נחלק את התלמידים לארבע קבוצות חקירה, ובכל קבוצה נמנה ראש קבוצה ונבהיר לו את אחריותו לייצג בכבוד את חברי הקבוצה ולאפשר לכולם מקום לביטוי.
כל קבוצה תקבל שופר, דף ועיפרון לדיווח. הקבוצות יתבקשו להעביר בינם לבין עצמם את השופר ולכתוב את הרשמים שלהם על הדף שקיבלו. על מנת לעזור לקבוצה בחקירה, נציין נקודות מנחות: צורת השופר, צבעו, תחושה בידים, קול השופר, ריח וחושים אחרים.
נאסוף את המידע מהקבוצות השונות.
מבנה:
נציין כי השופר חלול, הוא נראה כמו צינור, יש לו ריח מוזר, הוא צר מצד אחד ורחב בצד השני, קשה להשמיע בו תקיעה, יש לו צליל עמוק/ גבוה/ חלש וכו’..
יש בשופר צד פתוח ורחב ויש בו צד סגור וצר. מאיזה צד אנחנו נושפים כדי להפיק צליל? (מהצד הסגור).
תנועתי:
כעת ננסה להמחיש בעזרת הידיים את התנועה של השופר; נסגור את הידיים צמוד לגוף ונרחיק אותן בהרחבה, אט-אט, תוך שאנו פותחים את הידיים. נוכל גם להשמיע את המילה ‘שו-פר’ שמתחילה בצליל סגור (חולם סוגר את השפתיים), ומסתיימת בפתח. כנ”ל לגבי המילה ‘תרו-עה’ (משורוק שסוגר את השפתיים המילה נפתחת ל’עה’ עם פתח). נעשה יחד את תנועות הידיים עם אמירת המילה ‘תרו-עה’. להרגיש את הצד הסגור שלנו הולך ונפתח.
חזותי:
נכתוב על הלוח את הפסוק:
נוודא שהתלמידים מכירים את המילים של הפסוק ומבינים אותן.
נזמין חמישה תלמידים לקידמת הכיתה ונבקש מהם להתיישב על כיסאות באופן של “מרחב”. אחר כך נבקש מהם לשבת על אותם כיסאות ב”מיצר”. (אפשר לעשות תרגיל קצר כמו “ים-יבשה”, רגע אחד להגיד “מרחב” וכולם נדרשים לתפוס מרחב זה מזה, רגע אחריו “מיצר” וכולם נדרשים להצטופף).
נחלק לתלמידים את הקטע הבא ונלמד איתם יחד:
נבאר יחד מילים מורכבות:
השופר הוא כלי שעיקרו פשטות, כפי שחקרנו בתחילה, צורתו פשוטה, יש לו ריח של קרן, הוא מגיע ישירות מן הטבע. הפשטות של השופר נועדה להחזיר אותנו למקום הכי ראשוני שלנו, לפני שעוד ידענו לדבר ולספר סיפורים. השופר מוציא מאיתנו את צעקת הלב, מבפנים. לפעמים עוד לפני שאנחנו יודעים מה הלב שלנו רוצה לצעוק- השופר כבר מוציא את זה החוצה. בראש השנה הלב שלנו רוצה להשתחרר מכל המקומות שהיה לו צר, עצוב וקשה, ולהיפתח למקום חדש, בו יש מרחבים, מקום לתנועה, חיבור להשם..
נחלק את הלוח לשניים. בחלק אחד נכתוב את המילה “מיצר” ובחלק השני נכתוב את המילה “מרחב”.
נבקש מהילדים למצוא מילים נוספות שיוצאות מתוך המילה או שורשה. נגלה שהמילה “מיצר”, יש בה: צר (מלשון דחוק), צר (מלשון מר ואויב), מצור, צירים, יצר, רצה, רץ. בעוד שבמילה “מרחב” יש: רחב, חבר, בחר, מבחר, מחבר, מחרב.
נספר בקצרה על דוד המלך, ונבקש מהילדים להיות ערניים למילים: בכל פעם שנשתמש במילה שכוללת בתוכה את אותיות “מיצר” הילדים יתבקשו לשלב ידיים, ובכל פעם שנשתמש במילה שכוללת בתוכה את אותיות “מרחב” הם יתבקשו למחוא כף. המלצה לדוגמא:
ניתן לחלק את הקטע הנ”ל כתוב, ולבקש מהתלמידים להדגיש בצבע אדום את המילים של המיצר, ובכחול את מילות המרחב.
נשמע יחד תקיעת שופר. (ניתן להביא לכיתה שופר ממש ולתקוע).
נחלק לכל תלמיד בריסטול שחור וחבילת צבעי פנדה. בזמן שנאזין לתקיעת השופר, לצעקת הלב, ננסה לשמוע את צעקת הלב האישית שלנו ולהביע אותה על הדף.
נזמין לשיתוף ונבקש שיסבירו מה עורר בהם השופר.
לסיום נבקש לכתוב על פתק אחד את החלקים שקשה להם איתם בחיים (או בעצמם) ועל פתק שני את הדברים שירצו לבקש לקראת השנה החדשה (מהשם או מעצמם).
נתלה על הקיר שופר גדול מנייר; בצד הצר של השופר נתלה את הפתקים של הקושי ובחלק הרחב את הפתקים המבקשים התרחבות. (ניתן לתלות אותם מקופלים או בתוך מעטפה סגורה, למקרה שהילדים ירצו פרטיות).
פתחנו בחשיפה חווייתית לשופר ומאפייניו. למדנו שקולו העמוק זהה לקול המיית הלב וראינו שצורתו מלמדת על יציאה מהמיצר למרחב. סיימנו, עם הסתכלות על המיצר בחיינו, בתפילות על מרחב והתחדשות לקראת השנה הבאה.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא