נראה לתלמידים תמונה של מזוודות ות ונשאל:

• אם הייתם צריכים עכשיו לעזוב הכל, איזו מזוודה הייתם בוחרים לקחת?
• מה הייתם שמים בה?
• על מה לא הייתם מוותרים?

נקרין יחד סרטון עם סיפור עליה קצר של אירנה פייקין.

• מי מכיר איש או אישה או משפחה שעזבה את הארץ שלה ועברה לארץ-ישראל?
• האם יש ילד בכיתה שעלה לארץ מארץ אחרת? (במידה ויש ילד שאתם יודעים שעלה לארץ, כדאי לדבר איתו לפני השיעור, להכין אותו לשיעור ולבקש ממנו לספר קצת על העלייה שלו).

ילד שמשתף- כדאי שירחיב בכמה מילים,

• מי האנשים ואיך הם קרובים אליו?
• מאיזה ארץ הגיעו?
• מה גרם להם לעלות לארץ?

נכתוב על הלוח את שמות הארצות שמוזכרות בסיפוריהם של הילדים.

נקריא את הפסוקים הראשונים של פרשת לך לך (פרק י”ב, פס’ א’ – ו’):

א וַיֹּאמֶר ה’ אֶל-אַבְרָם לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.

ב וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה.

ג וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.

ד וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה’ וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט וְאַבְרָם בֶּן-חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן.

ה וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן.

ו וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ.

נבקש מהתלמידים לשים לב לשני שורשים החוזרים בפסוקים “ברך” לשון ברכה, ו “הלך” לשון הליכה.

‘הליכה’: לך לך, וילך, וילך, ויצאו ללכת, ‘ברכה’: ואברכך, והיה ברכה, ואברכה מברכיך, ונברכו בך.

נקרא את הפסוקים בפעם השניה תוך כדי הדגשה של הפעלים השונים. נזמין שני מתנדבים שבמהלך הקריאה יסמנו את המילים השייכות לשורשים הנ”ל כפי שהם שומעים בקריאה. תלמיד אחד יכתוב על הלוח את כל מילות ההליכה, ותלמיד נוסף יכתוב את כל מילות הברכה. (חשוב להזמין תלמידים שקולטים מהר מילים וכותבים טוב).

נספר את סיפורו של אברהם במילים שלנו:

אברהם שיצא לארץ ישראל כבר קודם עם אביו, אך אביו נעצר בחרן והתיישב שם. יום אחד הוא שומע קול שאומר לו “לך לך” והולך. ה’ קורא לו ללכת, ומיד גם מברך אותו בברכת הדרך. ברגע שאברהם שומע את הקול ואת הברכה של ה’- הוא לוקח את משפחתו ויוצא. יוצא לארץ אשר יראה לו ה’. ברכת הדרך חשובה מאוד, והיא תומכת באברהם במסע הקשה. הוא לא יודע איך היא נראית ואיך הוא יסתדר שם, אך כל מה שמוליך אותו זה הקול והברכה.

נחזור למזוודה שפתחנו איתה את השיעור. נדמיין כי אברהם כעת מכין לעצמו מזוודה לקראת היציאה מחרן ננסה לחשוב מה אברהם לוקח איתו ומה הוא משאיר איתו, ונבקש מהתלמידים:

1. כתבו רשימה של דברים שהכניס אברהם לתיק, וציירו אותם.
2. חשבו היטב אלו דברים בחר אברהם להשאיר בחרן ומה משמעות הדבר.

נזמין את מיר שרוצה, לשתף.

נאזין לשיר “להיות יהודי” ונקרא יחד את המילים:

לְהַתְחִיל מארם נהריים

לַעֲבֹר בַּכִּבְשָׁן הָאֵשׁ

וְלָצֵאת לַמַּסָּע הַנֶּצַח

עִם מַיִם וְלֶחֶם יָבֵשׁ.

לַעֲקֹד אֶת הַבֵּן, אֶת הַיֶּלֶד,

כְּמוֹ לגדוע תִּקְוָה אַחֲרוֹנָה

וְלִשְׁלֹחַ אֵלָיו מָאֳכֶלֶת

שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה.

וְלִשְׁמֹעַ מגבוה

אֶת הַקּוֹל הַהוֹלֵךְ:

לֵךְ לֵךְ, לֵךְ!

לֵךְ לֵךְ, לֵךְ!

אַתָּה הָאַחֵר,

אַתָּה הַיְּחִידִי

לֵךְ לֵךְ!

“לֵךְ לֵךְ” פירושו לִהְיוֹת יְהוּדִי.

לָרֶדֶת מַפָּה לְמִצְרַיִם

וְלָצֵאת מִמִּצְרַיִם לַפֶּה

בְּלִי לָדַעַת אִם בִּירוּשָׁלַיִם

יְבוּא הַמַּסָּע אֶל סוֹפוֹ.

לִהְיוֹת גַּם נַגִּיד וְגַם מָלַךְ

וְשַׂר בַּחֲצֵרוֹת סְפָרַד

אַךְ תָּמִיד לְהַרְגִּישׁ מָאֳכֶלֶת

מֻנַּחַת עָלַי צַוָּארְךָ.

וְלִשְׁמֹעַ מגבוה…

תָּמִיד לְחַכּוֹת שֶׁיַּגִּיעַ

הַקּוֹל שֶׁיִּקְרָא גַּם לֵךְ

לָדַעַת כִּי בֵּית אָבִיךָ

לָעַד לֹא יִהְיֶה בֵּיתְךָ.

וְלָנוּעַ מֵאֶרֶץ לְאֶרֶץ

אַךְ לָשֵׂאת כְּחוֹתָם וְשֶׁבּוּעָה

אֶת זֵכֶר אוֹתָהּ הָאֶרֶץ

אַשֵּׁר עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה.

וְלִשְׁמֹעַ מגבוה…

• מה מוסיף השיר לסיפור דרכו של אברהם?
• מה עזר לו לצלוח את המסע שעשה?
• איך נוכל גם אנחנו להעריך את אלה שעשו צעד ובחירה כזו בחייהם?

ישנם הרבה אנשים שחיו את חייהם בכל מיני מקומות וארצות בעולם, ויום אחד הם שמעו קול (פנימי או חיצוני…) שאומר להם “לך לך”. הם החליטו להקשיב לקול הזה, וללכת. הם ידעו לאיפה הם צריכים ללכת. הם עזבו את ארצם ואת מולדתם ועלו לארץ ישראל. ניתן לילדים משימה לבית:

שבו עם אבא או אמא, וחישבו על מישהו מהמשפחה או מהחברים שעשה את הדרך הזאת.

לימדו את סיפור העלייה, וכיתבו אותו במחברת. (-ביחד עם ההורים)

• מה גרם לו לעלות?
• איך היה נשמע הקול שהוא שמע?
• כמה זמן לקח לו להגיע ומה הוא עבר בדרך?
• מה הוא הרגיש בדרך?
• האם הוא קיבל ברכת הדרך?
• מי עזר לו ותמך בו?
• האם הוא שמח בדרך שהוא עשה? וכו’ וכו’…

אם אפשר- הוסיפו תמונה מתאימה.

פתחנו את השיעור בחשיבה על משמעותה של עזיבה. ראינו דרך סיפורו של אברהם שה’ציווי’ לך לך דרש ממנו לעזוב את כל מה שהיה לו ולהתחיל דרך חדשה. ניסנו לדמיין מה אברהם לקח איתו במזוודה ומה השאיר וסיימנו עם משימה הביתה – לחשוב יחד עם ההורים  סיפור עליה שק’רוב אלינו כמשפחה.