת השופטים. פרק א’, באופן כללי, מתאר את תקופת הביניים.

דגם כזה הוא כמעט מחוייב המציאות. למול התהליך האדיר והנשגב של ירושת הארץ, התעוררו קשיים ואתגרים שבני ישראל עמדו בחלקם, אך לא במלואם. כל תקופת אור, מלווה גם בצללים. כמובן, בידיו של העם להקטין את הפער שבין האור והצל או לחלופין להעצים אותו, בהתאם למעשיו. בתחילת ספר שופטים מעשיו של העם הרחיבו את הפער, וכך נוצר השוני הגדול שבין אווירת ספר יהושע לאווירת ספר שופטים. באותה שעה ממש שבני ישראל מלאי התלהבות מירושת הארץ ומשמעותה ההסטורית, הם גם הולכים ומתקבעים איש בנחלתו, איש בדאגותיו, ומתרחקים מהרוח הגדולה של התקופה בה הם נמצאים.

כדי לקרב אל ליבנו ולהרגיש את נקודות ההתייחסות השונות המתוארות בספר יהושע ושופטים, נתבונן בתהליך גדול אחר שזכינו לו בדור הקודם, נס קיבוץ הגלויות בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. קליטת העולים בראשית שנות המדינה היתה כמובן התגשמות של חזון הנביאים ונס גלוי, אך מאידך – עוררה קשיים ויצרה מצוקות לעולים שהגיעו לישראל הצעירה.

נשמיע לתלמידים מדבריו של דוד בן גוריון ביום העצמאות השני למדינה (1949). בקטע הקצר מדבר בן גוריון על כך שיש עוד דרך רבה וקשה למדינה אך גם מצטט בהתרגשות את נבואת קיבוץ הגלויות שמתגשמת. ההתייחסות לקיבוץ הגלויות היא חגיגית ומלאת תקוה.

למול הנאום של בן גוריון – ננסה לדמיין מה התחושה של עולה חדש המצוי במעברה באותה תקופה? להבנת הרקע אפשר להסתייע בקשיים שמציינת בזכרונותיה דיצה שוקרי, 1952:

סיכום: מדובר באותה תקופה עצמה, אך ניתן לתאר אותה באופנים שונים.

• מה ניתן לעשות כדי להקנות לאדם הפשוט שבמעברה, את תחושת גודל השעה שאליה מודע דוד בן גוריון? האם זה אפשרי?

• אחשיבה ודיון
• בהמחזת נקודות מבט
• גניסוח עצה להתמודדות

פתחנו בחשיבה על ‘עייפות החומר’ בעת ביצוע משימה